האובדים באים

כמו מעולם אחר, פגשנו מלך. וזוהי רק ההתחלה: הוא חובש כיפה ומצביע על חלק עצום מאנשי ממלכתו כצאצאי עשרת השבטים * המלך אָיִי בישראל

אילת כהנא-'עולם קטן' , י"ז באייר תשע"ו

המלך אָיִי
המלך אָיִי
צילום: עולם קטן

ביקורו האחרון של המלך אָיִי ((King Ayi בישראל, מושך הרבה תשומת לב ברחוב הדתי לגווניו. מי שמולך על ממלכת טוגו באפריקה הוכתר כמלך המלכים האפריקנים (יותר מ-400 במספר) לפני כ-14 שנה, ומספר נתיניו מגיע ל-90 מיליון בני אדם.

אם לא שמעתם עליו או על ביקורו - אל תופתעו; האיש מגיע לישראל בחשאי, בליווי פמליה מצומצמת ביותר, ואינו הולך ברחוב בבגדי המלכות המסורתיים. לא זו בלבד - גם ממשלת ישראל לא ידעה על ביקורו, בטח שלא על תכניותיו באשר לעם ישראל, עד הפגישה שנערכה בתחילת השבוע עם שר הדתות.
"בפעם הראשונה שהגעתי לישראל, אמרתי לאבא שלי שאני מרגיש כמו בבית. הוא אמר לי - זה בגלל שאתה באמת בבית. אני לא יודע איך להסביר את זה. הרגשתי פה את ה' - לו אני אוהב לתת את כל הכבוד ויודע שבלעדיו לא הייתי מלך"

כיצד ייתכן שרק כעת, בביקור השביעי בארץ של המלך פרנסואה (דוד) אָיִי אַיַיְאִי מתחילים לשים לב לדמות המלכותית שמסתובבת ברחובות ירושלים? מדוע מלך אפריקני מתהדר בכיפת קטיפה שחורה ובציצית? איזו סמכות מלוכנית ומדינית יש לו בעולם המודרני? ומה חושבים על כך גדולי ישראל?

סמכות סמלית אך משפיעה

בעניינים הקשורים לגאולה, הדברים מתחלקים באופן די ברור: אנשים כמו אנשי מכון המקדש שרואים עין בעין את התגשמות דברי הנביאים, לעומת החרדים שבמקרה הנוכחי פסקו בהרכב בית דין כי אין להאמין לדברי האיש המציג עצמו כמלך של צאצאי עשרת השבטים באפריקה. לא משנה העובדה שפגש אותו הרב חיים קנייבסקי שליט"א ועמד על טיבו.

לפני שנעז לנסות לבחון מי צודק, נעשה גיחה קצרה ליבשת אפריקה על מנת לעמוד על חשיבותו של מלך בעידן הנוכחי.

עד לתקופה הקולוניאלית, השלטון במערב אפריקה היה שלטון מלוכני: כל קבוצת אנשים, שיכולה הייתה להיות מורכבת מכמה שבטים, הייתה ממלכה. גבולותיה של כל ממלכה היו 'גבולות חברתיים', כלומר שטחה של הממלכה הגיע עד להיכן שהגיעו אנשיה. עם התפתחות הקולוניאליזם נכבש מערב אפריקה על ידי פורטוגל, גרמניה, בריטניה וצרפת, והן הקימו בה מושבות, סחרו בעבדים ואף שרטטו גבולות מדיניים. אלה קבעו את מדינות מערב אפריקה כרפובליקות ובכך פיצלו את הממלכות.

"בתקופה הקולוניאלית היו שתי דרכים לשלוט על הילידים האפריקנים, שלטון ישיר ושלטון עקיף", מסביר ד"ר גיא רופא מהמחלקה ללימודי אפריקה באוניברסיטת בן גוריון. "במבנה של שלטון עקיף המערכת השולטת ניסתה לשמר את המבנים ההיררכיים המקומיים על מנת לשלוט דרכם - הבריטים למשל השאירו את המלכים במעמדם כדי שיאספו את המסים. הצרפתים לעומת זאת, פירקו את המערכות הללו על פי אינטרסים ושלטו באופן ישיר. אם ניקח לדוגמה את רפובליקת טוגו - היא הייתה מושבה גרמנית. בתקופה הקולוניאלית היא הועברה לידי הבריטים והם העבירו אותה לבסוף לידי הצרפתים. אחרי מלחמת העולם הראשונה הגיע לאפריקה ארגון 'חבר הלאומים' וחילק מנדטים, ממש כפי שאנחנו קיבלנו את המנדט על ארץ ישראל, בין מעצמות קולוניאליות שונות. בטוגו - חצי מהשטח הלך לטוגו הצרפתית של היום והחלק השני נכנס לתוך גאנה של ימינו שהייתה רפובליקה בריטית".

אם המדינות באפריקה נחשבות רפובליקות ומתנהלת בהן מערכת מדינית מודרנית, מה חשיבותה של המונרכיה המתקיימת היום?
"לא היו בתי ספר יהודיים באפריקה, אבל בכל פעם שחזרתי הביתה אבא שלי אמר לי 'תזכור מי אתה'. קוראים לנו השבטים האבודים אבל אנחנו לא אבודים", הוא מוחה על הטרמינולוגיה. "אנחנו השבטים הנשכחים"

"הסמכויות של המלכים באפריקה הן יותר סימבוליות, אבל למלך יש השפעה גדולה על האנשים. בגלל זה הפוליטיקאים והנשיאים מתייעצים אתו - הוא בסופו של דבר אומר לתושבים למי להצביע ולמי לא. החשיבות שלהם היא תרבותית וגם פוליטית, אבל בכל מקרה הם לא נחשבים שליטים בלעדיים במדינה".

ועכשיו, משהבנו את מעמדו של מלך אפריקני, נוכל סוף סוף לפגוש אותו.

את המלך איי פגשתי בחצר ביתה של משפחה חרדית בביתר עילית, לשם הוא הגיע עם מי שמלווה אותו בחודשים האחרונים - הרב דניאל עשור.

"שלום, אני המלך דוד איי אייאי", פתח המלך את הריאיון בעברית מחוספסת. השם שלו, לדבריו, מאגד בתוכו את אותיות שם ה' (בלעז), בניב הלשוני של קבוצת האווה היושבת במדינת טוגו. "השם האירופי שלי הוא פרנסואה - זכר לשלטון הצרפתי באפריקה, אבל השם היהודי שלי הוא דוד", הוא מדגיש. את השם הוא בחר לו בסוף תהליך הגיור שעבר לאחרונה.

השופר של יהושע בן נון

הוא נולד למשפחת מלוכה באפריקה, שעל פי המסורת שולטת על "הממלכה היהודית של מערב אפריקה" כפי שנקראה על ידי החוקרים. כפי שהסברנו, גבולות הממלכה נקבעים על פי אנשיה, והממלכה היהודית של מערב אפריקה שעליה שולט המלך איי, חולשת על חמש מדינות: טוגו, גאנה, בנין, ניגריה והאפריקוסט. היא כוללת בתוכה את השבטים: ג'עקובה, ליוואי, גא (צאצאים של שבט גד לדבריו), דהומה (הצאצאים של שבט דן לדבריו), שבט אפרים ושבט האיבו - הידוע באפריקה ובקרב החוקרים בהזדהות העמוקה ביותר לעם היהודי. "סך כל האנשים בממלכה שלי הוא קרוב ל-90 מיליון, שמאמינים שהם צאצאים של היהודים. הרבה מהם נסחפו אחרי הנצרות אבל עדיין שומרים על המסורת בתוך המנהגים השבטיים". ולאיזה שבט המלך משתייך? במשפחתו מאמינים כי הם צאצאים דווקא של חלק משבט יהודה. כביכול, ההנחה הזו לא מסתדרת עם הדברים הידועים לנו: "ידוע ששבט יהודה לא גלה, כך שלכאורה דבריו לא כל כך מובנים", מסביר הרב דניאל עשור. "כשסנחריב הגלה את עשרת השבטים שבט יהודה לא גלה אתם, אך בתום חורבן בית ראשון, ידוע שחלק משבט יהודה גלה יחד עם הנביא ירמיהו למצרים. חלקם חזרו לארץ לקראת ימי בית שני וחלקם המשיכו ממצרים לכיוון מרוקו ומשם לגאנה - שם חברו לצאצאי עשרת השבטים".

אבל ידוע שעשרת השבטים גלו לבבל ומשם התפזרו לכל קצות תבל, לא כן?
"לטקס שבו השתתפו המלכים קניתי הרבה ספרי תנ"ך. אמרתי להם: 'שזה יהיה נר לרגליכם. הספר הזה ייתן לכם חכמה להנהיג את האנשים שלכם'. הבטחתי להם שהפגישה הבאה שלנו תהיה בישראל, אז נלך לראות מה ה' עשה בשביל עם ישראל. עוד לא ידעתי אז שאגיע לכאן בכלל"

"הגמרא בסנהדרין דף צ"ד ע"א שואלת לאן גלו עשרת השבטים", משיב הרב עשור. "שם כתוב: אמר מר זוטרא - לאפריקי. רש"י במקום כותב שעשרת השבטים גלו לאפריקה ועל שני השבטים האחרים נאמר 'אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם'. גם התוספות יום טוב באותו מקום מצטט את דברי רש"י. כך שאנו רואים דעות מפורשות בגמרא, שעשרת השבטים הגיעו לאפריקה".

"כשעזבנו עם ירמיהו, לקחנו אתנו ספר תורה", מתאר המלך, "ועל המסע הזה שלנו יש שיר שהאימהות שלנו שרות לנו פעם בשנה. בשיר אפשר לזהות עברית וגם ארמית, ואנו לא מבינים את המשמעות של הכול". לבקשתנו לשיר את השיר הוא סירב בחיוך.

הוא הגיע לישראל בפעם הראשונה בחייו לפני כמעט שנה, אחרי שנים רבות שבהן הוא חולם להגיע ארצה. "בפעם הראשונה שהגעתי לישראל, אמרתי לאבא שלי שאני מרגיש כמו בבית. הוא אמר לי - זה בגלל שאתה באמת בבית. אני לא יודע איך להסביר את זה. הרגשתי פה את ה' - לו אני אוהב לתת את כל הכבוד ויודע שבלעדיו לא הייתי מלך".

האמירה הזו אולי נוגדת את העובדה שהתחנך בבתי ספר נוצריים. "לא היו בתי ספר יהודיים באפריקה, אבל בכל פעם שחזרתי הביתה אבא שלי אמר לי 'תזכור מי אתה'". הוא מתאר כיצד בכל ערב כשחזר הביתה היה חייב לקרוא לפני השינה את עשרת הדיברות. "מעולם לא עזבנו את היהדות. אני נולדתי יהודי! קוראים לנו השבטים האבודים אבל אנחנו לא אבודים", הוא מוחה על הטרמינולוגיה. "אנחנו השבטים הנשכחים".

לדבריו, במשך אלפי שנים שמרו הצאצאים של עשרת השבטים על המסורת היהודית.

מהי המסורת ששמרתם?

"אנחנו חוגגים את ראש השנה באופן ממלכתי. אנחנו מלים את הבנים ביום השמיני. אנו מקיימים הלכות נידה אצל הנשים ולא אוכלים בשר בחלב. יש חג בשנה שבו במשך שמונה ימים אנו מדליקים בכל הכפרים נרות פפאיה - ממלאים את הפפאיה בשמן, שמים כותנה ומדליקים אותה. יש לנו דרך משלנו לזכור את המסורת שלנו". כמעט שלא לציטוט הוא מגלה שבראש השנה הם תוקעים בשופר מיוחד - שאותו הם מייחסים ליהושע בן-נון. "אמרתי לכל הרבנים, כמו גם לרב קנייבסקי, שבשבילי להיות פה זו סגירת מעגל להכתרה שלי על המלכים בשנת 2002. לטקס שבו השתתפו המלכים קניתי הרבה ספרי תנ"ך הכוללים את חמשת חומשי התורה וחילקתי לכל מי שהשתתף. אמרתי להם: 'שזה יהיה נר לרגליכם. הספר הזה ייתן לכם חכמה להנהיג את האנשים שלכם'. הבטחתי להם שהפגישה הבאה שלנו תהיה בישראל, אז נלך לראות מה ה' עשה בשביל עם ישראל. עוד לא ידעתי אז שאגיע לכאן בכלל".

המלך אָיִי
צילום: עולם קטן

צוואה מלכותית
"אני לא יכול לחזור עכשיו לטוגו ולארמון כי זה יהיה טריגר פוליטי שיכול להוביל לרצח עם. שואלים אותי כל הזמן - מתי אתה מתכוון לחזור? אנחנו רוצים את המלך בחזרה. במסיבת עיתונאים עניתי לשאלה הזו: כשה' יחליט שזה הזמן, אגיע. אני רוצה שיהיה שלום בארץ שלנו"

סבו של המלך איי מלך לפניו. לאחר שסיים איי את לימודיו באקדמיה הצבאית בצרפת, בשנת 1987, הוא נשלח בידי משפחתו לארצות הברית – גם כדי להמשיך את לימודיו האקדמיים וגם למען ביטחונו האישי; בטוגו שורר עד היום חוסר יציבות בשל המתח בין הרפובליקות לבין המונרכיה. הוא למד מדעי החברה באוניברסיטת וירג'יניה, והשלים את הדוקטורט שלו בתיאולוגיה באוניברסיטת אלבמה. במהלך השנים שימש פרופסור לתנ"ך ב'וושינגטון בייבל קולג'' וכן כפרופסור למדעי החברה. ב-1994 נפטר סבו, ודודו פתח את מכתב הצוואה שהשאיר ובו נכתב כי איי נבחר לכהן כמלך תחת הסבא. הוא נבחר על פני אביו. "הסבא שלי נפטר, והדוד שלי הפך להיות מושל תחתיו. אני חייתי באמריקה בזמנו וכשקיבלתי את הבשורה לא רציתי בזה. לא רציתי להיות מלך. הדוד שלי קרא לי לחזור הביתה בשביל טקס ההכתרה. כאמרתי לו שאני לא רוצה לבוא, הוא אמר: אוקיי, אז אנחנו בדרך אליך".

הנסיך פרנסואה הוכתר בבניין הסנאט בוושינגטון בהשתתפות בכירים בממשל האמריקני. בשנת 1996 הוא חזר לטוגו כמלך. שש שנים מאוחר יותר, בעקבות חוסר היציבות באפריקה, החליטו המלכים להתאחד יחד תחת שרביט אחד ולנסות להביא שלום. ההכתרה השנייה שלו, כמלך מלכי אפריקה, הייתה במדינת בֵּנין בשנת 2002.

המשך הטלטלות במדינה הביא את המלך איי לעזוב את אפריקה בשנת 2011 ולחזור לוושינגטון. משם הוא מנהל כיום את ענייני הממלכה באמצעות הטכנולוגיה. הוא מעיד כי נשיא הרפובליקה בטוגו מתקשר אליו בכל עניין להתייעץ אתו. "ככה זה עובד. הם מכבדים את המלך".

"אני לא יכול לחזור עכשיו לטוגו ולארמון כי זה יהיה טריגר פוליטי שיכול להוביל לרצח עם. שואלים אותי כל הזמן - מתי אתה מתכוון לחזור? אנחנו רוצים את המלך בחזרה. במסיבת עיתונאים עניתי לשאלה הזו: כשה' יחליט שזה הזמן, אגיע. אני רוצה שיהיה שלום בארץ שלנו".

כמלך, אתה לא יכול להפסיק את המתיחות שקיימת בין התושבים?

"גם לרפובליקה יש כוח", הוא אומר ומלמד על מערכת היחסים השלטונית. "אני הוצאתי הוראה לכל הנתינים שלי שלא להשתתף ביריבות הזו. שינהגו בדרכי שלום. והאנשים שומעים למלך, אבל חלקם שומעים לרפובליקה כי הם נקנו בכסף. האיבה הזאת בין האנשים היא משהו שאפילו הפוליטיקאים לא יכולים לשלוט בו. זה דבר שעל המלך לפתור".

מדוע?

"מכיוון שהפוליטיקאים לא מדברים בשפה של העם. הם מדברים בשפה של מערכת השלטון האירופית ולכן התפקיד של המלך הוא להשליט שלום בקרב הקבוצות בעם. המערכת האירופית לא מבינה את התרבות שלנו. אפריקה צריכה לחזור לזהות שלה המלוכנית, השבטית. הפוליטיקאים והמלכים הולכים אמנם יחד אבל ההשפעה על האנשים נמצאת בידי המלך".

טובה תוכחת מגולה
"אנחנו חוגגים את ראש השנה באופן ממלכתי. אנחנו מלים את הבנים ביום השמיני. אנו מקיימים הלכות נידה אצל הנשים ולא אוכלים בשר בחלב. יש חג בשנה שבו במשך שמונה ימים אנו מדליקים בכל הכפרים נרות פפאיה"

כאמור, המלך הגיע לישראל בפעם הראשונה בחייו ביולי אשתקד. במסגרת ביקורו ביקר באתרים היסטוריים והגיע לקבר דוד המלך. "הרבה דברים קרו במהלך הביקורים שלי בשנה האחרונה", הוא מתאר. "החידוש של האמונה שלי הופך חזק וחזק יותר בכל ביקור. בביקורי הראשון התארחתי אצל מישהו בשם הרב שרגא בשבת. שמרנו על קשר ובסופו של דבר מצאתי את עצמי שוב בישראל. הרבה שאלות התעוררו אצלי בעקבות הביקורים, ובפעם החמישית שהגעתי לפה הרב שרגא חיבר אותי עם הרב דניאל עשור".

הרב עשור הוא סיפור מעניין בפני עצמו. הוא נולד כיהודי ובבגרותו התנצר ואף חי ככומר. לפני שנים הוא חזר לחיק היהדות ונחשב היום כמשיב האולטימטיבי ליהודים המשיחיים ולתנועות נצרות נוספות שמנסות לערער את היהדות. כשהרב עשור פגש את המלך, הדיבור הראשוני ביניהם היה סביב שקר הנצרות. לאחר כמה ימים הצליח הרב עשור לשבור אצל המלך את האמונות השקריות, ולבסוף, המלך התוודה בפניו על מסורתו כמי שרואה בעצמו צאצא של שבט יהודה. אז החלה סדרת פגישות עם כמו הרב קנייבסקי, הרב דניאל סטבסקי וכן הרב שמואל אליהו. הרב עשור החל ללוות את המלך לאחר שבחר להתגייר כהלכה, ומאז המלך ממשיך לדחות שוב ושוב את טיסתו בחזרה לוושינגטון. בינתיים, הוא עסוק בתכנון תכניתו הגדולה.

המלך אָיִי עם הרב
צילום: עולם קטן

כאן המקום לציין את העובדה הכי מעניינת בביקורו הנוכחי של המלך בישראל. לאחר ששב אל חיק היהדות ואימץ את ההיסטוריה שלו ושל נתיניו, הוא יצא בהכרזה לכל המלכים והצ'יפים שתחתיו – 400 במספר - כי בסוכות הקרוב על כולם להגיע לישראל לאירוע גדול שבמרכזו קריאת שמע ישראל המונית יחד עם כל עם ישראל.

"אני מתפלל על הרצון שלי להביא לפה את המלכים, צאצאי עשרת השבטים, אבל לא רק אותם. אני רוצה להביא כל יהודי בחזרה לחיק העם היהודי. אני מתפלל על זה ומוצא שלווה פנימית בלב שלי כשאני עוסק בזה. האירוע הגדול שיתקיים בסוכות יפתח את שערי התיירות, ויפזר דיבורים טובים על ישראל בעולם".

הוא מתאר את התכנית: "הדבר ראשון יהיה העמידה של כולם אל מול הכותל באמירת שמע ישראל כדי שהעולם ידע - אנחנו כאן. לאחר מכן, כל המלכים והרבנים שישתתפו יסירו את הכתרים והמגבעות שלהם וייתנו אותם באופן סמלי לה'. נגיד יחד: ה' אתה הוא מלך מלכי המלכים. אנחנו נכנעים לך. ואז נתקע בשופר. הליוויטס (הלויים) יובילו בשירה והמלכים יבקרו באתרים היסטוריים כמו חברון, וישתתפו בשיעורי יהדות. זו תהיה הפעם הראשונה שליהודים האפריקנים יהיה מקום להגיע אליו". ואם היה לכם ספק על רצינות המעמד, המלך אומר כי מינה קבוצה שמארגנת את הכול והדברים כבר נמצאים בתהליך מתקדם.

מה המלכים חושבים על כל המהלך הזה? הם מקבלים את התהליך שאתה רוצה להעביר גם אותם ואת נתיניהם?

"כולם שומעים לי למרות שהם מבוגרים ממני, עשירים ממני וגרים באפריקה בעוד אני חי באמריקה. הם בחרו בי למלוך עליהם. המוסלמים עושים הכול בכל שנה כדי לנסוע למכה. הממשל באפריקה מממן להם את הנסיעות האלה! למה שלא יעזרו גם ליהודים באפריקה להגיע לישראל?" הוא מתריס, ומפנה את האשמה דווקא אלינו: "המלכים והתושבים שרואים בעצמם יהודים מעולם לא הגיעו לישראל, כי את האחים שלנו היהודים לא מעניין שאנחנו קיימים. אל תאשימו אותנו שהלכנו לחינוך נוצרי. יש שגרירויות יהודיות באפריקה אבל הן נשארות בתוך קורות בתיהן. הם מעולם לא ניסו להגיע אלינו, אפילו שיש עדויות ומחקרים מכל העולם שתומכים במסורת שלנו. אמרתי לרבנים - אל תשפטו אותנו על שהתחנכנו כנוצרים, מעולם לא באתם לחפש אותנו! הקתולים המיסיונרים שמו עלינו כסף ואף אחד לא מנע זאת מהם. יש הרבה דברים שצריך לרפא בתוך העם היהודי אבל אני אומר עכשיו - בואו נשים את זה מאחורינו ונתקדם הלאה לקרוא יחד שמע ישראל".

יש כללים לטקס

בשלב זה המלך מראה לי את שרביט המלוכה שלו. זהו שרביט שיוצר ב-1663 ומוטבע בו הכיתוב "מלוכה" בצרפתית. לצד השרביט מונח ספר, אחד מבין כמה שכתב המלך. "הספר הזה, 'אריה באור' (Lion In The Light), מדבר על הכאוס שקורה בעולם. באוניברסיטת טורונטו משתמשים בו היום בחוג לאנתרופולוגיה. ספר נוסף שכתבתי הוא ספר פרוטוקול שמפרט כיצד להתייחס למלך אפריקני כשאתה נפגש אתו".

לא כל כך הבנתי את המשמעות של פגישתי עם המלך, עד שהזמין אותי להצטרף לארוחת צהריים וביקש לאמן אותי לקראת בואם של שאר המלכים. הוא מתכוון לפרסם בישראל את ספר הפרוטוקול שכתב, לקראת בואם של שאר המלכים בסוכות. זו הייתה הפעם הראשונה בשיחה שהבנתי שעליי לפנות אליו בתור "הוד מלכותו", Your Majesty. אם אוסיף לזה את העובדה שהריאיון כולו התנהל על שני כיסאות פלסטיק, אפשר בהחלט להרגיש את הענווה שבאיש הזה, כמו גם את יראת השמים.

מאז שהגיע לפה בפעם הראשונה, המלך איי לומד תורה. כשהוא בארץ הוא הולך לישיבה, וכשהוא לא כאן, הוא ממשיך ללמוד באמצעות 'סקייפ'.

את הציונות הדתית הוא פגש בפגישתו עם הרב שמואל אליהו וכן בתרגול קרבן הפסח האחרון. כשנקרא לבמה לדבר הציג אותו הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש. "יש לנו הזכות לראות במו עינינו את התגשמות הפסוק 'ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים". לבמה עלה המלך בליווי תרועת חצוצרות.

הפגישה הרשמית הראשונה שלו נערכה כאמור בתחילת השבוע עם שר הדתות דוד אזולאי. כעת הוא מקווה להיפגש גם עם שר החינוך ועם שרת התרבות, לקראת האירוע הגדול שהוא מתכנן לסוכות.

האם נזכה לראות בעינינו את גאולת עשרת השבטים? האם ייתכן שרוב עם ישראל חי היום באפריקה? האם ממשלת ישראל תאפשר קיום של אירוע מסוג זה בימים שבהם נאסרים יהודים על מלמול תפילה בהר הבית? בכל מקרה, נדמה שבעולם מתחילה לנשב רוח מסוימת והמגמה שלה ברורה.

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם",

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן