המינהל האזרחי העניק היתרים לפעילותן של מחצבות בשטחי C, חרף העובדה שהן פועלות ללא תב"ע מאושרת - כך עולה מבדיקה שערך הפורום לישראל ירוקה.
הפורום לישראל ירוקה העביר לאחרונה ליאח"ה של המשטרה חמישה רישיונות כרייה, המעידים כי קמ"ט מסו"ת ומכרות במינהל האזרחי דאז הנפיק אותן, לכאורה, ללא היתר.
העמותה, העוסקת באיתור מפגעים סביבתיים בישראל, ובכלל זה גם ביהודה ושומרון, העבירה לבדיקת המשטרה את הרישיונות שהונפקו בשנת 2015 למחצבות ג'מעין, טריפי, אבו-שושה (קלנדיה) ושיבתין – כולן פועלות בשטחי C.
התלונה למשטרה הועברה על ידי הפורום לישראל ירוקה לאחר שהופתעו שם לשמוע שהמינהל האזרחי הצהיר כי אין לאותן מחצבות תב"ע מאושרת, ולמרות זאת ניתנו להן רישיונות הכרייה. בפורום לישראל ירוקה הבהירו ל'בשבע' כי המידע הגיע אליהם רק לאחר פנייה לקבלתו על פי חוק חופש המידע.
באזור יהודה ושומרון חל "חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים", הקובע כי נדרשת התאמה לתוכנית לצורך קבלת רישיון בינוי הכולל חציבה. כמו כן, נקבעה בחוק סנקציה פלילית למי שנתן היתר זה שלא כדין.
בתלונה שהועברה למשטרה נכתב כי "בשנה האחרונה נחשפה העמותה לתעשייה שלמה המושתתת על חציבה פיראטית בשטחי יו"ש, וזאת לצורך אספקת חומרי גלם למפעלי בטון בלתי חוקיים ברחבי ישראל".
אפרים מן, מנכ"ל הפורום לישראל ירוקה, טוען כי "המינהל האזרחי מגבה תעשייה שלמה המושתתת על חציבה פיראטית בשטחי יו"ש, הגורמת לנזקים סביבתיים ולפגיעה כלכלית בענף ובבריאותם של תושבי השומרון ובנימין הגרים בסמוך".
בשיחה עם 'בשבע' הוא מספר כיצד התגלגל הטיפול במקרה זה. "אנחנו מטפלים בפרויקטים של מחצבות פיראטיות ואתרי אשפה פיראטיים כחלק מעבודתנו. באחד המקרים ראינו שיש מחצבות שפועלות בצורה מסודרת ומאורגנת מדי. התחלנו לבדוק כיצד הם עובדים וגילינו שיש להם רישיונות, אבל רק לאחר שהגשנו עתירה על פי חוק חופש המידע. בדקנו אם יש תוכניות בניין וענו לנו שבאמת אין תוכנית. מה שחורג במקרה הזה הוא מתן הרישיון כשאין בסיס לתת רישיון. אין היתר בנייה או תוכנית, והם קיבלו את מוצר הקצה של השרשרת התכנונית הארוכה מאוד, לפני שהם בכלל החלו אותה".
מהמינהל האזרחי נמסר כי הם אינם יכולים להגיב משום שהנושא נמצא בדיון בערכאות משפטיות.