משה יעלון
משה יעלוןצילום: דנה שרגא/ משרד הביטחון

1. בעוד כחודשיים, אל תתפסו אותי על היום, נציין מלאת עשור לחטיפת חיילי צה"ל אודי גולדווסר ואלדד רגב ולפרוץ מלחמת לבנון השנייה.

מאחר שגויסתי למלחמה ההיא, ומלחמה היא אירוע לא פשוט, יש לי מטבע הדברים הרבה זכרונות מהמלחמה, אולם ברשותכם אני רוצה לשתף אתכם כרגע רק באחד מהם.

כמה ימים לאחר שגויסנו למלחמה נתן ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, ראיון לסוכנויות הידיעות הזרות, ובו אמר לכתבים הזרים שהוצבו בישראל כי הלחימה בלבנון תקדם את "ההתכנסות". עבור מי שלא זוכר או שעדיין לא היה אז בר דעת רק נזכיר כי "ההתכנסות" היתה התכנית שהגו אולמרט ויועציו על מנת לשחזר את "הצלחת" ההתנתקות גם ביו"ש.

דבריו של אולמרט פורסמו בחדשות בישראל ב-2 באוגוסט בשעות הבוקר המאוחרות, אולם אנחנו, שהיינו מטבע הדברים קצת עסוקים, שמענו אותם רק אחרי שעות רבות. עם זאת, אני עדיין זוכר את הרגע שבו שמעתי את הדיווח על כך, ואת תחושת הנבגדות. אני עוזב את האישה והילדה בבית שלי בבית אל ויוצא צפונה להילחם, ופתאום מתברר שראש הממשלה שלי מאמין שהמלחמה הזו תקדם את הגירוש שלי מהבית שלי. אז בשביל מה אני בעצם שם?

2. הכעס שלי על אולמרט היה מוצדק בעיקרו, אבל למרות זאת צריך לזכור שאולמרט היה אז ראש הממשלה וככזה הוא היה אישיות פוליטית. לאישיות פוליטית יש מטבע הדברים עמדות פוליטיות, בין אם אוהבים את זה ובין אם לא.

מצד שני, ראש הממשלה איננו המפקד שאחריו אמור החייל ללכת באש ובמים, לציית ישירות לפקודותיו ולהאמין שרק טובת עצם העניין לנגד עיניו. מי שכן אמורים להיות סוג של עמוד אש לפני חייליהם הם מפקדי הצבא. המפקדים צריכים להנהיג את החיילים והחיילים צריכים להאמין במפקדים שלהם וללכת אחריהם לקרב. כמה שזה נשמע אולי ציורי, ככה זה במציאות.

בשביל שהחיילים יוכלו ללכת אחרי מפקדיהם באש ובמים עושים בצבא כל מיני דברים, מודעים יותר ומודעים פחות. אחד הדברים שקורים הרבה מאוד הוא התפתחות מיתוסים של עוצמות וגבורה סביב קצינים בדרג הביניים וקצינים בכירים. ככל שאתה שומע יותר סיפורים על עוז נפשו וקור רוחו של המח"ט אתה הרבה יותר בקלות הולך אחריו בלי לשאול שאלות ובלי לפקפק הרבה פקפוקים.

3. דבר נוסף, שגם הוא חשוב מאוד, הוא השמירה על ניטרליות פוליטית של קציני הצבא. אחד הדברים שקצין צריך לחשוב עליהם הוא מה עושה כל התבטאות שלו ליכולתם של חייליו להזדהות עמו ולהאמין בטוהר כוונותיו. אם החייל הולך לקרב כשהוא לא מאמין בקצונה הבכירה שמעליו מצבו של הצבא קשה.

לכן הביקורת שנמתחה בשעתו על מח"ט גבעתי דאז, אל"מ עופר וינטר, לא היתה משוללת כל יסוד, ולכן הדברים שאמר סגן הרמטכ"ל יאיר גולן חמורים כל כך. הזיהוי הכל כך מובהק עם טרמינולוגיה שמאפיינת מחנה פוליטי כל כך מסוים בעייתי מאוד לחוסנו של צה"ל.

4. מהסיבה הזו בדיוק הדברים שאמר אתמול שר הביטחון יעלון הם יותר מכל דבר אחר פשוט איוולת. יעלון, נזכיר, אמר בקבלת הפנים המסורתית לבכירי מערכת הביטחון לרגל יום העצמאות ''המשיכו לומר את אשר על לבכם. עשו זאת גם אם הדברים אינם חלק מהזרם המרכזי, ואף אם הם חולקים על רעיונות ועמדות שהפיקוד הבכיר או הדרג המדיני אימצו".

נראה שעל מזבח הרצון לחדד מסרים מול ראש הממשלה ולגרום לנתניהו להתעמת אתו חזיתית יעלון בחר להקריב את חוסנו של צה"ל ולומר דברים שבכלל לא בטוח שהוא עצמו מאמין בהם. יעלון מטעה, ועושה מעשה חמור מאוד בשדר שהוא מעביר לבכירי צה"ל. קצין, ככל שהוא בכיר יותר, חייב לכוון את התבטאויותיו דווקא לאזור המרכזי. אסור לו ללכת לקצוות. זה רע לצה"ל ופוגע במדינה כולה.

אם שר הביטחון לא יפנים את היותו שר הביטחון, ויגלה קצת יותר אחריות בהתנהלותו, לא יהיה מנוס מלחשוב שאפילו במובן הצר ביותר של טובת המדינה פשוט אין מנוס מלהחליף אותו.