בשבע מהדורה דיגיטלית

אני מלא תודה לקב"ה על כל רגע של חיים

בריאיון בלעדי לעיתון 'בשבע', שובר הרב בני אלון שנים ארוכות של שתיקה תקשורתית ומשתף בקשיים ובהתמודדות הרפואית

רבקי גולדפינגר , י"ז באייר תשע"ו | עודכן: 19:52

"אני מובך מההחלטה להעניק לי את הכבוד הזה". הרב בני אלון
"אני מובך מההחלטה להעניק לי את הכבוד הזה". הרב בני אלון
צילום: יואב ארי דודקביץ', פלאש 90

אם הכול ילך לפי המתוכנן, ביום שני הקרוב יעמוד הרב בני אלון בן ה‑62 על הבמה ויזכה לקבל לידיו את פרס מוסקוביץ' לציונות לשנת תשע"ו.

ההתרגשות בקרב בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי דרכו רבה. הרב בני אלון נאבק בימים אלה במחלת הסרטן בגרונו. הוא מתקשה בנשימה, באכילה ובשתייה וניטלה ממנו יכולת הדיבור. הזכייה בפרס וההוקרה על פעילותו רבת השנים מעניקה לו ולאוהביו רגעי חסד ונחת גדולים.

בנימוקי הפרס נאמר כי "הרב בני אלון הוא מחנך, שר לשעבר, איש חזון ומעש, מחזק ההתיישבות היהודית בירושלים המאוחדת ובסביבתה ופורץ דרך בתמיכה הבינלאומית בישראל". לרגל הזכייה ולאחר שנים של שמירה על דממה תקשורתית, נעתר הרב אלון לבקשת 'בשבע', והוא משתף לראשונה בהתמודדות הרפואית, האמונית והמשפחתית הממושכת. בשל מחלתו, אשר מגבילה כאמור את יכולת הדיבור, הריאיון התבצע בכתב.

הרב אלון, כבר שנים שאתה נאבק במחלה הלא פשוטה הזאת. מה מצבך כיום?

"לפני כשנתיים שוב אובחן אצלי סרטן הגרון, אחרי שהחלמתי ממנו שמונה שנים קודם לכן. מאז יש במצבי הבריאותי לא מעט עליות וירידות, וסיבוכי המחלה מקשים על הנשימה ועל הדיבור ומגבילים את יכולת האכילה והשתייה. במהלך השנתיים האלה חוויתי אשפוזים ארוכים וטיפולים מורכבים, ולא פעם הייתי בסכנת חיים".

איך מתמודדים עם המחלה? עם איבוד הקול?

"בחיים, וגם על פי ההלכה, 'הרהור לאו כדיבור דמי' (הרהור אינו דומה לדיבור), ואי אפשר לצאת ידי חובת קריאת שמע וברכות אחרות בהרהור בלבד. פרט לקושי לדבר, כבר זמן רב שאיני יכול לברך ברכות הנהנין בגלל שאינני אוכל או שותה דרך הפה. התחושות הן לא רק הלכתיות, אלא מציאותיות. בסופו של דבר, האדם נקרא 'מדַבֵּר' וחיבור הנפש והגוף אמור להתבטא בהנאה ממזון ומשקה. כל זה כמובן קשה. אבל אני מלא תודה לקב"ה על כל רגע ורגע של חיים, ועל עצם העובדה שקיימים היום אמצעים רפואיים לתזונה וגם לנשימה ולדיבור".

"המתנה הגדולה בחיי"

הרב בני (בנימין) אלון נולד לפני 62 שנים לאביו השופט פרופ' מנחם אלון ז"ל, שהיה המשנה לנשיא בית המשפט העליון, ולאמו רות שהקימה וניהלה את מוסד 'בית העם' לעולים חדשים. הוא גדל בשכונת רחביה הירושלמית, השלישי מבין חמישה ילדים. ארבעת אחיו הם הסופר ארי אלון; נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט ספי אלון; האחות טלי, משפטנית ומלמדת יוגה, והרב מוטי אלון. רעייתו היא הסופרת אמונה אלון.

קראת כבר את ספרה החדש של רעייתך, אמונה אלון, 'בית על מים רבים'?

"בוודאי. קראתי את הספר בכתב יד, בשלבים שונים של העבודה של אמונה, וקראתי שוב כשהספר יצא לאור. כל קריאה מרתקת ומרגשת אותי מחדש".

מה אתה חושב על העיסוק שלה בכתיבה?

"אני שמח שהיא כותבת ואני מודה לקב"ה שזיכה אותי במתנה הגדולה ביותר בחיי - החברותא הנפלאה הזאת".

הבן שלך, אורי אלון, היה תסריטאי בסדרה המצליחה 'סרוגים' ויצר את הסדרה עטורת הפרסים 'שטיסל'. מה דעתך על היצירה שלו?

"צפיתי בסדרה 'שטיסל' ונהניתי הנאה מרובה מן הדמיון ומן האנושיות. אני שמח שהסדרה מצליחה מצד אחד לקרב את הציבור החרדי לחלקים בחברה הישראלית שלא הכירו אותו, ומצד שני גם מהווה אתגר יצירתי לציבור החרדי עצמו".

מה בעיקר לקחת מהבית שבו צמחת?

"אני עדיין חווה את קושי הפרידה מאבי מורי, שנפטר לפני קצת יותר משלוש שנים. הוא השפיע יותר מכל אדם אחר עליי ועל דרכי בחיים, ועדיין אני רוצה לעשות נחת רוח גם לו וגם לאמי רות תבל"א".

מה המסר הכי חשוב שהיית רוצה להעביר כיום?

"שום דבר לא יותר חשוב מן ההמשכיות המשפחתית, משלשלת הדורות המחברת חוליה לחוליה בממד העמוק, היהודי, ההיסטורי. כל אדם עושה מה שהוא יכול לעשות, אבל זמנו של היחיד תמיד מוגבל, אלא אם הוא חי בתודעה שהוא חלק מנצח ישראל. ולא כסיסמה, אלא כחוויה חיה שבה אני זוכר בכל עת שאני בנם של הוריי ושל זקניי, אביהם של ילדיי וסבא של נכדיי".

ללמוד עם צבע טרי

היית ממייסדי ישיבת 'בית אורות' שעל הר הצופים. מה זכור לך מאותם ימים?

"בתחילת שנת תשנ"א, אחרי תקופה של רבנות בקיבוץ שלוחות בעמק בית שאן ואחרי שזכיתי לשמש כר"מ בישיבת עטרת כוהנים וללמד גם בישיבות נוספות, ביקש ממני הרב חנן פורת להקים ישיבה בבית אורות החדשה שבהר הזיתים ולעמוד בראשה. הבניין, שנגאל על ידי ד"ר אירווינג וצ'רנה מוסקוביץ', עמד בשטח רחב ידיים במרומי הר הזיתים והיה בעל חשיבות אסטרטגית רבה כמאחז יהודי בודד באזור הזה באותם ימים. הישיבה התחילה לפעול עוד לפני שנשלם שיפוץ הבניין, בתוך האבק וריח הצבע הטרי. השכונה הערבית התקשתה כמובן להסתגל לנוכחות שלנו, ולא פעם נסעתי לישיבה באמצע הלילה, מביתי שבבית-אל, כדי לוודא שהשטח רגוע".

מה לדעתך היה ייחודה של הישיבה?

"מלכתחילה אספנו אל ישיבת בית אורות תלמידים מיוחדים, מסורים לתורה ופתוחים ליצירה ולחידוש. הדגש היה פחות על כמות התלמידים ויותר על איכותם. חיפשנו בחורים שכבר היו אחרי שירות צבאי או אחרי כמה שנות לימוד בישיבה גבוהה. קמה קבוצה איכותית מאוד, שבעצם ייסדה את הישיבה. לצד לימוד הגמרא השקענו גם בלימוד תנ"ך ובטיפוח בית מדרש יוצר. בהמשך הפכה בית אורות גם לישיבת הסדר והתרחבה מעט, אבל השתמרה בה אותה אווירה של מסירות נפש לתורה, לחבורה ולמקום. אני שמח לראות שרבים מן הבוגרים הראשונים של ישיבת בית אורות עוסקים היום בתורה וביצירה, מכהנים כראשי מכינות קדם-צבאיות ומחדשים איש איש בתחומו".

מה היה הערך המוסף במיקומה של הישיבה?

"מלבד המשמעות שבעצם קיומה של הישיבה במקום, פעלנו מתוכה לבסס ולהרחיב את האחיזה היהודית במזרח ירושלים. בין היתר נאבקנו בניסיון של הערבים להקים עירייה פלשתינית באוריינט-האוס, הבאנו לסלילת כביש אל בית אורות מהאוניברסיטה בהר הצופים והרגלנו את הציבור היהודי להגיע אל המקום בחגיגות יום ירושלים ובהזדמנויות רבות נוספות".

מלבד הישיבה עצמה, פעלת לאורך השנים למען ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים.

"אכן, מטרת הפעילות הייתה ליצור רצף טריטוריאלי של שכונות יהודיות משולבות באתרים ובגנים לאומיים, כמו פארק עמק צורים ואחרים. הרצף צריך לכלול את כל השטח שנקרא 'האגן הקדוש', סובב העיר העתיקה מנחל קדרון, הר הצופים והר הזיתים, עד גיא בן הינום. לשם כך התמקדנו בהגברת הנוכחות היהודית, בגאולת בתים וקרקעות ובהכרזה על שרשרת הגנים הלאומיים, שעצרה את התפשטות הבנייה הערבית הבלתי חוקית. בניין ירושלים יונק מכוחה של תורה, ולכן משמחת אותי העובדה שהן בבית אורות, הן בשכונה החדשה שלנו בשמעון הצדיק והן בזו שבקבר רחל, פועלים בתי מדרש שמלאים בלימוד תורה תוסס".

את העשייה הציבורית שלך התחלת דווקא בתקופת חתימת הסכם אוסלו. מדוע?

"נכנסתי לפעילות ציבורית בתקופת עלייתו של רבין לשלטון, כשהחתימה על הסכמי אוסלו יצרה תחושת סכנה ממשית שלא הותירה אפשרות להתבטל מעשייה ציבורית. זה התחיל בפעילות להצלת ירושלים ולהגברת הנוכחות בכל חלקי העיר, ובמאבק נגד האוריינט-האוס יחד עם סגן ראש העיר דאז, שמוליק מאיר ז"ל. כשנחתמו הסכמי הנסיגה הקמנו את תנועת אמונים, שבה חברו, במסירות למען עם ישראל וארץ ישראל, רבנים ואנשי רוח. ביניהם הרב הגאון יעקב יוסף, הסופר משה שמיר ופרופ' עזרה זוהר. "פעלנו לגיבוש אופוזיציה חוץ-פרלמנטרית, להקמת 'מטות ערים' ומסגרות פעילות חשובות נוספות. לבקשתו של משה פייגלין, גם סייענו לתנועת 'זו ארצנו' בחלק מפעולותיה".

הרב בני אלון נשאב לחיים הציבוריים-פוליטיים מספסלי הישיבה. בעקבות פעולותיו למען ההתיישבות ונגד הנסיגות, הוא מצא את דרכו גם אל זירת ההשפעה הפוליטית. תחילה חבר לרשימת מולדת, שם שימש יו"ר המפלגה, ובהמשך כיהן גם כיו"ר הרשימה המאוחדת של האיחוד הלאומי-מפד"ל.

האם הייתה אמירה בחבירתך לגנדי ולמפלגה חילונית דווקא?

"אחרי רצח רבין ואחרי חשיפת הפעילות של סוכן המחלקה היהודית בשירות הביטחון הכללי אבישי רביב, פנה אליי רחבעם זאבי והציע לי להשתלב ברשימת מולדת לקראת בחירות 1996. כיהנתי בכנסת במשך 13 שנים, תחילה כחבר בסיעה של שני חברים בלבד. בעקבות לקחי העבר, ניסיתי תמיד לאחד ולחבר בין כוחות הימין השונים, דתיים ולא דתיים, וכך מולדת חברה עם הזמן לחנן פורת, לבני בגין ולאביגדור ליברמן".

מה דעתך על תפקודה של מפלגת הבית היהודי כיום?

"אנשי הבית היהודי, בראשות נפתלי בנט, איילת שקד ואורי אריאל, מצליחים לדעתי למצות את כוחם הפוליטי בצורה ראויה לשבח. זוהי מלאכה לא קלה והרבה פעמים כפוית טובה. אני עוקב אחריהם בהערכה ומאחל להם המשך הצלחה".

ידידות עם כת המקויה

בתחילת 2003 הציע הרב בני אלון את המתווה האזורי לשלום. המתווה מציע לפתור את הסכסוך הישראלי-פלשתיני על ידי התייחסות לירדן כמדינת הלאום הפלשתיני, וככזו תעניק ירדן אזרחות לערביי יהודה ושומרון. ארבע שנים אחר כך יצא בקמפיין גדול לקידום תוכניתו 'היוזמה הישראלית - מה שטוב לישראל', המהווה גרסה חדשה ומעודכנת של תוכניתו המדינית, גרסה הרואה באיום האיראני ובהשתלטות החמאס על רצועת עזה הזדמנות לשיתוף אינטרסים בין ישראל לשכנותיה הערביות, תוך נטרול הרשות הפלשתינית.

מה היו עיקרי התוכנית המדינית שלך?

"היוזמה הישראלית נוסדה מתוך הבנה שלא די בהתנגדות לנוסחת 'שטחים תמורת שלום' של השמאל, אלא יש להעמיד אלטרנטיבה מדינית להשגת שלום באזורנו. היוזמה מתבססת בעיקר על ביטול סוכנות הפליטים אונר"א, על פירוק מחנות הפליטים הפלשתיניים שמתסיסים את המזרח התיכון מאז 1948, ועל הסכם מסוג חדש בין ישראל ובין מדינת ירדן, שבמסגרתו תוחזר לערביי יו"ש האזרחות הירדנית".

האם היא עדיין רלוונטית בעיניך?

"בוודאי. רק פתרון אזורי, שמבוסס על מדינות שכנות קיימות כמצרים וירדן, יכול להתקיים ולהצליח. כל פתרון אחר, המבוסס על ישות פלשתינית ריבונית בין הירדן לים, יהווה פצצת זמן מתקתקת ויסכן את עצם קיומה של ישראל. 'היוזמה הישראלית' רלוונטית עכשיו יותר מאי פעם, בעקבות השינויים הגדולים המטלטלים את העולם הערבי מאז תחילת המהפכה המכונה האביב הערבי".

כשר התיירות ובהמשך כנשיא ארגון IIACF - ארגון שדולת אוהבי ישראל, פעל הרב אלון רבות לחיזוק הקשר האידיאולוגי בין הימין הישראלי לאוונגליסטים בארצות הברית, השותפים לתפיסה הרואה את שיבת ישראל לארצו כהתגשמות נבואות התנ"ך. אלון שימש כיו"ר השדולה לקידום היחסים עם הקהילות הנוצריות בעולם בכנסת ה‑17, וערך מסעות גיוס תמיכה פוליטית בקרב קהילות נוצרים אוונגליסטים ברחבי ארצות הברית. תוכניתו המדינית זכתה לתמיכה של דמויות רבות השפעה בפוליטיקה האמריקאית. אלון גם טיפח את הקשר עם קהילת המקויה ביפן ועם קהילות יהודיות בחו"ל.

פעלת להעצמת הקשר עם הקהילה הפרו-ישראלית הבינלאומית והזדהות העולם הנוצרי עם ישראל. האם באמת העצמת הקשר יכולה להשפיע ולסייע למדינת ישראל?

"ארגון שדולת אוהבי ישראל (the International Israel Allies Caucus Foundation), שמשרדיו ממוקמים בוושינגטון, באירופה ובירושלים, הוא ארגון גג של שדולות פרו-ישראליות בפרלמנטים ברחבי העולם. פעולותיו מוקדשות לקידום שיתוף תקשורת ומידע בין חברי פרלמנט ומחוקקים. בשנת 2006 הוקמה 'שדולת אוהבי ישראל' הראשונה בקונגרס האמריקני, ומאז הוקמו כ‑30 שדולות נוספות בפרלמנטים של קנדה, אורוגוואי, ברזיל, דרום אפריקה, פינלנד, אנגליה, יפן, הפיליפינים, דרום קוריאה ועוד.

"חברי הארגון הם שגרירים נאמנים של מדינת ישראל ושל עם ישראל בבתי מחוקקים בכל רחבי העולם, ויש לכך משמעות רבה במודעות הבינלאומית לאיום האיראני, במאבק נגד החרם הכלכלי על ישראל, בביסוס מעמדה של ירושלים כבירת ישראל ובעוד תחומים רבים נוספים".

מהי תגובתך להתנגדות שמועלית ביחס לקשר עם האוונגליסטים?

"לנוכח שנאת ישראל, הממוקדת היום באסלאם ובשמאל הקיצוני באירופה ובארצות הברית, אני חושב שזהו חוסר אחריות להתעלם מן האהדה הגדולה לישראל בקרב קהילות נוצריות ובקרב הנציגות הפוליטית של הקהילות הללו בקונגרס האמריקני ובפרלמנטים בכל העולם. חייבים כמובן להיזהר מאינטרסים מיסיונריים, ולכן בכל פעילות שלנו אנחנו מיידעים את התומכים הנוצרים שאיננו משתפים פעולה עם שום גוף מיסיונרי".

בעוד ימים מספר יוענק לך פרס מוסקוביץ'. שתף אותנו בתחושות לרגל קבלת הפרס ומה משמעותו בעיניך.

"אני די מובך מההחלטה להעניק לי את הכבוד הזה. במיוחד מפני שאין לי ספק שמי שבאמת ראויים לפרס לעשייה ציונית הם ד"ר אירווינג וצ'רנה מוסקוביץ' המופלאים, שמוסרים את כל נפשם ומאודם לעם ישראל".

rivki@besheva.co.il