הרב מנחם בורשטיין
הרב מנחם בורשטייןשלומי שלמוני

נתחיל מהסוף. יש עובר קטן, שעוד לא ממש קיים, אבל בשביל הזוג הזה הוא הכי קיים שיש. והוא מחכה לרחם, ענק, אוהב, והרחם הזה עוד לא ממש קיים בשבילם אבל בעצם הוא הכי קיים שיש. והם מחכים והוא מחכה. ויש נשים שרוצות מאוד לעזור אבל חוששות שיסתכלו עליהן וירימו גבה. ובגלל הגבה הזאת יכול להיות שלעובר הזה לא יהיו חיים.

ישי ומוריה (שמות בדויים, השמות שמורים במערכת) הם זוג דתי שחולם כמו כולנו על משפחה גדולה וצחוק ילדים. ריחם עליהם הבורא והעניק להם בן אחד. אך לאחר הלידה של בנם הבכור התפרצה אצל מוריה מחלה קשה שדרשה טיפולים כימותרפיים אגרסיביים והרסניים, שאמנם הצילו את חייה אך סיכלו את חלום הילד השני.

"ככל שחלף הזמן והמחלה הפכה להיות פחות נוכחת בחיי היומיום שלנו, חזרנו לחיים נורמליים ובאופן טבעי התחלנו לחשוב על הבאת ילדים נוספים. התייעצנו עם הרופאים שטיפלו במוריה והם הודיעו לנו שכל היריון נוסף עלול לעורר את המחלה ולהכניס את מוריה לסכנת חיים מיידית", מתאר ישי.

מוריה וישי לא הסכימו לוותר על החלום והחלו במסע מתיש, שסופו עדיין לא נראה. תוך כדי חיפוש הם נחשפו לנושא הפונדקאות והבינו שאולי יש להם אפשרות, בכל זאת, להגשים את החלום ולהביא עוד ילד לעולם.

המסע של מוריה וישי החל לפני שלוש שנים, ובתחילתו הם למדו לעומק את הסוגיות ההלכתיות והחוקיות העומדות לפתחם. על פי ההלכה, רק אישה פנויה יכולה לשמש אֵם פונדקאית. החוק בישראל מוסיף עוד קריטריונים וביניהם גיל האישה (בין 22 ל‑38), וכזאת שילדה לפחות ילד אחד ולא יותר משלושה ילדים.

"יש להוציא את האפשרות שאישה נשואה תהיה פונדקאית", מדגיש הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה. "הבעיה העיקרית היא שחז"ל לא קבעו מי נחשבת אֵם העובר - בעלת הביצית או נושאת ההיריון, ולמרות שבדרך כלל ממזרות מתקיימת רק כשהתקיימו יחסי אישות בין גבר לאישה, יש דעות בהלכה שאומרות שגם לילד כזה יש סיכוי לממזרות".

מלבד הסוגיה ההלכתית, מציג הרב בורשטיין קשיים משפחתיים שעשויים להופיע בקרב נשים נשואות שתרצינה לשמש כפונדקאיות. "יכול להיות שיהיו בעלים שילחצו על האישה להיות פונדקאית כדי לכסות את המשכנתא, כשהאישה אפילו לא רוצה. אני יודע על מקרים שבעלים לחצו ולחצו על האישה להגיד שזה רצונה כאשר זה לא היה ברצונה".

יש משווים את ההליך הפונדקאי לסחר בבני אדם, מה דעת הרב בעניין?

"זו הסיבה שלא רצינו שנשים נשואות תהיינה פונדקאיות, כדי שההחלטה תהיה מרצונן החופשי. וכן, על פי בקשת מכון פוע"ה הכנסנו קריטריונים נוספים כדי למנוע מצבים מסוג זה. והעיקר - שהחוק בישראל אינו מאפשר לאישה לעסוק בכך באופן קבוע, אישה יכולה ללדת עד רק שני ילדים בפונדקאות".

האם יש רבנים שמתנגדים להליך פונדקאי?

"אף רב לא אומר שזה אסור הלכתית, אך ישנם רבנים שטוענים שלא זו הדרך ללדת ילדים", מוסיף הרב.

החוק בישראל מאפשר רק לזוג נשוי להסתייע באם פונדקאית כדי להביא ילד לעולם. חוק זה מצליח לעורר פעם אחר פעם דיונים סוערים בכנסת. לפני כמה שבועות נעשה ניסיון נוסף לעשות שינוי בחוק הפונדקאות כך שגם רווקים וזוגות חד-מיניים יוכלו להתחיל בתהליך.

"הפונדקאות בארץ נותנת לגיטימציה אר ורק לבני זוג שהם משפחה, גבר ואישה. יש כאלה שרוצים להפוך את זה לשטח הפקר, וזה חמור מאוד". מציין הרב יעקב אריאל.

אולי בכלל לא כדאי לאפשר פונדקאות?

"באמת היו רבנים שהתנגדו, פחדו שזה יהיה מדרון חלקלק. צריך לצמצם את נושא הפונדקאות כך שיוכלו להיעזר בו רק במקרים חריגים. לא להפוך את הפונדקאות לנורמה. צריך ביקורת קשה, רפואית, כספית, הלכתית ונפשית, לא לפרוץ את זה בצורה בלתי מוגבלת", מדגיש הרב אריאל.

"אישה שעושה את זה מגיע לה פיצוי הולם, מצד שני היא צריכה לעשות את זה לשם עזרה לזולת, חסד, לא בשביל הכסף. שיהיה לשם שמים, שלא יהיה מסחר. לעודד נשים שרוצות להתנדב".

לאחר בירור הלכתי ובליווי של מכון פוע"ה, יצאו ישי ומוריה לדרך וניגשו למכוני פוריות שונים, אלא שאז התגלתה בעיה נוספת: בטיפולי פוריות מקבלת האישה תרופות הורמונליות להגדלת מספר הביציות, מה שיכול היה לעורר אצל מוריה את המחלה שוב. "פנינו למרכזים גדולים שעוסקים בפוריות ובפונדקאות, אבל אף אחד לא היה מוכן להתחיל את הטיפול. אמרו לנו שעם נתונים כמו שלנו אין טעם בכלל להגיע אליהם".

כשהם מותשים אך נחושים נפגשו מוריה וישי עם עוד רופאים ופנו לעוד מרכזים רפואיים, "עד שהגענו למרפאת פוריות בבית חולים מאיר בכפר סבא. הרופא ד"ר אמיר וויזר, שהוא אדם רגיש וקשוב, הסכים לנסות ולטפל במקרה שלנו, למרות הקשיים והמגבלות, במסירות ובאופן אישי".

בספרות הרפואית אין דיווחים על מקרה כמו של מוריה, מה שהקשה על מציאת פתרון. לאחר זמן חשבו במרפאת הפוריות לנסות תרופה שבטוחה לשימוש במחלה שתקפה את מוריה. לשמחתם, לאחר הטיפול הראשון מוריה וישי התבשרו שהצליחו להוציא עובר אחד שלהם.

בעצם, מחודש דצמבר האחרון מחכים בני הזוג לאם פונדקאית שתסכים להפוך את החלום למציאות, אלא שעם הזמן מתברר להם שעל אף ההיתר ההלכתי, המצווה הגדולה והמענק הכספי, גרושות ואלמנות לא ממהרות להשאיל את רחמן, ולאו דווקא כי הן אינן רוצות בכך.

כמו תרומת כליה

"עוד כשהייתי נשואה עשיתי עבודה על פונדקאות וראיתי שהלכתית זה אפשרי ומותר לכתחילה", מספרת מירב (שם בדוי, שמה המלא שמור במערכת). תוך כדי תהליך הגירושין שלה, חשבה מירב ברצינות לסייע לזוג שזקוק לאם פונדקאית להביא ילד לעולם. "בעיניי זה סוג של איזון משאבים של הטבע, כמו תרומת דם, כמו תרומת כליה. משהו שיש לבן אדם אחד והוא יכול לתת לאחר. ההריונות שלי טובים, הלידות בריאות וטבעיות, וחשבתי שזה שווה את זה. רציתי מאוד להיות פונדקאית".

מירב שייכת לקהילה דתית תורנית, ולמרות הרצון שלה לקיים את החסד הגדול הזה היא נרתעה מהמחשבה ששני ילדיה ייאלצו להתמודד עם תגובות החברים והוריהם. "אנשים מתייחסים לפונדקאות שלא בצדק כאל מכירה של הגוף, כמו זנות".

מירב גיששה בסביבה הקרובה כדי לוודא שהיא לא מכניסה את המשפחה לסיכול רכילותי ממוקד. "מלבד ההורים שלי שתמכו, כולם מסביב חשבו שזה ישפיע לרעה על הסיכוי שלי למצוא בן זוג, ועל הילדים שלי שבוודאי ייפגעו מהתהליך. אנשים משווים את זה לסחר בגוף. עצרתי כי פחדתי על הילדים שלי ואני מכירה חברה טובה שחשבה לשמש אם פונדקאית וגם ירדה מזה בגלל התגובות הקשות".

גם במכון פוע"ה מכירים את התופעה הכואבת. "רואים פתאום אישה גרושה או אלמנה בהיריון ולא יודעים שהיא פונדקאית, זה נראה מאוד לא טוב. אנחנו צריכים למצוא איזושהי דרך חברתית להעביר את זה לציבור, שידעו שהיא פונדקאית", אומר הרב בורשטיין.

מי ידגור על הביצה שלך

אטי שמידוב היא אישה חרדית. כבר בילדותה התברר לה כי לא תוכל להביא ילדים לעולם בעצמה. היא נישאה לגבר אלמן שהביא לביתם חמישה ילדים, והשניים חלמו על ילדים משותפים משלהם. "יש לנו שני ילדים שנולדו בפונדקאות, הגדול בן שבע וחצי והקטן בן חצי שנה". אטי ובעלה בחרו במודע לשתף בתהליך שעברו, למרות הביקורת מהסביבה.

מה הקושי העיקרי בתהליך הפונדקאות?

"המורכבות מאוד גדולה, משפטית, כלכלית ופיזית. אבל הקשה מכול הוא העניין הרגשי. אחרי הכול אני לא חווה את ההיריון אצלי. אני מפקידה את הדבר היקר לי מכול אצל אישה שלפני רגע לא הכרתי".

על אף החיבור המיוחד שנוצר בין אטי ובין האישה שנשאה את בנם ברחמה, התחושות היו מאוד מבלבלות. "הרגשתי כאילו נטשתי את הילד שלי לפני שהוא נולד. היו רגעים שממש קינאתי בה, הילד שלי זז בתוכה והיא מרגישה את התנועות שלו ואני יכולה רק לגעת בבטן שלה".

הפונדקאית של הזוג שמידוב הייתה אישה מעוררת השראה, ומגויסת כל כולה לתהליך. "ידעתי שהיא עושה הכול בשביל התינוק שלי. זה היריון יקר, על כל המשתמע מכך".

כשאטי מדברת על היריון יקר היא מתכוונת גם למאמץ הביולוגי והנפשי, אבל גם לעלות הכלכלית של היריון כזה: "העלות של תיווך וליווי של מרכז פונדקאות היא בסביבות 40,000 שקלים. בנוסף לכך, פונדקאית מקבלת כ‑160,000 שקלים. חוק הפונדקאות קובע שכל ההוצאות שנגזרות מהפונדקאות יהיו על הזוג: ביטוחים, תרופות, בייביסיטר, נסיעות ואפילו בגדי היריון. כך שיוצא שבסך הכול העלות הכוללת היא בסביבות 250,000 שקלים. ולמרות הקושי הגדול לגייס את הסכום הזה, מגיע להן כל שקל".

אטי מתארת בהתרגשות את החוויה העצומה של תהליך ההיריון והלידה. "מבחינתי זו דרגה גדולה יותר מהצלת חיים, זה ליצור חיים יש מאין. אם לא היא ושכמותה - החיים האלה לא היו היום. לפני כמה מאות שנים לא הייתי יכולה להביא ילדים, אחרי כל טיפול הייתי אומרת לבעלי 'שחלק מחוכמתו לבשר ודם'.

"אישה עם גוף ונשמה עוצרת את החיים שלה בשביל לתת לנו משהו שאנחנו לא יכולים להגיע אליו לבד. זה עוצמות מאוד גדולות. אני רואה פונדקאית באשר היא ומסירה בפניה את הכובע. הן מגויסות לתהליך מאוד משמעותי".

אטי ובעלה התלבטו רבות מתי הזמן הנכון להסביר לבנם המשותף שאישה אחרת נשאה אותו בבטנה. "לא ידענו מתי נספר לו, איך נספר לו, ואז יום אחד הוא חזר מאחותי וסיפר לי שיש לה תינוק בבטן. שאלתי אותו 'ואיפה אתה היית לפני שנולדת?' הוא אמר 'בבטן שלך'. לא רציתי שהוא יגדל עם טעות, ואז סיפרתי לו סיפור שחיברתי על זוג תרנגולות שלא יכלו לדגור על הביצה שלהם וחיפשו דוגרת אחרת.

"כשסיימנו את הסיפור ראיתי שהוא קיבל את זה בטבעיות ובפשטות, והבנתי איך אנחנו מסבכים את החיים ואיך הם פשוטים לילדים. עד היום הוא קורא לזה פונקדאות", מתארת אטי וצוחקת.

ההבנה שהסיפור שלה יכול לעזור לזוגות אחרים שמתמודדים עם קשיי הפונדקאות ובעידוד מכון פוע"ה החליטה שמידוב להרים את הכפפה ולהוציא לאור את הספר 'מי ידגור על הביצה שלי?'. "הפונדקאית היא סוג של בייביסיטר לתינוק, אין לה שום קשר ביולוגי. טעות לקרוא לפונדקאית אם פונדקאית. אישה שבוחרת בזה עוברת חוויה שמשנה אותה, זוהי העוצמה הכי גדולה של נתינה שיכולה להיות".

 בלי להיקשר רגשית

רבות מהנשים שמציעות עצמן לפונדקאות עושות זאת בראשונה ממניע כלכלי, אך מהר מאוד מבינות שנכנסו לתהליך עצום שישפיע על כל חייהן.

יעל לביא היא אם לשלושה ילדים, גרושה. חודשים ספורים לפני יום הולדתה ה‑38 זכתה להביא לעולם זוג תאומים, לא שלה. "נכנסתי לתהליך ממצוקה כלכלית, אבל אחר כך הבנתי שעשיתי משהו ענק". יעל זכתה להעניק לזוג בן ובת. "כל זמן ההיריון ליטפתי את הבטן ואמרתי להם 'מתוקים, עוד מעט אתם תחזרו להורים שלכם'".

סיפרת למשפחה?

"ברגע שאמרו לי שאני מתאימה הושבתי את ההורים שלי וסיפרתי להם. לאימא שלי ירד הצבע מהפנים אבל אבא שלי קיבל את זה. אמרתי להם שזו מצווה גדולה, ידעתי שאני חזקה ומסוגלת לזה. בסוף הם נתנו לי את ברכתם".

לילדים שלה היא החליטה לספר רק כשההיריון יבשיל. "סיפרתי לבת הגדולה שלי, בת השלוש עשרה. היא התחילה לבכות מההתרגשות. אמרתי לה שזו תהיה חוויה והכול יהיה בסדר. לבנים הצעירים סיפרתי בשלב מאוחר יותר".

לדבריה הליך הפונדקאות הוא הליך ארוך. ליעל הוא לקח שנה וחצי וכלל ועדות, פגישות ובדיקות. כשהיא נכנסה להיריון היא התחילה לעדכן את הסובבים אותה. "הבוס שלי הוא אדם חרדי, והוא חשש מהתגובות מסביב, אבל ככל שההיריון התקדם הוא קיבל תגובות חמות מכולם. אנשים בכו וחיבקו אותי, אמרו לי שאני עושה חסד ענק. היו כאלו שראו שיש לי בטן ופתחו עיניים, אז ישבתי וסיפרתי להם. כל מי שסיפרתי לו קיבל את זה באהבה".

איך אפשר להיפרד מהתינוקות אחרי תשעה חודשים?

"מההתחלה לא פיתחתי רגש לעוברים, הם מתוקים וחמודים אבל לא שייכים לי. שאלו אותי מי תהיה איתי בחדר הלידה ואמרתי בפשטות - אימא שלהם, הם שלה. לקחו אותם ישר לידיים שלה, היא בכתה ונישקה אותי". ההתרגשות של יעל עדיין ניכרת כשהיא מתארת את תהליך הלידה. "זו הייתה תקופה יפה, הילדים שלי באו לבקר אותי בבית החולים והלכו להיפרד מהתינוקות".

עניין הפונדקאות מורכב ומתיש, זוגות רבים בארץ עדיין מחכים לנשים פנויות שיהיו מוכנות לעצור את מרוץ חייהן ולהעניק חיים, במובן הפשוט של המילה. "אני חושב שזה מעשה מדהים של אישה שמוכנה להעמיד לרשותנו את היכולת להביא חיים לעולם, שמוכנה לסייע לנו להגשים את החלום", מסכם ישי, "יש זוגות נוספים שמחכים ולא משמיעים את הקול שלהם, כל פנייה שתגיע אלינו תהיה לה כתובת".

לפניות למוריה וישי בפייסבוק: "עזרו לנו לאתר אם פונדקאית", או בטלפון: 055-6679259

פורסם ב"פנימה"

לרכישת מנוי