חלום היהודי-גרמני שלא התגשם ולא מניח

הפעם זה היה סגן הרמטכ"ל, אבל חייבים לנסות להבין אחת ולתמיד מה גורם להשוואות האובססיביות כמעט מדי שבוע בין היהודים לנאצים.

שמעון ריקלין 'עולם קטן' , ז' באייר תשע"ו

שמעון ריקלין
שמעון ריקלין
צילום: אמיר לוי, פלאש 90

אחר המהומה שפרצה פה ביום השואה בעקבות דבריו של סגן הרמטכ"ל יאיר גולן, אני רוצה לנסות לנתח את הסיבות לתופעה המשונה שקיימת פה וגובלת בסוג של הפרעה.

מה גורם לאנשים שחיים בישראל להשוות אותה מדי פעם לנאצים? מה גורם לעיתון 'הארץ' לפרסם מכתב למערכת שטוען למעשה ששר החינוך נפתלי בנט הוא נאצי? מה גורם לערד ניר, כתב ערוץ 2, להשוות השבוע בין נתניהו להיטלר?
רק הפראים הללו, הלא מחונכים ועם כל מיני תפיסות דתיות משונות, הורסים להם את החלום. וכמו שהגרמנים החמירו אִתם וטפלו עליהם האשמות נוראיות שבסוף חלקם החל להאמין בו, חלק מהם, וזו לא אשמתם, עושה אותו דבר למי שהוא חושב שהוא נחות ממנו ולא מפותח כמוהו. עכשיו גם ברור למה פתאום הוויכוח על דברי יאיר גולן הפך למריבה בין שמאל לימין

האם מדובר בשיגעון של בודדים, או שיש היגיון בשיגעון הזה? אני חושב שיש רציונל משותף לכל ההשוואות והאמירות הללו.

עובדה היא שישראל היא המקום היחיד בעולם שעסוק באובססיביות ביחסים שלו עם הגרמנים, גם אחרי 70 שנה מאז השואה האיומה. בעוד שקבוצות אתניות אחרות שסבלו מאכזריותו של היטלר, כמו הצוענים או הסלאבים, המשיכו במשעול חייהם והם הפלא ופלא ממש לא עסוקים בגרמניה או בגרמנים, אצלנו המצב שונה.

לכן, נראה לי שצריך לבדוק מה היו היחסים בין היהודים לגרמנים לפני השואה.

היהודים ניסו במשך מאות שנים להיות גרמנים, ולטשטש כמה שיותר את עובדת יהדותם. "הֱיֵה יהודי בביתך ואדם בצאתך" הייתה הסיסמה שלהם, כך הם קיוו שיוכלו להיות ממש כמו הגרמנים. שאיש לא יוכל להבדיל ביניהם.

לצורך זה גם עוות המושג "אור לגויים" ושונה ממשמעותו המקורית של חזרת ישראל לארצו, והכרת הגויים באלוקי ישראל, למשהו שמצדיק את הישיבה בגולה ועושה ממנה אידאולוגיה.

כך למשל כתב הפילוסוף היהודי גרמני הרמן כהן למרטין בובר כאשר האחרון החליט להצטרף לתנועה הציונית:

"האם באמת היהודים מבקשים להיות סתם מאושרים כמו כולם?" שאל בסרקאזם מר. "האם בשביל להקים עוד אלבניה קטנה ולאומנית במזרח התיכון סבלנו את הסבל הגדול של ההיסטוריה היהודית? האם נמיר את השליחות הגדולה שנטל על עצמו העם היהודי להיות אור מוסרי ורוחני לגויים, בשעשועי דגלים ומצעדים?"

כלומר, התפקיד האמתי והעיקרי של היהודים הוא לחיות בין הגויים ולהיות להם אור.

תפיסה זו מנוגדת כמובן לתורת ישראל ולמסורת ישראל שראתה בשיבת ציון ערך עליון. ואכן, היהודים השתלבו יותר ויותר בחיי הגרמנים וחיו אתם במשותף כאילו אין באמת הבדל ביניהם, ואז - ודווקא בשיא התהליך של ההשתלבות הזו - קרתה תקלה נוראית ואכזרית: השואה.

יכולנו לחשוב שאחרי מאות שנים של ניסיונות, שנגמרו באירוע החמור והזוועתי ביותר בהיסטוריה, יהודי גרמניה יבינו את המסר. שיבינו שכמה שהם יהיו דומים לגרמנים ובקיאים בשפתם ובתרבותם, הגרמנים לא רוצים שהם יהיו חלק מהם.

אבל האמת היא שגם אחרי השואה רבים מהם לא הבינו את המסר הזה, ומשפחות יהודיות רבות וחשובות לא ויתרו על החלום הישן: להיות כמו הגרמני - אציל, מלומד, מאופק ונאור. בתפיסה הבסיסית שלהם הם הרי הצליחו, כל כך הצליחו, שאפילו היו טובים יותר מהרבה בחינות מהסטנדרטים שהגרמנים הציבו.

אז אם הם היו מעולים, והגרמנים ברור שהם מעולים, מי מנע מהם להתקבל? מי מנע מהם להגשים את חלומם?

לדעתי, מי שכונו ה'אוסט יודן' - היהודים שבאו מהמזרח - הם האשמים השקטים, לתפיסתם של יהודים גרמנים רבים, לכך שהם לא התקבלו באופן מלא לחברה הגרמנית. מדובר בקבוצת יהודים שרצו גם הם להתקבל, רצו גם הם לטעום מהשפע. אבל הייתה אִתם בעיה.

כי הם היו מלוכלכים קצת, לבושים ברישול, ולחלקם היו כל מיני תפיסות דתיות שממש לא היו מקובלות באותה תקופה. ויהודי גרמניה היו בטוחים שאם היהודים הללו לא היו מגיעים מהמזרח לגרמניה, תהליך ההתחברות של יהודי גרמניה עם הגרמנים היה מושלם בהצלחה. חלקם בטוח בכך עד היום.

אותה תפיסה לא נשארה בגרמניה. היא יובאה לישראל, והיא חיה אתנו כאן עד היום.

גדעון לוי או עמוס שוקן בטוחים באמת, שבלי מנשקי הקמעות והמזוזות ומניחי התפילין, שהם הם האוסט יודן החדשים, היה פה מזמן שלום שלווה ושפע. רק הפראים הללו, הלא מחונכים ועם כל מיני תפיסות דתיות משונות, הורסים להם את החלום.

וכמו שהגרמנים החמירו אִתם וטפלו עליהם האשמות נוראיות שבסוף חלקם החל להאמין בו, חלק מהם, וזו לא אשמתם, עושה אותו דבר למי שהוא חושב שהוא נחות ממנו ולא מפותח כמוהו.

עכשיו גם ברור למה פתאום הוויכוח על דברי יאיר גולן הפך למריבה בין שמאל לימין. כי ברור לאנשי השמאל שכאשר הוא דיבר על תופעות נאציות פה, הוא בשום אופן לא התכוון למישהו מהם. הוא התכוון רק לברברים מהימין.

ולכן האובססיה החולנית, בעיקר של יוצאי גרמניה, לערוך כמעט מדי שבוע השוואה בין אוסט יודנים שונים לבין הנאצים. כי אלו ואלו מבחינתם היו תקלה שהפריעה לקבלת היהודים להיות לגרמנים אמתיים אצל גרמניים אמתיים, ולא נאצים בזויים. הם עד היום לא התגברו על התקלה הזו.

ועד שהם לא יתגברו על המחשבה הלא נכונה הזו, עד שהם לא יבינו שהעובדה שהם אינם רצויים אינה בגלל אחרים אלא מפני שהם עצמם יהודים, דבר לא ישתנה.

ואם נראה לכם שחלק מהיהודים הגרמנים לקה באופן בלעדי בפוסט-טראומה שואתית, אתם לגמרי טועים. עוד צריך לעיין כיצד השפיעה השואה על החרדים וההסתגרות שלהם בערים משלהם, וגם על הכיפות הסרוגות, שבחלקים גדולים מהם חולקים את הטראומות של שתי הקבוצות, גם של יהודי גרמניה וגם של החרדים.

למה אני כותב את כל זה?

כי רק כשנטפל כולנו בפוסט טראומה של כולנו מהשואה, נוכל לומר באמת שחזרנו לארצנו. שיצאנו מהגלות, בדרך לגאולה.

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם" 

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן