סיוע מהלידה עד הקבורה. אוריאל לדרברג
סיוע מהלידה עד הקבורה. אוריאל לדרברגצילום: עצמי

תחומי הרווחה והחסד משולבים זה בזה במדינת ישראל באופן בולט.

מוסדות החסד הרשמיים של מדינת ישראל - משרד הרווחה והביטוח הלאומי, פועלים ללא לאות לצד מאות עמותות, ארגונים ואלפי אנשים פרטיים העסוקים בחסד ללא הפסקה. יותר מ‑60 אחוזים מתקציב כלל העמותות הללו הוא ממשלתי.

תמונת מצב מקיפה על תחום הסיוע לנצרכים בישראל אנחנו מקבלים מאוריאל לדרברג, מנכ"ל ארגון 'פעמונים' המסייע למשפחות בהתנהלות כלכלית נכונה. "בקומה הראשונה של החסד בישראל נמצאת הממשלה. הם מטפלים בנושא בצורה הכי רחבה והכי משמעותית, גם בכסף וגם בסוגי שירותים לאוכלוסיות נזקקות, באמצעות שני הגופים המרכזיים: משרד הרווחה וכמובן הביטוח הלאומי, שנותן קצבאות לשלל הנזקקים", הוא מסביר.

לדרברג מציין שזה לא מספיק והצרכים עדיין גדולים, "אבל חשוב לציין שכל הארגונים יחד לא מגיעים להיקף העשייה של המדינה. זה חלק מהדברים שעליהם אנחנו חוגגים את יום העצמאות. אנחנו לא רק קהילה שמצוות הצדקה נמצאת בדמה, אלא גם כשאדם משלם מיסים או ביטוח לאומי, חלק מהכספים שלו הולכים לטובת האוכלוסיות החלשות".

"פרט לכך יש ארגונים שמחולקים לשתי קטגוריות: התארגנויות מקומיות-קהילתיות התנדבותיות שנעשות בכל קהילות ישראל; דהיינו: קופות צדקה אזוריות, ועדי יישוב, שכונות וכדומה, ברמה של 'איש את רעהו יעזורו'. וארגונים רשמיים המחולקים לפי נושאים ותחומים שנותנים מענה יותר מקצועי ורחב בהיקפים גדולים יותר, כמו סיוע בדברים חומריים, תמיכות, מזון, ביגוד, ביקורי בית, השאלת ציוד רפואי ועוד, לפי פילוח צורכי האוכלוסייה הנזקקת".

האם יש אפיון מיוחד לארגוני הסיוע במגזרים השונים?

"בציבור החרדי יש סיוע מאוד גדול ומקיף, החל מהלידה ועד הקבורה, אבל חלקו מאוד מגזרי. בקופות צדקה מסוימות התמיכות הן לעניים הגונים, אבל רובן המוחלט שייך למגזר. פרט לכך יש כמובן את הארגונים הכלל-ישראליים הידועים, בעיקר של סיוע רפואי כמו עזר מציון, עזרא למרפא, יד שרה – שנותנים שירות לכלל האוכלוסייה".

"הארגונים ההתנדבותיים הדתיים-לאומיים והחילונים די מעורבבים. המתנדבים והעובדים משולבים, אני לא מכיר ארגון שהוא דתי-לאומי או חילוני. אלה ארגונים ישראליים, שבהם פועלים כתף אל כתף פעילים, תורמים וגם משפחות מכל שכבות האוכלוסייה בישראל. כמו איל"ן שעוזר לילדים נכים, או 'על"ה נגב' שמקבלים פרס ישראל – איך מגדירים אותו, לפי דורון אלמוג החילוני, או המנכ"ל אבי וורצמן הסרוג?".

לסיום, מספר לנו לדרברג סיפור אחד מני רבים על משפחה שהצליחה להשתקם בזכות כלל גורמי הסיוע. מדובר באלמנה צעירה עם שלושה ילדים קטנים. בעלה מת ממנת יתר והשאיר אותה עם חובות של מאות אלפי שקלים בהוצאה לפועל, בלי קורת גג כפשוטו. שילוב של סיוע משמעותי של המדינה דרך הביטוח הלאומי שעזר בשיקום התעסוקתי, ומשרד השיכון שדאג לה למגורים בדיור הציבורי, עזרה משמעותית של הקהילה, הדרכה של 'פעמונים' והסכמה של הבנקים למחיקה ופריסת חובות – הביא לכך שהאישה למדה מקצוע, הקימה בית מחדש, עובדת ומתנדבת בקהילה. כיום היא מדריכה משפחות שנקלעו למצוקה ויכולה גם לעזור לאחרים.