בשבע מהדורה דיגיטלית

ממציאי הטפטפות והפלפל החריף בעולם

לרגל יום העצמאות ה-68 של מדינת ישראל, פרויקט מיוחד על מקצת מרשימת ההצלחות וההישגים הייחודיים של מדינת ישראל

משה גלנץ , ב' באייר תשע"ו

האירופים התלהבו. פרופ' נתיב דודאי
האירופים התלהבו. פרופ' נתיב דודאי
צילום: עצמי

עגבניות שרי, הפלפל החריף ביותר בעולם, מיני-אבטיח, חסה ללא תולעים, השבחה ופיתוח של זני צמחים, טפטפות, גידול חקלאי במדבר והדברה טבעית – כל אלו ועוד הם חידושים ישראליים בתחום החקלאות שפותחו בישראל מאז קום המדינה.

יום העצמאות ה‑68 מהווה הזדמנות לחזור אליהם ולהתגאות בתרומה המשמעותית שהביאה ישראל לחקלאות בכל העולם.

רבים מהפיתוחים המשמעותיים הישראליים נולדו במכון וולקני. המכון נחשב כיום למוסד הגדול ביותר בישראל העוסק במחקר חקלאי.

במסגרתו פועלים חוקרים בעלי שם עולמי המסייעים לחקלאים בישראל בפתרון בעיות שונות בתחום החקלאות, לצד מחקרים חקלאיים ומחקרים בתחום הנדסת המזון. שמו של המכון נשמע קשור לפעילות געשית, אולם למעשה הוא קרוי על שמו של יצחק אלעזרי-ווֹלקני (וילקַנְסקי) שייסד את תחנת הניסיונות החקלאית, אשר היוותה את הבסיס להתפתחותו כבר בשנות ה‑20 של המאה הקודמת - הרבה לפני קום המדינה.

תבלינים טריים – לא מובן מאליו

ענף שעשה קפיצת מדרגה משמעותית ביותר הוא ענף התבלינים, שבזכות המכון שינה לחלוטין את הרגלי הצרכנים בישראל ובכל העולם. אם היום ניתן לרכוש תבלינים טריים בכל עונות השנה – פטרוזיליה, בזיליקום, אורגנו, רוזמרין ועוד, ולהחזיק אותם בבית למשך 10 ימים לפחות, אל תיקחו את זה כמובן מאליו. מנהל היחידה לצמחי תבלין ובושם במכון, פרופ' נתיב דודאי, אחראי במידה רבה על כך. בשלושת העשורים האחרונים מפתח פרופ' דודאי יחד עם חוקרים נוספים זנים עמידים יותר, שיטות גידול לחורף ולקיץ, לצד שיטות קטיף, שינוע ואחסון לתבלינים טריים. אם בשנות השמונים העלים העדינים היו נובלים שעות ספורות לאחר הקטיף, כיום נשלחים עלי תבלין טריים לאירופה, משווקים לחנויות, והצרכנים יכולים ליהנות מהם גם ימים רבים לאחר מכן. מדובר בהישג ישראלי שהצליח, בזמן שחוקרים בכל העולם ניסו להשיגו ללא הצלחה.

"בשביל לחדש לגמרי צריך ללכת בשני מסלולים", מסביר פרופ' דודאי. "מסלול אחד הוא לפתח, לאפשר ולהעצים את מה שקיים לשימושים חדשים, והמסלול השני הוא לפתח גידולים חדשים שלא היו קודם", מסביר פרופ' דודאי.

מה הכוונה לשימוש חדש?

"במקום לגדל תבלינים בעונה, לקצור ולייבש, עושים שימוש חדש ומגדלים אותם מחוץ לעונה. באירופה של אותם ימים זה לא היה טריוויאלי. החלטנו שאפשר לנצל את הידע שלנו ואת התנאים האקלימיים ולייצר סל של צמחי תבלין טריים גם לא בעונה. האירופים כל כך אהבו את זה, שביקשו שנייצר בשבילם בכל עונות השנה. זו דוגמה לפיתוח של שימוש חדש, וישראל נחשבת למובילה וראשונה בתחום בכל העולם", הוא אומר בגאווה ישראלית.

תן גם דוגמה לגידול חדש.

"יש הרבה מאוד צמחים שמשתמשים בהם שהם צמחי בר, למשל זעתר ואורגנו. אנחנו רצינו לגדל אורגנו בצורה תעשייתית, אבל אין לנו אורגנו. אז תרבתנו ואקלמנו אותו בישראל והיום מגדלים זנים של אורגנו ישראלי בכל העולם". בהמשך פיתחו במכון את הדור הבא של הזנים בזכות הכלאה בין הזעתר לאורגנו. זאת משום שאורגנו משחיר לאחר הקטיף והוא אינו גדל היטב בחורף, לעומת הזעתר שאינו משחיר וגדל מצוין בחורף.

"בהתחלה קיבלנו צמח שמזכיר זעתר והוא משחיר, אבל בדור ההמשך שפותח בשיטות קלאסיות יצרנו טיפוסים שדומים בטעמם לאורגנו והם אינם משחירים - כל התכונות הטובות של שניהם. אז גם גילינו שהצמח עשה אפילו שדרוג ובנוסף לכל החומרים הבריאים שיש בזעתר, הצמח החדש מכיל גם חומרים אנטי-אוקסידנטיים, אנטי-אייג'ינג, אנטי-דלקתיים, ונגד אלצהיימר - צמחים שאין להם אח ורע בעולם".