אושר. יו"ר הועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי
אושר. יו"ר הועדה, ח"כ ניסן סלומינסקיצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אישרה היום (שני) לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק המאבק בטרור.

במסגרת החוק תופיע לראשונה בספר החוקים של מדינת ישראל עבירה פלילית של חפירת מנהרה.

הצעת החוק חדישה, מודרנית ומותאמת לעידן של טרור בינלאומי. בין סעיפי החוק, נקבעו עבירות פליליות חדשות העוסקות בטרור.

כך למשל, נקבעה עבירה פלילית של קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור, ללא דרישת הסתברות שיבוצע מעשה בעקבות הקריאה, בניגוד לדרישת החוק הנוכחי ל"אפשרות ממשית" שיבוצע מעשה טרור בעקבות הקריאה. ההצעה מסמיכה את שר הביטחון לחלט רכוש בחילוט מינהלי מחשודים בעבירות ביטחון. עוד קובעת ההצעה, כי יהיה ניתן למנוע מפגש של עורך דין שמייצג יותר מעצור אחד באותה חקירה. בהצעת החוק, יש החמרת ענישה לפעילי טרור כך למשל, נקבע עונש של עד שבע שנות מאסר למי שיאיים בביצוע עבירה שדינה מאסר עולם.

הצעת החוק עוסקת אף בצד הפרוצדורלי המשפטי של המאבק בטרור, כגון אמרת עד מחוץ לבית המשפט, עדות מוקדמת, התיישנות, מעצר חשוד בעבירת ביטחון, סטייה מדיני הראיות וראיות חסויות. במקביל לכניסת החוק לתוקף, יבוטלו שני חוקים ושתי פקודות. בנוסף, החוק יבטל עשרות תקנות מתקנות ההגנה לשעת חירום וישנה סעיפי חוק רבים ב-14 חוקים אחרים.

נציגי שירות הביטחון הכללי שהשתתפו בכל הדיונים בהצעת החוק, ניהלו ויכוחים נוקבים במטרה לשנות חלק מסעיפי החוק ולהתאימם לטרור העולמי המתחדש. זאת כיוון שהצעת החוק המקורית נכתבה לפני כעשור.

במהלך הדיונים טענו נציגי השב"כ כי הליך ההכרזה על ארגוני טרור הכולל שימוע ובדיקה קפדנית, יסייעו למדינת ישראל בהכרה בהכרזתם על ארגון, כארגון טרור. "אין אף מדינה בעולם שיש בה חוק כה מתקדם למאבק בטרור".

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר "זה חוק לתפארת, נתנו לכוחות הביטחון חוק חזק עם כח להיאבק בטרור. יחד עם זאת, הכנסנו לחוק איזונים, כדי שהחוק יהיה מרוסן וימומש רק כשיהיה צורך. הייחודיות בחוק, שהוא שואב ידע וניסיון מהשטח. באו אלינו נציגים מהעולם שמתמודדים היום עם הטרור ללמוד איך לאזן בין טרור, למניעת פגיעה בזכויות אדם. לאחר שהם ראו איך מוותרים על פעולות, על מנת להימנע מפגיעה יתירה, הם אמרו לי שישראל שמה אותם בבעיה בנושא המוסרי". סלומינסקי גילה שהחוק מתורגם לאנגלית כדי ללמוד ממנו בעולם.

במהלך דיוני הוועדה בהצעת החוק הוועדה דרשה מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה להגיש לוועדה טיוטת הנחיית יועמ"ש בדבר שימוש בתקנות ההגנה לשעת חרום, תקנות שלא בוטלו, לימים שלאחר חקיקתו של חוק זה. ואולם, רגע לפני שהוועדה התחילה לדון בהנמקת ההסתייגויות, ח"כ בני בגין ביקש שלא להצביע על אישור הצעת החוק עד אשר יונח בפני הוועדה נוסח מתוקן של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה כך שיהיה ברור שהשימוש בתקנות ההגנה לשעת חרום, ייעשה רק אם היועמ"ש יגיע למסקנה כי קיימת לקונה בחוק. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קיבל את בקשת ח"כ בגין והבהיר שלא ייעשה שימוש בתקנות, במקרים שבהם ניתן להעמיד לדין עפ"י החוק.

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) אמר בדיון, "החלטתי לתמוך בחוק, כאשר נודע שכמה מתושבי עוטף עזה נטלו חלק בפעילות עוינות תמורת בצע כסף. קראתי להם בוגדים. אנו צריכים להתאחד ולתמוך בחוק, ללא קשר לדעות פוליטיות. גם חברו לסיעה ח"כ אלעזר שטרן שתמך בהצעת החוק אמר "המלחמה בטרור, היא גם מלחמה על זכויות הפרט".

ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת) שהתנגד להצעה אמר "חשבנו שהחוק יביא בשורה בכך שהוא יחליף את התקנות ההגנה הידועות לשמצה. ואולם, מצאנו שאנו חוזרים ומאמצים את התקנות בחוק שיש בו פגיעה קשה בזכויות אזרח. אנו נגד טרור ונגד פגיעה בחפים מפשע, אולם לא כל התנגדות, נחשבת לטרור. החזקות בחוק מרחיקות לכת והופכות את נטל ההוכחה על הנאשם במקום הנוהג היום שאדם חף מפשע, עד שלא תוכח אשמתו. לדבריו, עפ"י החוק, חוץ מלזרוק אורז, כל פעולה תיחשב כפעילות טרור".

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) טען, "החוק יוכל לתפוס כל ערבי ולהעמידו לדין כפעיל טרור. חשוב לבטל את התקנות לשעת חירום, אולם לא על חשבון שריפת כל ערך דמוקרטי".

ח"כ אורן חזן שאל "איזה חוק גובר, חוק החסינות או חוק הטרור? בכנסת יושבים חכי"ם תומכי טרור, שעוברים על עבירות שבהצעת החוק. אנחנו בפתיחת של עונת הקיץ-עונת השייט, בה אנו עשויים למצוא חכי"ם על מרמרה 7".

חברי הכנסת אלעזר שטרן ויעל גרמן (מהאופוזיציה) שתמכו בהצעת החוק אמרו כי לביטחון אזרחי ישראל, אין אופוזיציה. גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי שהוביל את צוותי העבודה במשרד המשפטים בהצעת החוק אמר "שמחתי לראות שהחוק לא נתפס כפוליטי, והדיונים בו היו לגופו של עניין ללא השתייכות מפלגתית".

לתוך החוק הנוכחי מוזגו שתי הצעות חוק פרטיות ושלוש הצעות חוק ממשלתיות. הצעת החוק נדונה בשלוש כנסות (18-19-20),במשך 30 ישיבות ועדה. החוק כולל 51 עמודים הכוללים 101 סעיפי חוק, עליהם הוגשו 165 הסתייגויות.

בהצעת החוק תמכו עשרה מחברי הוועדה (ובהם נציגי האופוזיציה) מול התנגדותם של שני חברי כנסת. הצעת החוק תועבר להצבעה במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית.