בשבע מהדורה דיגיטלית

פרופ' מרצבך נגד המשנה ליועמ"ש זילבר:

"יש לאפשר גם ליהודים מקפידים בהלכה להיות שותפים בחיי האקדמיה"

אפרת שטרן , י"ח באייר תשע"ו

"מי שקובע בנושאים הלכתיים באוניברסיטה הוא רב הקמפוס". אוניברסיטת בר-אילן
"מי שקובע בנושאים הלכתיים באוניברסיטה הוא רב הקמפוס". אוניברסיטת בר-אילן
צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

פרופ' עלי מרצבך מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן דוחה בתוקף את הטענות בדבר אפליית נשים באוניברסיטת בר-אילן.

זאת בעקבות הסערה שפרצה לאחרונה, בשל טענות על מניעת שירת נשים בטקס יום השואה שהתקיים באוניברסיטה.

פרופ' מרצבך אומר כי מעולם לא הייתה אפליית נשים בבר-אילן, ומציין לדוגמה כי כיום מכהנת אישה כרקטור האוניברסיטה: "על כל דבר אפשר לומר שזו אפליה. יש הלכות רבות שבהן ההתייחסות לגברים ולנשים שונה. בשביל יהודי דתי שמקבל את ההלכה, ברור שיש הבדל עקרוני בין גבר לאישה. נשים לא באות לבית הכנסת להניח תפילין כל בוקר, ולא ידוע על גברים שטובלים במקווה פעם בחודש. הטבע בין המינים הוא שונה, ולכן ברור שיש לזה השלכות. גבר לא יולד ואישה כן יולדת, אז גם זה אפליה?".

מרצבך, אשר חבר בוועדת המינויים העליונה של המועצה להשכלה גבוהה, רואה חשיבות בכך שגם יהודים שמקפידים על קיום ההלכה יוכלו להיות חלק מעולם האקדמיה בישראל. הוא מספר כי כששימש דיקן הפקולטה למדעים מדויקים, היה שותף בארגון טקסים והקפיד תמיד שכולם ירגישו בנוח: "שנים עסקתי בנושאים הללו ונזהרתי מלהכניס שירת נשים, וכדי שאף אחד לא יריב - גם שירת גברים לא הייתה. ניסיתי תמיד גם להתחשב בכולם, וגם ללכת לפי ההלכה. יש לחץ מארגונים ומגורמים שונים בעלי אג'נדה מסוימת. עם זאת, יש לפעול ברגישות כדי לאפשר גם ליהודים שמקפידים יותר, להיות שותפים בחיי האקדמיה בישראל". פרופ' מרצבך הוסיף כי גם אם יש כאלו הסוברים כי על פי ההלכה יש מקום להתיר שירת נשים בציבור, הרי שמי שקובע בנושאים הלכתיים באוניברסיטה הוא רב הקמפוס.

"אקטיביזם ייעוצי"

נזכיר כי לאחר פרסום הטענה שנאסרה שירת נשים בטקס יום השואה באוניברסיטת בר-אילן, פנתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, במכתב לראשי המועצה להשכלה גבוהה, ובו דרשה כי יפעלו בעניין וימנעו אפליית נשים. זילבר כתבה כי "הנימוק לפיו שירת נשים אסורה שכן זהו 'מנהג המקום', ודאי שאין לו מקום במוסד להשכלה גבוהה אשר מחויב לעקרונות השוויון והפלורליזם. למותר לציין כי טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה הינו טקס בעל אופי ממלכתי, ואינו בגדר טקס בעל אופי דתי. לכן החלטת אוניברסיטת בר-אילן כרוכה בפגיעה קשה ומקוממת בכבודן של נשים וברגשות הסטודנטיות והסטודנטים".

לטענת זילבר, המלצות הצוות הבין-משרדי בנוגע להדרת נשים במרחב הציבורי כוללות איסור שירת נשים, ולכן נאסר על משרדים ממשלתיים וגופים ציבוריים לתת חסות לאירוע ציבורי שיש בו אפליית נשים.

בתגובה למכתבה של זילבר, פנה השבוע ארגון 'חותם', הפועל לחיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל, ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בדרישה לבטל את הנחייתה של סגניתו, בטענה כי אין הדבר בסמכותה וכי פנייתה פוגעת בחופש הדת והמצפון. ב'חותם' מכנים את המהלך "אקטיביזם ייעוצי" שמופעל מצדו של הייעוץ המשפטי לממשלה ללא סמכות.

בארגון הביעו תמיהה על מכתבה של זילבר, לאחר שפורסם בכלי התקשורת כי לא מתוכננת שירת נשים בטקס, ולמעשה לא מתוכננת כל שירה, גם לא של גברים. ב'חותם' גם קובלים על כך שעו"ד זילבר טיפלה בעניין בלא שהוגשה כל תלונה ומכתבה נסמך רק על כלי התקשורת, דבר שלדברי הארגון לא קורה ביחס להפרות חוק רבות אחרות במדינה.

עמיטל בראלי, מנכ"ל 'חותם', אומר כי קבלת פנייתה של זילבר משמעותה הרחקת ציבורים שלמים ממרחבי ההוויה הישראלית, פגיעה בהלכה וברגשות הציבור הדתי, וכן פגיעה בחופש הדעה של האוניברסיטאות: "במקום לאפשר לטקסים מעין אלו להיות מסגרת מאחדת ומלכדת של שותפות בזיכרון ובאבל של העם היהודי, נהפך גם טקס זה להיות חלק מזירת המאבק לכפיית ערכים ליברליים אוניברסליים על כלל הציבור בישראל ועל הציבור הדתי בפרט. זאת תוך פגיעה אנושה בצביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". בחותם מציינים כי שירת נשים היא איסור הלכתי, ולכן מניעת שירת נשים משיקולים הלכתיים היא הבחנה מותרת, המבוססת על החריגים לחוק איסור הפליה.

בארגון קוראים להסדיר לאלתר את סמכויות הייעוץ המשפטי לממשלה בחקיקה ראשית, לצורך קביעת גבולות הגזרה של סמכויותיו ובמקביל מתן הסמכה ותוקף חוקי לפעולתו.

ממשרד המשפטים נמסר ל'בשבע' כי "המכתב התקבל וייענה כמקובל". במשרד סירבו לחשוף מהי עמדתו של היועץ מנדלבליט בעניין, ומה תגובתו לפניית ארגון 'חותם'.