בשבע מהדורה דיגיטלית

מדינה אחת – מאות ישיבות

לרגל יום העצמאות ה-68 של מדינת ישראל, פרויקט מיוחד על מקצת מרשימת ההצלחות וההישגים הייחודיים של מדינת ישראל

חיים אקשטיין , ב' באייר תשע"ו

יש צימאון רוחני שלא היה לפני קום המדינה. הרב זלמן ברוך מלמד
יש צימאון רוחני שלא היה לפני קום המדינה. הרב זלמן ברוך מלמד
צילום: אריה מינקוב

על הסקאלה שבין צפייה במטס חיל האוויר לביקור באתרים היסטוריים מימי תש"ח, אחד האירועים הפחות מרגשים לכאורה הוא עצירה בבית כנסת לתפילת מנחה.

קיומם של בתי כנסת ובתי מדרש רבים הפזורים בכל רחבי הארץ, ובהם ארונות שלמים של מאות ספרי יהדות שיצאו בעשרות השנים האחרונות, הפך לטריוויאלי. אולם לא תמיד פני הדברים היו כך. הרב זלמן ברוך מלמד, רב היישוב וראש ישיבת בית אל ומראשוני מייסדי הישיבות הציוניות בישראל, זוכר זמנים בהם עולם תורה פורח ומשגשג היה בגדר חלום רחוק.

"כשהוקמה המדינה, לציונות הדתית לא הייתה אף ישיבה גבוהה, מלבד מרכז הרב שלא היו שם כמעט תלמידים. ישיבה תיכונית הייתה אחת. מאז ואילך, ממש מאז הקמת המדינה, נעשה שינוי בכל הכיוון של הציונות הדתית. הוקמו מאות רבות של ישיבות תיכוניות, יותר ממאה ישיבות על תיכוניות, צמחו תלמידי חכמים גדולים בישראל".

קום המדינה הוא מה שחולל את המפנה?

"לפני קום המדינה הציונות הדתית מאוד התמסרה לבניין הארץ, והזניחה קצת את העיסוק בתורה. אולי המציאות אז חייבה את זה לפי הבנתם, 'עת לעשות לה' הפרו תורתך'. על כל פנים, מאז קום המדינה הציונות הדתית התפנתה גם לתחום התורני, מבלי לעזוב את התחומים האחרים. נעשה מהפך עצום, התעצמות פנימית גדולה".

אולי כל העניין הוא תהליכים שקרו בציונות הדתית?

"גם בעולם תורה החרדי היו רק ישיבות מעטות. אני זוכר את החגיגה בהקמת ישיבת פוניבז'; כיוון שעולם התורה היה אז קטן, אנשי מרכז הרב באו לרקוד עם ישיבת חברון ולהפך. לא היו אז תלמידים בכמויות עצומות".

אולי זה פשוט בגלל הגידול הכמותי? יש יותר אנשים בארץ, אז ממילא יש גם יותר אנשים בישיבות?

"גם השיעור היחסי של הציבור הדתי לעומת כלל הציבור גדל והתעצם. כשקמה מדינת ישראל היו שישה עשר נציגים דתיים, והיום, אם אתה מונה גם דתיים במפלגות אחרות, יש 35-40 דתיים. גם המפלגות החרדיות גדלו והתעצמו. מספרים שכשבן גוריון אישר את דחיית הגיוס, ונציגים חילונים שאלו אותו איך הוא עושה זאת, הוא אמר: 'כמה זמן עוד יהיו דתיים?' ככה חשבו אז".

הרב מלמד מוסיף שעולם התורה מתחזק גם בקרב יהודים במדינות אחרות, שלא גדלו כמותית מאז תש"ח. "התופעה הזאת איננה רק בארץ ישראל, אלא בעולם היהודי כולו".

איך מה שקורה בישראל משפיע על ישיבות בחוץ לארץ?

"העם היהודי הרים את ראשו, קיבל יותר ביטחון. כשאנחנו כבר לא מושפעים מהגויים, אנחנו יותר מחפשים את עצמנו".

הרב מלמד אינו מתעלם ממגמות אחרות בחברה הישראלית, בעיקר בציבור החילוני. "מצד אחד יש שם צימאון גדול, נתמעט מאוד ה'אנטי' שהיה לפני קום המדינה. שמישהו יניח תפילין בקיבוץ חילוני – אז לא היה כדבר הזה, והיום יש חוזרים בתשובה בקיבוצים, ויש צמא לשיעורי תורה. לעומת זאת, זה לעומת זה עשה האלוקים, ויש גם חלק מהציבור החילוני שכבר שניים-שלושה דורות לא יודעים יהדות. יש גם קבוצה קיצונית שרחוקה מאוד מאוד. אבל ההתנגדות הצטמצמה, ומנגד הצימאון הולך ומתרבה. אנחנו מרגישים שהתהליך הזה כל הזמן הולך ומתעצם, זה לא היה לפני קום המדינה".