מקרה הנערה ביפו: השתקה מגדריסטית?

האם שלושה יהודים שתיעדו אקט דומה עם בחורה מוגבלת היו משחררים? פרשנות

גיל רונן , כ"ז באייר תשע"ו

אילוסטרציה
אילוסטרציה
Thinkstock



טוען....

לפני שמונה ימים געשה הארץ לאחר שדווח כי שני בני מיעוטים מיו"ש, האחד מהם קטין, נעצרו בחשד לאונס של בחורה בת 21 בעלת נכות נפשית ביפו.

על פי הדיווחים, השניים ביצעו את האונס ביחד עם חשוד נוסף, ערבי תושב ישראל שטרם נעצר. הבחורה העידה כי הטילו עליה את מימיהם, אמרו לה כי הדבר מגיע לה כי היא יהודיה, ואף צילמו את המעשים. מה שהגדיל עוד יותר את הזעם היה הדיווח כי האירוע התרחש ביום העצמאות אך הוסתר מהציבור במתכוון ע"י המשטרה עד שנתגלה ע"י עיתונאי שנכח בבית המשפט בעת הארכת מעצר החשודים.

המשטרה שינתה גירסאות מספר פעמים לגבי השאלה אם מדובר באירוע בעל אופי לאומני או לא, ולבסוף החליטה הפרקליטות למרבה ההפתעה והתדהמה לשחרר את החשודים. על פי ההדלפות, לא היה מנוס מלשחרר אותם לאחר שהצעירה שינתה את גירסתה ואמרה לחוקרת שבעצם הדברים נעשו בהסכמתה.

כתב וואלה אבי אשכנזי, שחשף את הפרשה, כתב כי החלטת המשטרה להחליף את צוות החקירה בעיצומה של החקירה נבעה מרצון להשתיק את הפרשה. "לחץ מסיבי מופעל על חוקרי המשטרה על מנת להוריד את החשד למניע לאומני מהפרשה", כתב, וציטט גורמים במשטרה שאמרו לו כי "הפיקוד מבין את הבלאגן ורוצה שקט בסיפור הזה, ולכן גם החליפו את צוות החקירה. הם עושים הכל כדי להוריד את הסיפור הזה".

בשיחה עם ערוץ 7 אישר אשכנזי כי צילומי סטילז (לא וידיאו) מהטלפון של אחד החשודים נמצאים בידי המשטרה וכי הם מתעדים את המעשה עם הבחורה. הוא לא ידע לומר לנו אם נמצאו ממצאים פורנזיים בשטח שאיששו את טענתה כי הצעירים הטילו עליה את מימיהם אך לדבריו, המשטרה טענה כך בביטחון מלא בהארכות המעצר הראשונות.

האם היו משחררים יהודים?

מכל מקום, נשאלת השאלה, האם המשטרה היתה משחררת יהודים במצב דומה, אפילו אם הקורבן היתה יהודיה (ולא, נניח, ערביה), ואפילו אם המעשים אכן בוצעו בהסכמת הבחורה, ואפילו אם הסיפור על הטלת המים וקריאות ההשפלה לא היה ולא נברא. הרי אנו מכירים היטב את ארגוני המגדר ויודעים שגם כאשר יש אקט בין שני בגירים בריאים בנפשם, הם יטענו תמיד כי גם בחורה שלא אומרת "לא", לא בהכרח מסכימה לאקט.

אפילו במקרה "אלנבי 40" געשו המגדריסטיות וטענו כי לא ייתכן שבחורה תבצע מעשים מעין אלה בהסכמה, למרות שהיא עצמה טענה כך.

כאן מדובר בבחורה בעלת נכות נפשית, ובאקט שבוצע עם שני אנשים, כאשר השלישי מצלם. מה הסיכוי שיהודים לא היו יושבים בכלא עד תום ההליכים נגדם במקרה דומה? כולנו יודעים את התשובה. אפס.

נעיר כי המנגנון המטפל בעבירות ובקורבנות עבירה בישראל הוא בעל אופי מגדריסטי קיצוני, וכי מערכת החינוך המגדריסטית מלמדת נשים להזדהות עם המגדר שלהן ולא עם הלאום, שנתפס כ"פטריארכלי". עוד מחנכים את הנשים כי הציבור הערבי, כמו ציבור הנשים, הוא קורבן של "הפטריארכיה" היהודית הגברית.

על הקשר בין פעילות בגופים העוסקים בעבירות מין לבין פוליטיקה של השמאל הקיצוני יכולה להעיד, בין היתר, העובדה כי ח"כ מיכל רוזין (מרצ) שימשה במשך שנים ארוכות כמנהלת איגוד הסיוע לקורבנות אונס, אחרי ששימשה עוזרת פרלמנטרית של ח"כיות יעל דיין ונעמי חזן ולפני כניסתה לכנסת. במסגרת זו הובילה את הקמפיין להעמדתו לדין והרשעתו של הנשיא לשעבר משה קצב.

לפיכך סביר מאוד להניח כי ככל שהאידיאולוגיה המגדריסטית השפיעה על שרשרת הגורמים שטיפלה במקרה, היא יצרה לחץ על אותם גורמים לשחרר את החשודים, משום שהאשמתם באונס על רקע לאומני סותרת את תפיסת המגדריזם לפיה הערבי הוא קורבן של הפטריארכיה ובעל ברית של המגדר הנשי המדוכא.