קבלת שבת

כיצד התחיל מנהג קבלת השבת והאם אנו עורכים אותו כפי שהיה נהוג?

הרב איל יעקובוביץ'-'עולם קטן' , כ"ו באייר תשע"ו

שבת
שבת
Flash 90

"רבי חנינא היה מתעטף בערב שבת בבגדים נאים ואומר 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה'. רבי ינאי היה אומר 'בואי כלה בואי כלה'" (שבת דף קיט ע"א)
אם רצונך בקודש - נצל את הרגעים הללו של קבלת שבת. עצום עיניך והיכנס תחת כנפי השכינה.

שנים רבות היה מנהג קדום זה בגדר סיפור מעשה בלבד. אך לפני כחמש מאות שנה, בין סמטאות צפת, חזרה עטרה ליושנה. מנהג האר"י הקדוש היה לצאת לשדה בערב שבת בעוד החמה בראשי אילנות.

הוא וגוריו עמו, לבושים בארבעה בגדי לבן כנגד ארבע אותיות שם הוי"ה, רוקדים היו, משוררים ומזמרים לקראת השכינה שבאה, לקראת השבת. שם התחדש הפיוט המופלא 'לכה דודי' של רבי שלמה אלקבץ אשר התקבל בשמחה בכל קהילות ישראל, פיוט המבוסס על הפסוק בשיר השירים הרומז לקבלת שבת - "לכה דודי נצא השדה".

וכך כתב מרן הבן איש חי: "אם אפשר לו לעשות קבלת שבת בשדה - מה טוב ומה נעים והוא מצווה מן המובחר. ואם אי אפשר לעשות בשדה טוב לצאת בקבלת שבת לחצר במקום פנוי ומגולה".

העניין לצאת החוצה לקראת השבת הוא משום כבוד השכינה. שלא היא תבוא אלינו אלא שאנחנו נצא לקראתה. ולא סתם החוצה אלא דווקא לשדה. משום שהשבת אינה נחלת המתפללים בלבד, היא קדושה ושכינה שמגיעה לכל העולם, ממש 'מעין עולם הבא'. לכן עדיף לצאת ולקבל את השבת בתוך שירת הבריאה כולה ויחד עמה.

כיום נהוג ברוב הקהילות להישאר בקבלת שבת בתוך בית הכנסת. ייתכן שההליכה של כל אחד מביתו לבית הכנסת יש בה מעין היציאה של האר"י הקדוש לשדה, לקראת שבת.

בשנים האחרונות קבלת שבת זוכה לעדנה נוספת בדמות 'קבלת שבת קרליבך'. השירה והריקוד של מזמורי השבת בכוחם לבטא אהבה לה', כיסופים לקדושה ולגאולה.

אני בכל אופן יכול לומר שבכל שבת בשעה שבה אני רואה אצלנו בצפת מאות יהודים מגוונים שונים פורשים כפיהם ובערגה אומרים "בואי כלה", יש משהו באוויר. משהו שהופך את הקדושה לדבר הכי ממשי ומוחשי שעם ישראל מכיר.

אם רצונך בקודש - נצל את הרגעים הללו של קבלת שבת. עצום עיניך והיכנס תחת כנפי השכינה.

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם",

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן