בשבע מהדורה דיגיטלית

"כשנפתחו השערים, נהיה ריח של קדושה"

ראש ישיבת מרכז הרב נזכר בילדותו בצִלם של תלמידי חכמים ירושלמיים, וגם בסיור השורשים המרגש שעשה עם אביו לאחר שחרור העיר העתיקה

אפרת שטרן , כ"ד באייר תשע"ו

"אנשים בירושלים מחפשים את הדבר העתיק, המקורי יותר". הרב יעקב שפירא
"אנשים בירושלים מחפשים את הדבר העתיק, המקורי יותר". הרב יעקב שפירא
צילום: מרים צחי

"כל דבר קדוש - בסופו של דבר מתנקז לירושלים. מעשר שני אוכלים בירושלים. זו לא רק שאלה של מיקום. זה שהר הבית גבוה מכל המקומות, זה לא רק מבחינה פיזית.

להפך, החת"ם סופר כותב שרואים שמבחינה פיזית זה לא נכון, יש מקומות גבוהים יותר מירושלים. הוא רוצה לומר שהיות שהעולם הוא כדור - הנקודה שממנה אתה מסובב את הכדור היא ירושלים", כך מסביר הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב ודור שביעי בירושלים, את ייחודיות העיר.

"אברומל'ה, המשיח כבר הגיע?"

אצל הרב שפירא (65), בנו של הרב הראשי לשעבר הרב אברהם שפירא זצ"ל, אי אפשר לדבר על ירושלים בלי לדבר על לימוד התורה שבה וקדושתה. סיפורי ילדותו והעבר המשפחתי בעיר כרוכים בתלמידי החכמים שהיו בה ואתריה הקדושים. הרב נולד בשכונת גאולה, והוא יליד ירושלים מצד סבתו - אם אביו, הענא רייזל ז"ל לבית משפחת זקס, שניכר שהיה קשור אליה והעריך אותה מאוד. אביה הוא מצאצאי ר' משה זקס, הראשון לבית משפחת זקס שעלה מגרמניה לארץ ישראל, ומראשוני תלמידי החת"ם סופר שעלו ארצה.

גאולה בימי ילדותו של הרב הייתה שכונה מעורבת: "היו חברים ששיחקו איתם ביום חול, ולא שיחקו איתם בשבת". אבל מה שנחרת בזיכרונו של הרב באופן עמוק הוא כמות תלמידי החכמים שגרו אז באזור: "בכל פינה שהלכת. בשכונת כרם אברהם לבדה היה גר הרב כשר בעל 'תורה שלמה', הרב פרנק שהיה הרב של ירושלים, הרב זווין, ראשי ישיבת חברון, האדמו"ר מלעלוב.

לאן שהסתכלת. חסידות גור, הרב'ה מביאלה. מה היינו עושים בערב שבת? היינו הולכים לטיש של הבית ישראל, ואחרי זה לטיש היותר מאוחר של הרב'ה מביאלה, ולפני זה היינו הולכים לשמוע את השיחה של הרב עובדיה (יוסף – א"ש) בחדר האוכל של ישיבת פורת יוסף בגאולה". סבו של הרב שפירא, הרב צבי אשר שפירא ז"ל, סיפר לו שהמזרח בבית הכנסת החורבה היה תמיד מלא, "מפני שתמיד היו כל מיני רבנים גדולים מחוץ לארץ שכשהגיעו לגיל זקנה, רצו לבוא לירושלים".

לרב שפירא סיפורים רבים ומיוחדים על ימי ילדותו. אחד מהם מסמל את האווירה בירושלים באותם ימים. אביו, שגדל בעיר העתיקה, סיפר לו שכשהיה חוזר כל בוקר מתפילת שחרית, הייתה עוצרת אותו אישה זקנה ושואלת אותו ביידיש: "אברומל'ה, נו, ער שוין געקומען (הוא כבר הגיע)?". לא היה צריך להסביר שהיא שואלת על המשיח.

כשהתחילו לצאת מהעיר העתיקה, עברה משפחת אביו לשכונת הבוכרים. סבו נפטר בגיל צעיר, וסבתו נותרה בגיל 40 אלמנה עם שבעה ילדים. היא עברה לגור בתחילת מאה שערים, וכדי להחזיק כלכלית את משפחתה שכרה דירה נוספת מול ביתה, שם לנו אנשים וקיבלו ארוחת בוקר תמורת תשלום. אחד המתארחים באותה דירה ואף בביתם היה מפקד האצ"ל - דוד רזיאל, שהיה קרוב משפחתם ולמד בישיבת מרכז הרב. רזיאל, שהסתתר מפני הבריטים, לא יכול היה לישון באופן קבוע באותו מקום, והיה מגיע ללון מדי פעם בבית משפחת שפירא. כשהיה מגיע, היה הרב אברהם שפירא זצ"ל מפנה את מיטתו והולך ללימוד "משמר".

דיברו איתכם בבית על זה שאתם דור שביעי בירושלים, הרגשתם גאווה בזה?

"ירושלמים הם אנשים פשוטים. הם לא אוהבים לעשות עניין. זה אחד ההבדלים בין הירושלמים לאנשים אחרים, מבלי לגרוע מאף אחד. הם לא עושים עסק מכל דבר".

מתנת האפיקומן – עלייה לישראל

אחד המאורעות הגדולים שחווה הרב שפירא כנער הוא כיבוש הכותל. לפני המאורע המכונן, היו עולים תלמידי ישיבת מרכז הרב עם הרב צבי יהודה אחרי התפילה בשבועות או בסוכות על גג בית בשכונת מוסררה, ומשם היו רואים את הקצה של הכותל: "געגועים כל הזמן היו. אנשים, גם אלה שהגיעו מחוץ לארץ, תמיד התגעגעו להגיע לעיר העתיקה. לא נראה לי שהסיחו דעת מהמקום הזה, אחרת לא היו עולים על איזה גג כדי לראות מה קורה בעיר העתיקה".

כששחררו את הכותל, היו כמה מבוגרי הישיבה שהגיעו למקום עם קבוצת הלוחמים הראשונה. "הקב"ה סיבב שהרב גורן הביא את ראשי מרכז הרב - הרב הנזיר, הרב צבי יהודה - להיות עם הלוחמים. לקחו אותם בג'יפ דרך רחובות גאולה, להיכנס לכותל המערבי".

בשבת שאחרי שחרור הכותל התירו לציבור להגיע למקום. גם אביו של הרב שפירא לקח את בניו לשם לתפילת ותיקין, אבל לא הכיר את המקום. סמוך לכותל הייתה שכונת המוגרבים, ולדברי הרב שפירא, הרב גורן זצ"ל השפיע על הורדת השכונה מיד אחרי שחרור הכותל: "כשהגענו אבי לא הכיר את הכותל, כי הוא היה רגיל שהולכים בין סמטאות.

פתאום אתה עומד, ומרחוק הוא שואל: 'איפה הכותל פה?'. אחר כך הלכנו עם אבי להסתובב ב'חוש' - השכונה היהודית בתוך העיר העתיקה. שם אבי גדל, שם ההורים שלו גרו, שם הסבא שלו גדל. אין ספק שירושלים לפני ששת הימים ואחרי ששת הימים זה שני עולמות שונים. ברגע שנפתחו השערים, זה ריח אחר של קדושה, ירושלים האותנטית, האמיתית. אין ספק שיש אווירה מיוחדת בעיר העתיקה".

שניים מאחיו של הרב יעקב שפירא - אחיו התאום הרב שמואל, ואחיו הצעיר הרב בן ציון - גרים בירושלים. האח הבכור, הרב שלמה שפירא, גר בפתח תקווה. כל נכדיו של הרב נולדו בירושלים, ושלושה מילדיו גרים בה. כשאני שואלת את הרב אם חשוב לו לגור בעיר או אם חשוב לו שילדיו יגורו בה, אני מופתעת משתי התשובות. "אם תשאלי אותי היום אם אני רואה את עצמי גר באיזשהו מקום מחוץ לירושלים, אם הייתי רוצה קצת לשבת בשקט ללמוד, אז יכול להיות שהייתי הולך לאיזה מקום בגליל", מחייך הרב, "אבל ירושלים זה ירושלים".

חשוב לרב שילדיו יגורו בירושלים?

"יכול להיות שכן, אבל גם חשוב שיעבירו את ההשפעה של ירושלים למקומות אחרים".

כשאשתו של הרב שפירא נכנסת לרגע לחדר, הוא מיד מפנה אליה את השאלה: "רעיה, הם שואלים אותי שאלה שרק את יכולה לענות עליה - את רוצה שהצאצאים יהיו כולם ירושלמים?" והיא עונה: "בוודאי. אני לא נולדתי בארץ, אז זה ישמח אותי מאוד". הרבנית רעיה שפירא עלתה לבדה לארץ מאורוגוואי בגיל 14. בליל הסדר גנבה לאביה את האפיקומן, ובתמורה ביקשה לעלות לישראל: "ב"ה זכיתי, ארץ ישראל נקנית בייסורים. וב"ה זכיתי להתחתן עם משפחה שנלחמת על ארץ ישראל". את הרב שפירא הכירה בזכות שני בני דודים שלה שלמדו בישיבת מרכז הרב. אחד מהם הוא הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה.

"דור שישי? אתה עולה חדש"

אבל מתברר ששורשיות בירושלים היא דבר יחסי. משפחתו של נשיא המדינה, ראובן ריבלין, היא משפחה ירושלמית ותיקה, וישנה גם קרבה משפחתית למשפחת שפירא. פעם ביקר ריבלין את הרב אברהם שפירא זצ"ל ושאל אותו כמה דורות הוא בירושלים. הרב ענה שישה, וריבלין אמר לו: "אה, אתה עולה חדש".

איך הרב רואה את העיר היום?

"אין ספק שיש הרבה תורה בירושלים. ירושלים תמיד הייתה, והיום יותר מתמיד, סמל. אבל דווקא בגלל שירושלים היא המקור של הקדושה, אז כל עוד היא לא הגיעה למה שהיא באמת צריכה להיות, עם בית המקדש וכו' - זה חסר בירושלים. בתל אביב אתה לא יכול להגיד שחסר להם מקדש. זה לא המקום שלו. אבל בדבר שהמקום שלו כן צריך להיות שם וזה חסר לו - אז החיסרון הוא בעצם יותר גדול.

"ירושלים היא לא ביחס לשום עיר אחרת בעולם. מפני שאנשים בירושלים מחפשים דברים אחרים ממה שהם מחפשים במקומות אחרים בעולם. אנשים באופן טבעי מחפשים בירושלים את הקִרבה למקורות בכל המובנים. כמו שיש מחילות בלב של האדם, יש גם מחילות בירושלים, לאו דווקא המחילות הגשמיות. בירושלים מחפשים את המשהו העתיק יותר, המקורי יותר".