מחמישים אלף במירון לחמש מאות אלף

הרב שמואל אליהו על התחזקות ההילולות לכבוד ההילולא הגדולה של השנה.

הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת , י"ח באייר תשע"ו

 ל"ג בעומר במירון
ל"ג בעומר במירון
צילום: פלאש 90

כשהאר"י ז"ל היה במירון בהילולה של רבי שמעון לפני חמש מאות שנה, היו שם מן הסתם עשרות או מאות אנשים. לפני שניים או שלושה עשורים היו מגיעים להילולה בל"ג בעומר עשרים או שלושים אלף איש. מדינת ישראל לא הכפילה את עצמה מאז פי עשרה, אבל מספר האנשים שמגיעים להילולה במירון גדל פי עשרה אם לא יותר. מה זה אומר לנו?
העובדה שהגדלת מספר העולים פי עשרה מתבצעת בלי שום פרסום או קמפיין מלמדת שהתופעה הזו מגיעה מעומק הנפש. עומק נפש לאומי. עם שלם לא מסתפק ב"מצוות אנשים מלומדה" ורוצה "לעבדו בכל לבבכם". ואל יקל בעינינו ההבדל הזה, שהוא ההבדל שבין גלות לגאולה. כל זה מביא אותנו לצפות את העתיד

כדי שהתשובה תענה על השאלה נזכור כי לא מדובר רק בעלייה למירון, אלא גם בעלייה לקבר רחל ולמערת המכפלה. וגם בז' באדר הציון במירון מלא עד אפס מקום. מדובר גם בשבתות רגילות שאפשר לראות בהן אלפי מתפללים במירון בשמחה. מדובר גם באנשים שמגיעים מרחוק - לאחרונה הגיעו אלפי חסידי סאטמר מארה"ב לשבת מרוממת במירון עם האדמו"ר שלהם.

התחזקות ההילולות הללו אומרת שאנחנו לא מסתפקים במצוות ובלימוד תורה. לא רוצים שיקראו עלינו "תופסי התורה לא ידעוני". אנחנו רוצים את קרבת ה', רוצים יראה ואהבה. רוצים קרבה לאחים. רוצים שמחה גדולה שמחברת. רוצים התעלות נפשית, רוחנית ונשמתית.

הרצונות הללו מעוגנים בתרי"ג המצוות. אנו מקיימים בעלייה לקברי צדיקים גם "והתקדשתם והייתם קדושים" וגם "ואהבת את ה' אלוקיך". גם "ודבקת בו" וגם "ואהבת לרעך כמוך". המצוות הללו תופסות מקום נכבד בתרי"ג המצוות, וביומיום איננו מקדישים להן זמן או מעשה מיוחד. בל"ג בעומר ובקברי צדיקים מקיימים אותן יותר בהידור.

העובדה שהגדלת מספר העולים פי עשרה מתבצעת בלי שום פרסום או קמפיין מלמדת שהתופעה הזו מגיעה מעומק הנפש. עומק נפש לאומי. עם שלם לא מסתפק ב"מצוות אנשים מלומדה" ורוצה "לעבדו בכל לבבכם". ואל יקל בעינינו ההבדל הזה, הוא ההבדל שבין גלות לגאולה. על ה"מלומדה" מקונן ירמיהו ומציין שזה מה שמביא גלות. ועל עבודת האהבה אנו קוראים בכל קריאת שמע ואומרים שהיא מביאה גאולה וקיבוץ גלויות. "למען ירבו ימיכם" וכו'.

כל זה מביא אותנו לצפות את העתיד. חכמינו משווים בין דבקות בצדיקים לבין בית המקדש ("גדול סילוקם של צדיקים יותר מחורבן בית המקדש" ועוד). יש נקודות השוואה רבות בין מה שקורה בקברי צדיקים למה שיקרה בבית המקדש. ובאמת אי אפשר לראות את כל ההמון הגדול עולה אל הקודש ולא לחשוב על העלייה לירושלים. ונראה שזה עובד גם הפוך. אי אפשר להגיע לעלייה לירושלים בלי לעבור את השלב המקדים של עלייה לקברי צדיקים. זאת ההכנה היותר קרובה לעלייה שתהיה בירושלים, וכאן אנו מכינים את עצמנו ואת לבנו למצווה הגדולה ההיא.

מה שאנחנו חווים היום במירון נחווה בכפל כפליים בעליות הגדולות של ישראל להר הקודש בירושלים. חיבור של העם וחיבור לאלוקים במקום שבו שמים וארץ נושקים זה לזה. שמחה גדולה. שירה גדולה. דבקות גדולה. אהבה גדולה. "מישרים אהבוך". על זה דרש רבא ואמר: "מה יפו פעמייך בנעלים בת נדיב - כמה נאין רגליהן של ישראל בשעה שעולין לרגל". במהרה בימינו, אמן.

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם",

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן