המבקר: ליקויים בהתנהלות "הבימה"

המבקר על הנהלת התיאטרון: לא העבירה כספים שנגבו מהעובדים ליעדם - התנהלות הנחשבת לעבירה פלילית.

עדו בן פורת , ט"ז באייר תשע"ו

הבימה
הבימה
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בדוח השנתי של מבקר המדינה על משרדי הממשלה שפורסם אחר הצהריים (שלישי), מצביע המבקר יוסף שפירא על ליקויים בהתנהלות התיאטרון הלאומי "הבימה".

הנהלת התיאטרון, קובע המבקר, לא עמדה במימוש מלוא היעדים שנקבעו בהסכמי ההבראה, כתנאי להזרמת עשרות מיליוני השקלים לסיוע והבראה לתיאטרון במהלך השנים.

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של התיאטרון בראשות מנכ"לית התיאטרון אודליה פרידמן והחשב המלווה רו"ח בועז גזית, בכך שלא ביצעו את מלוא סעיפי הסכם ההבראה.

"יש לראות בחומרה את התנהלותם גם בכך שלא נתנו עדיפות עליונה להעברת כספים שניגבו מעובדים לקופות עובדים (פנסיה, גמל והשתלמות), למס הכנסה ולביטוח הלאומי ולארגוני עובדים", נכתב בדוח. המבקר מזכיר כי אי-העברת הכספים במועד לגופים אלו הוגדרה בחוקים כעברה פלילית.

מהשוואת היקפי הפעילות של התיאטרון, היקפי התמיכה הכספית הציבורית, ומדדי האיכות והמצוינות - פרסי התיאטרון וניקוד משתני האיכות על פי מבחני התמיכה בתאטראות - בין תיאטרון הבימה לבין התאטראות המסווגים במשרד התרבות כתאטראות גדולים כמותו, עלה כי תיאטרון הבימה לא מוביל ברובם המוחלט של המדדים שנבדקו.

במדדי האיכות והמצוינות ובכלל זה ניקוד משתנים איכותיים על ידי מדור תיאטרון ב"מועצה הישראלית לתרבות ואמנות" ובפרסי התיאטרון הוא אף ממוקם נמוך ביחס לתאטראות אחרים.

מנגד, התיאטרון מוביל בהיקפי התמיכה הכספית הציבורית שהוא מקבל ביחס להיקף פעילותו, ובאחוז הנמוך יחסית של הכנסות עצמיות ביחס לסך ההכנסות.

מאז הכריזה עליו הממשלה ב 1958- כעל התיאטרון הלאומי לשם כבוד, לא נקבע מה המשמעות של "תיאטרון לאומי" ומהם היעדים והתפוקות הנובעים ממעמד זה. למרות זאת התיאטרון מקבל תמיכה הכוללת כפל התחשיב הבסיסי לעומת התאטראות האחרים בשל תוארו.

בשנת 2008 אישר בית המשפט העליון את כתב ההקדש ואת תקנון החל"צ. בתקנון נקבעו מטרות הבימה כתיאטרון לאומי, אולם לא נקבעו יעדים ותפוקות שיאפשרו לבדוק את מימוש המטרות שנקבעו.

עוד עולה מדוח המבקר כי התיאטרון לא מקיים ישיבות הנהלה, החיוניות לשיתוף פעולה בין יחידות המטה שלו. לתיאטרון אין תכנית עבודה שנתית, שהיא אבן יסוד וביטוי ראשון במעלה לתכנון פנים-ארגוני ולקביעת יעדים, ובכלל זה מדדים להצלחה.

כמו כן, ל"הבימה" אין נתונים על מרכזי רווח. לפיכך, אין ביכולתו לעקוב אחר רווחיות ההפקות השונות, והוא אינו יודע אם הצגות שהועלו מכסות את עלות הפקתן.

אף על פי שהתחייב להפיק דוח קבוע ממוחשב במסגרת הסכם ההבראה מ-2012, עד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2015 טרם ניתן היה להפיקו מהמערכת הממוחשבת. יצוין כי לעתים נעשה ריכוז נתונים ידני על מנת ליצור דוח הכנסות והוצאות להפקה.

מהתיאטרון הלאומי ''הבימה'' נמסר בתגובה: "ראשית יש לציין כי הדוח אינו חמור וממצאיו טכניים בלבד. התיאטרון הלאומי מכבד את מוסד המבקר ואת הדוח. חלק מההערות כבר תוקנו והיכן שעדיין יש לתקן, כך ייעשה. לצד אלו, יש היבטים בדוח שלחלוטין אינם מקובלים עלינו ואינם משקפים את המציאות.

"תיאטרון הבימה הינו המוביל בהיקף ובאיכות העשייה, וברפרטואר העשיר המוצע לאלפי מנוייו ולציבור הרחב. לא בכדי זוכה הבימה להכרה והערכה לאומיים ובינלאומיים לאורך 100 שנות פועלו, בהיותו חלק מהותי ובלתי נפרד מהנוף התרבותי של מדינת ישראל. זאת, למרות שכתיאטרון לאומי הוא מנוע לעיתים מלפעול משיקולים מסחריים.

"יודגש - הבימה עמד בכל התחייבויותיו מתוקף הסכם ההבראה, ואף סיים את כל שלוש השנים האחרונות ברווח תפעולי! בשל חרב הסגירה אשר הייתה מונפת מעל צווארו, נאלץ התיאטרון לנקוט לעיתים בצעדים דרסטיים שיצרו עיכוב מאולץ במועד העברת תשלומים לגופים שונים, אך אלה הוסדרו לאחר זמן קצר, כמתחייב, כולל הריביות הנדרשות, וזכויותיו של אף שחקן ועובד לא נפגעו.

"יודגש כי הדאגה לעתיד התיאטרון שעמדה על כף המאזניים באותם ימים, והדאגה לשלם בזמן ולפני הכל את משכורות מאות השחקנים והעובדים שלנו, הם שעמדו לנגד עינינו ולו היינו נדרשים לכך שוב, היינו מקבלים את אותה החלטה גם עתה! החלטה זו וכל ההחלטות הניהוליות נעשו תוך ליווי צמוד של החשב המלווה מטעם משרד האוצר שהינו מורשה חתימה ושל רואה החשבון שכפוף למשרדי האוצר והתרבות.

"באשר לפרס התיאטרון - מדובר באירוע מסחרי ואין להסתמך על כך כקריטריון איכותי, מה גם שעם כל הכבוד - אין זה מתחום מומחיותם וסמכותם של עובדי משרד מבקר המדינה להפעיל שיקול דעת בכל הקשור לתכנים אומנותיים.

"הנאמנים, הדירקטוריון ואגודת ידידי הבימה עומדים באופן מלא מאחורי הנהלת התיאטרון וסבורים כי בנסיבות בהן נאלצה הנהלת התיאטרון לפעול, היא פעלה נכון ומצליחה בכל יום מחדש לקיים את התיאטרון הטוב ביותר בישראל", עד כאן תגובת "הבימה".

שרת התרבות מירי רגב מסרה בתגובה לדוח: "המשרד ילמד את הדוח הסופי ויפעל למימושו. חשיבותו של תיאטרון 'הבימה' אינה מוטלת בספק וראוי שהגדרתו כתיאטרון לאומי תישען על פרשנות מקצועית.

"לכן הקמתי ועדה מקצועית מייעצת כדי לרדת לשורש ההגדרה ולהביא בפנינו המלצות קונקרטיות. המשרד ילווה את תהליך הפקת הלקחים ותיקון הליקויים כדי להבטיח את שגשוג התיאטרון וביסוסו", הבטיחה.