ניגונים חסידיים ורמקול ליד המנגל

קעקועים לצד כובעים חסידיים,מגוון מוזיקאים התאחדו ויצרו אלבום שמנגיש לדור ה-Y את הקלאסיקות של ארץ ישראל הישנה בעיבוד חדשני

נדב גדליה 'עולם קטן' , ז' באייר תשע"ו

מתחברים
מתחברים
צילום: יונתן סינדל. פלאש 90

המוזיקה, כך טוענים המוזיקאים, אמורה לחבר בין חלקי העם השונים, אף שלעתים נדמה שזה לא ממש עובד. כשמאזינים ללהיטים העכשוויים החורכים את מצעדי הרדיו הישראלי ומניחים לצדם את ניגוני בית סבא המשודרים ברדיו קול חי בואכה גלי ישראל, נראה שאלו רצים לדברי שמים ואלו רצים ליצילנו ה'.

ובתווך, יום העצמאות מגיע ומנסה לחבר בזכות הישראליות בין המחנות השונים.

השנה החג טומן בחובו מפגש ייחודי ובלתי אמצעי בין אמנים שונים שהתקבצו תחת קורת גג של אלבום אחד - כדי לעשות את הבלתי ייאמן: לא רק אמנים דתיים וחילונים ששרים יחד, הפעם מדובר בשירים ספציפיים שראשים גלויים כמכוסים מהנהנים בהסכמת האזנה כשהם שומעים אותם - מה שהופך את רצועות האלבום העונה לשם 'ניגון ישראלי' לפסקול טבעי לחלוטין, לא מאולץ.


שורש: לקחנו הימור כלכלי גדול. גם כעת, אחרי שהכול הופק, עדיין לא יצא לנו מהלב החשש שיש פה משהו שהוא לא מקובל בציבור. אבל הציבור ישפוט את ההפקה המושקעת הזאת. חשוב לנו להביא את המוזיקה הזאת לתודעה גם אם ייקח לנו כמה שנים לכסות את העלויות

שירי דיומא

מפיקי הפרויקט הם יהודה שורש ויהודה קלמן (מפיקו של ישי ריבו, יצחק מאיר וחבורת 'אנדרדוס'), שניהם חברים מתחנת הרדיו 'גלי ישראל', קלמן מתחום השיווק בתחנה ושורש כשדרן. לקראת חג העצמאות חיפשו השניים דרך ליצור משהו חדשני לדור ה-Y שנדמה שכבר יש לו הכול. לבסוף הם החליטו לקבץ יחד את הפרויקט של רביבו, ישי ריבו, אהרן רזאל, סגיב כהן, ישי לפידות, ביני לנדאו, יוני גנוט ועוד, ולהזמין את כולם לסעודה מוזיקלית כשבתפריט המנגל מונחות קלאסיקות מוכרות שלא נס לחן כמו 'שיר השיירה' (ביצוע מיוחד של הפרויקט של רביבו), 'אל ארץ הצבי' (בקולו של ישי ריבו), 'ארצנו הקטנטונת' (מפיו של אהרן רזאל) לצד 'ייבנה המקדש' של נעמי שמר (ומושר בפי ביני לנדאו), 'מקימי' (בביצוע מרגש מאוד של סגיב כהן) ו'ברוך הבא' שסטה קצת מהקו הכללי של האלבום וחתום כ'ניגון קראקוב' העולה על שפתותיהם של האחים סולומון המוכרים בסצנת הרוק היהודי זה שנים.

"חשבנו על משהו אחר בכלל", מספר יהודה שורש, ממפיקי המיזם. "רצינו לעשות פרויקט מוזיקלי מיוחד של שירי ישיבות ותיקים, דברים שלא קיימים בגרסה מודרנית. אבל המעבדים אלישע בירנבאום וערן קליין דחפו אותנו לכיוון אחר".

אנשים לא קונים דיסקים היום. אז למה, למען השם?

"האמת היא שלקחנו הימור כלכלי גדול. זה 'ניגון ישראלי' - מצד אחד 'ניגון' מצד שני 'ישראלי', אבל לא מה שמקובל לשמוע; גם כעת, אחרי שהכול הופק, עדיין לא יצא לנו מהלב החשש שיש פה משהו שהוא לא מקובל בציבור. אבל הציבור ישפוט את ההפקה המושקעת הזאת. אולי זה יישמע קיטשי, אבל ההפקה הזאת באה לגמרי ממקום אישי. חשוב לנו להביא את המוזיקה הזאת לתודעה גם אם ייקח לנו כמה שנים לכסות את העלויות".

למה בחרתם דווקא בשורת האמנים האלה?

"ניסינו לפנות להרבה מאוד אמנים אבל יש חומות גדולות מאוד של יחסי ציבור בין האמן להצעות שהוא מקבל. ככל שהאמן מוכר יותר - החומות ענקיות ובצורות יותר. המחסום לא היה דווקא דרישה כספית. חלק מאלו שכן הגענו אליהם נתנו תשובה שלילית מכיוון שהאמן עסוק מדי באלבום שלו ולא מוכן להשתתף בהפקה אחרת. מתברר שחוץ מאמנים חופשיים מחברות תקליטים כמו סגיב כהן, יש אמנים עם חוזים שחוסמים אותם מלעשות משהו אחר עד שהם מקליטים את האלבום שמפיקה להם חברת התקליטים. זה מבאס אבל מתמודדים, ולאט לאט נגיע גם לעידן רייכל", מייחל שורש. "הייתי נותן לו איזה ניגון ישיבתי או משהו עדין שמתאים לקול הייחודי שלו".
בירנבאום: שיר כמו 'ארץ הצבי' - שיש שם רוק דרמטי, הכולל כינורות וגיטרות עם הרבה הרבה כוח, השדר הוא פשוט: יש פה פרשנות של כוח של עם ישראל שחזר לארצו והקב"ה מרחף מעל הכול. במקום מלכי רוק, אלילים ומחאה רוקיסטית, אתה מקבל את מלכות ה'.

ייתכן שאמנים חילונים לא רוצים להתאחד באמת עם המוזיקה הדתית, והדחיות הללו הן רק תירוץ?

"ממש לא. אני חושב שזה רק עניין של פרוצדורות ומנהלים שמונעים מהם להיחשף בכלל לציבור שלנו. אבל הלב היהודי נמצא שם ואפשר גם לשמוע את זה באלבום החדש של שלמה ארצי שנחשב שיא הישראליות, ודאי שמשהו חדש מתחיל במוזיקה הישראלית שנדבקת עוד ועוד למוזיקה היהודית".

עם כל הכבוד לאיחוד בין הפרויקט של רביבו, סגיב כהן וחיים דוד סרצ'יק, זמרים חרדים משום מה לא שרים בדיסק.

"זמרים חרדים לא רצו להשתתף לצערי. חשבתי שהיום זה אחרת ושהם יזרמו עם המיזם, אבל הם לא היה בקטע כי אנחנו 'ציונים' והם לא בעניין של יום העצמאות. אגב, חיליק פראנק כן רצה לעבוד אתנו למרות שהוא חרדי כי כבר לא אכפת לו והוא שרוף אצל החרדים. אבל מי יודע, אולי בדיסק הבא של יום ירושלים הם יסכימו כי זה נחשב פחות ציוני מיום העצמאות".

שבעה רקיעי אולפנים

"יש מכנה משותף אחד בכל השירים והוא הודאה על הגאולה", מספר אלישע בירנבאום שהפיק את האלבום מוזיקלית יחד עם ערן קליין (המפיק של אודי דוידי ועוד רבים).

איך מנגנים 'גאולה'?

"אתה לוקח רוק שמסמל עצמה וכוח שאפשר לקחת אותו למקומות שליליים כידוע, כמקובל בעולם הרוקנרול, והופך אותו למשהו חיובי בכך שאתה מניח עליו מילים כמו 'ובא לציון גואל', ואז הכול הופך לעצמה טובה, כוח של גאולה. או שיר כמו 'ארץ הצבי' - שיש שם רוק דרמטי, הכולל כינורות וגיטרות עם הרבה הרבה כוח, השדר הוא פשוט: יש פה פרשנות של כוח של עם ישראל שחזר לארצו והקב"ה מרחף מעל הכול. במקום מלכי רוק, אלילים ומחאה רוקיסטית, אתה מקבל את מלכות ה'. גם סגנון הקאנטרי מדבר פה על אופטימיות ושלווה במקום על שחרור מגבולות".

יהיו שיאמרו שלא ממש חשים את הגאולה בארץ בימים אלו.
רביב: החברה האלה צדיקים.יש לי לא מעט פרויקטים אבל קירוב לבבות זה משהו אחר, ועזבנו הכול והתפנינו לזה. ואני אגיד את זה מפורשות: לא הכול נעשה לטובת כסף.

"צריך לתת דגש במרקר על הדברים הטובים שיש בארץ. אפשר לקחת את הישראליות ולעשות ממנה מוזיקה של אבל על הכאבים שחווינו כעם בכל המלחמות ועל השכול, אבל אנחנו ביום העצמאות וביום ירושלים ואלו ימים של שמחה ותקווה. מהשיר הראשון של רביבו, 'שיר השיירה', חשים את זה באלבום, אתה נכנס לקצב מידבק של שמחה, מה'ראשית שמחת גאולתנו'.

תהליך העבודה הייתה שונה ממה שמקובל. לא כל האמנים היו באולפן שלנו. זה טוב כי לא היה צריך לשבור את הראש על ימי אולפן חופפים שמתאימים לכל האמנים והנגנים, כך יצא שעבדנו בשבעה-שמונה אולפנים. זה מעניין ומרענן: אתה שולח שיר לאמן, הוא מקליט אצלו, מוסיף את שלו ואז אתה מקבל אותו בחזרה עם שדרוגים והפתעות. רביב בן מנחם והחבר'ה שלו מהפרויקט של רביבו נתנו לנו עיבוד ווקאלי מהמם", מספר בירנבאום.

"החברה האלה צדיקים", מחייך רביב בשיחה אתנו. "יש לי לא מעט פרויקטים אבל קירוב לבבות זה משהו אחר, ועזבנו הכול והתפנינו לזה. ואני אגיד את זה מפורשות: לא הכול נעשה לטובת כסף. ידענו שלא בטוח שזה יגיע לרדיו ושנרוויח מזה, אבל אמרו קירוב לבבות, ביררנו מי המפיקים והלכנו על זה.

"נתנו לנו בול את השיר המתאים, 'שיר השיירה' המפורסם. עשינו את זה בטאץ' שלנו; מחוייך וישראלי, כמו הפרויקט שלנו - גם דרבוקה וגם סטייל קלאסי בניחוח עדין של ארץ ישראל הישנה והטובה.

"גדלתי על אהבת חינם, וברגע שאתה זורע את זה - זה יעבוד ובסוף נאהב אחד את השני כמו שצריך", מקווה רביב. "זה קשה, אנחנו חיים בארץ ויודעים מה הולך, אבל אלוקים לא ברא אותנו שווים, יש הרבה דעות ומחשבות שונות, ועם כל זה צריך לכבד - גם אם אתה לא מסכים עם האחר, ואת זה לדעתי צריך לחזק בשיח של היום: יותר לכבד, להכיל, לא לשפוט לפי מראה חיצוני. אני מרגיש את זה לפעמים באופן מאוד אישי. מסתכלים עליי ומקבעים עליי דעה בגלל הקעקועים שלי... כל עוד האדם שמולך לא עשה לך רע - חייבים לכבד אותו, ורק מוזיקה תוכל לנצח את הסטריאוטיפים האלה".

כך נראית גאולה

סגיב כהן שעבד על השיר 'מקימי' באולפן ביתו החליט להפתיע את המפיקים וצירף להקלטת השיר את בנו מעין בן ה-13, הלומד בישיבה תיכונית. "כששמענו את השיר ששלח סגיב לא הבנו איך הקול שלו הולך ומשתנה בשיר", צוחק בירנבאום, "אבל מאוד אהבנו את התוצאה ואפשר לשמוע אותה באלבום. אפשר לומר שיצאה הפתעה נעימה".

"לא הכרתי את השיר 'מקימי'", מתוודה סגיב כהן שגדל בבית מסורתי. "שלחו לי כמה שירים לבחירה, כמה סקיצות של שירים קלאסיים המתאימים למיזם, וקבעו לי דד-ליין. 'מקימי' היה נשמע לי כמו שיר מקורי לגמרי ומההאזנה הראשונה כשהקשבתי למילים - התרגשתי ונכנסתי לחוויה מאוד מעניינת.

"הייתי עם הבן שלי באולפן בזמן איכות של אבא ובן ואמרתי יאללה, הדד-ליין לוחץ וצריך לעשות את השיר הזה לאלבום, אז קדימה. אמרתי למעין - בוא נשיר את זה יחד ונהפוך את זמן האיכות שלנו ליצירה. זה היה נראה לי נכון ומתאים מבחינה אמנותית וברוך ה' גם המפיקים אהבו".

חיים דוד סרצ'יק, הידוע בזכות להיטו הגדול הניגון החסידי 'יממאי', נתבקש להביא לאלבום את הניחוח של הרב קרליבך. "חיפשו מישהו שהיה קרוב לרבּ שלמה ומצאו אותי", הוא מצטחק. "השיר 'ופדויי' שבחרתי לשיר הוא שיר לא כל כך מוכר של ר' שלמה. לא הכי פופולרי אבל מאוד מוזיקלי וחיוני ומשולבות בו המילים החשובות בעיניי 'ובאו לציון ברינה'. המילים הללו מאוד מיוחדות ונוגעות להיותנו בארץ, והרגשתי קשר אישי לשיר כי עליתי מדרום אפריקה ושם ר' שלמה מצא אותי. הראש שלי תמיד היה בראש של גאולה, מתי היא תבוא, והמילים של השיר הזה מדברות בדיוק על זה".

דרך מה אתה חש את הגאולה בארץ?

"אתה יושב במשרד היום ויכול לשתות בכיף שלך קוקה קולה ולהזמין פיצה, וללכת לתפילות איפה שאתה רוצה. הרבנים הכי טובים נמצאים בהישג יד, זאת הגאולה בעיניי.

"אבל מעבר לזה – במוזיקה יש אפשרויות חזקות יותר מדיבורים של קירוב. יש במוזיקה נשמה ורגש, בדיבור - פחות. אני בטוח שע"י המוזיקה הזו כאן בתקופה הזו נצליח באמת להתחבר זה לזה".

לתגובות: 'נדב גדליה' בפייסבוק.

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם" 

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן