ביטוח, קנאביס ותאונות דרכים – בלאגן

סחבת במשרד התחבורה יוצרת בלבול וסיכון כאשר נהגים הצורכים קנאביס רפואי נשפטים וחברות הביטוח מתנערות מהם. דעה

עו"ד ורד כהן ורענן בר–און , כ"ט באייר תשע"ו

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און
צילום: יח"צ

הסדרת הטיפול בנהגים הצורכים קנאביס רפואי - מתעכבת, ומשרד הבריאות נוקט "גרירת רגליים".

משרדנו ניהל פעילות מאומצת כדי להביא את משרד הבריאות להתקנת תקנות להסדרת נהיגה תחת השפעת תרופות. כבר בשנת 2011 הודיע משרד הבריאות למשרדנו, שהקים ועדה בינמשרדית לבחינת הנושא.

כעת הוא ממתין להמלצותיה, ואולם, עד עצם היום הזה לא הוסדר הנושא בחקיקה.

ברם, המציאות אינה ממתינה למשרד הבריאות, כי אם מקדימה את החקיקה המיוחלת בצעדי ענק. בפועל, בעוד נהגים הצורכים מורפיום – אינם מועמדים לדין, הרי נהגים הצורכים קנאביס רפואי – נשפטים, וכאילו לא די בכך – חברות הביטוח מתנערות מאחריות לתאונה בה מעורב נהג צרכן קנאביס.

כך, עולם המעשה מקדים את החקיקה, ובתי המשפט קובעים קביעות "בשטח", בהעדר כל הסדר חקיקתי הולם בנושא.

נכון להיום, לפי פקודת התעבורה אסור לנהוג תחת השפעת אלכוהול או סמים, כאשר קנאביס נכלל בפקודת הסמים המסוכנים. כך, נהיגה כאשר מצויים שרידי קנאביס בגוף הנהג – מהווה עבירה פלילית.

בישראל יש למעלה מ- 25,000 בעלי רישיון שימוש בקאנביס. למרות שהם מחזיקים ברישיון לשימוש בקנאביס, הרי שלפי החוק היבש – כל מי שיש בגופו שארית חומר פעיל - יכול להיחשב אדם שנהג תחת השפעת סמים, כלומר עבריין.

לאחר פעילות מאומצת שניהל משרדנו בנושא, הובטח על ידי משרד הבריאות, כי תיקבענה תקנות ברורות המגדירות את המינונים ופרקי הזמן הרלבנטים להשפעת קנאביס על נהיגה.

עוד התחייב משרד הבריאות, כי יוסדר גם שימוש בתרופות אחרות, כדוגמת מורפיום, אשר למרות היותן תרופות חזקות ומטשטשות, הרי עדיין לא הוגדרו כמונעות נהיגה.

"גרירת הרגליים" של משרד הבריאות גורמת נזקים קשים.

נהגים רבים, צרכני קנאביס, הינם מוגבלים בתנועתם, קטועי איברים וכו', והם זקוקים לרכב לצרכים יומיומיים. אין להעמיד נהגים אלה במצב בו יצטרכו לבחור בין חיים עם תרופה וללא ניידות, לבין חיים ללא תרופה ועם ניידות.

שהרי, גם משרד הבריאות מסכים, כי לא בכל מינון תהיה לקנאביס השפעה על כושר הנהיגה, ולכן צריך לקבוע מהו המינון שיאפשר למשתמש קנאביס הרפואי להמשיך לנהוג. מעבר לכך, לא ניתן להתעלם מהסכנה כבדה למשתמשים בדרך, מידיהם של מאות אלפי אנשים שצורכים נרקוטיקה כבדה וממשיכים לנהוג באים מפריע.

יוצא, שכיום מי שמעשן גראס רפואי הופך לעבריין בפוטנציה, ואילו מי שמשתמש בתרופה חוקית עם מרשם אינו מנוע לנהוג, למרות שמדובר בתרופה העלולה לפגום קשות ביכולת הנהיגה.

קיימת תמימות דעים באשר לקשר הישיר בין שימוש בתרופות משככי כאבים לבין תאונות דרכים. זאת, משום שתרופות אלה פוגעות ביכולת התגובה של הנהג, עלולות לגרום לשינויים בכושר השיפוט, ביכולת לקבל החלטות, לפגיעה ביכולות המוטוריות ועוד.

כך, בעוד קנאביס נופל תחת הגדרת "סמים מסוכנים" באופן גורף, הרי תרופות מרשם הפוגעות בכושר הנהיגה – אינן זוכות להתייחסות מתאימה.

המחוקק קובע, שנהיגה תחת השפעת סמים תגרור בעקבותיה לעתים מזומנות עונשי מאסר, כמו גם שלילת רישיון הנהיגה, אבל אין הסדר חוקי לענין נהיגה תחת השפעת תרופות שניתנו במרשם רפואי חוקי. כך נוצר סיכון הן לנהגים והן לבאי הדרך האחרים.

משרדנו פעל מול משרד הבריאות כדי להביא לתיקון תקנות להסדרת נהיגה תחת השפעת תרופות, באופן שכל רופא מטפל יחוייב לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) ולהעביר רשימות של נהגים להם סיפק מרשמים לתרופות העלולות לפגוע בכושר הנהיגה שלהם.

עמדה זו התקבלה על ידי שר הבריאות דאז כבר בתחילת שנת 2011, והוא הודיע למשרדנו, כי מותר לנהוג ברכב פרטי (בניגוד לרכב ציבורי או מסחרי) תחת שימוש בקנאביס רפואי, ובלבד שחלפו 6 שעות מאז שימוש אחרון בקנאביס רפואי.

עוד הודיע לנו משרד הבריאות, כי יוגשו דיווחים למרב"ד על נהגים המשתמשים בקנאביס רפואי, והם יזומנו לבדיקה. לאחר פניית משרדנו, הודיע משרד הבריאות, כי הקים ועדה בינמשרדית לבחינת הנושא והינו ממתין להמלצותיה.

לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 35/09, נקבעה "חובת הודעה על נהגים עם מצבי בריאות העלולים לסכן את עצמם וזולתם". בחוזר האמור נקבעה הנחייה לרופאים, בדבר רשימת מחלות שחובת רופא להודיע עליהן ל-מרב"ד, כדי שהמרב"ד יבדוק וימליץ לרשות הרישוי לעניין מתן רישיון נהיגה, התלייתו או ביטולו.

הבעיה היא, שבחוזר המנכ"ל האמור פורטה רשימת מחלות, אבל הוא אינו כולל רשימת תרופות, שכל אימת שאיזו מהן ניתנת לאדם – קמה חובת דיווח מקבילה ל-מרב"ד. התרופות עליהן יש לדווח – לא פורטו בחוזר, והענין הושאר לשיקול דעת הרופא המטפל.

כך למשל, אין כל חובה לדווח על נהג הנוטל מורפיום, למרות שעלולה להיגרם פגיעה חמורה בכושר הנהיגה שלו.

בעוד המחוקק מדשדש ונמנע מהסדרה חקיקתית מקיפה, מוסיפה המציאות להתקדם בצעדי ענק.

במספר מקרים שנחשפו לאחרונה, זיכו בתי משפט נהגים שהואשמו בנהיגה תחת השפעת סם, לאחר שהתברר, כי הנהגים עישנו קנאביס, וזאת באישור רפואי של משרד הבריאות המתיר להם לעשן את סם הקנאביס.

בכל אחד מהמקרים טענו הנהגים, שאומנם עישנו קנאביס לפני שנהגו, אבל לא הפרו בכך את הוראות משרד הבריאות, כי נמסר להם שמותר להם לנהוג לאחר שחלפו שש שעות ממועד נטילת הסם.

באחד המקרים שנדון לאחרונה, התברר, כי עד שנת 2012 הנחיית משרד הבריאות היתה, כי האיסור לנהוג הינו במהלך 6 השעות לאחר עישון החומר, ואולם מאז שנת 2012 ההנחיה היא שלא לנהוג כלל לכל אורך תקופת הטיפול, אולם לא נקבעו תקנות בענין.

בית המשפט קבע, שיש קושי רב בכך שמשרד הבריאות מעניק רישיון לשימוש בסם למשך זמן רב בידיעה שהשימוש יהיה יומיומי, ולכן תוצרי הסם יהיו בשתן באופן קבוע, ומאידך משרד הרישוי לא נוטל ממקבלי הרישיון הרפואי את רישיון הנהיגה. זו אחריות המדינה לפסול את רשיונו של אדם המשתמש בסם בהיתר לכל תקופת ההיתר.

בתי המשפט קבעו, כי על המחוקק ליצוק תוכן למונח "תחת השפעה" על מנת לאסור נהיגה תחת השפעת קנאביס רפואי. האם "תחת השפעה" זה במונחים של שעות או ימים או שבועות או אפילו לאחר השימוש (כי החומרים הפעילים בקנאביס נשארים בגוף לתקופה ארוכה אחרי השימוש).

על פי מחקרים בעולם, הסיכון לתאונות דרכים כתוצאה משימוש בקנאביס מותנה בסמיכות שבין נטילת התרופה לנהיגה.

פסיקות סותרות לענין נהגים שונים – הינן רק אחת הבעיות. הבעיה האקוטית המסתמנת הינה התנערותן של חברות הביטוח.

נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים, והוא צורך קנאביס רפואי, עלול למצוא עצמו מול חברת ביטוח שביטחה את רכבו וכעת מסרבת לפצותו על פי הפוליסה.

חברת הביטוח תטען, שהפוליסה לא מכסה נזק שנגרם על ידי נהג שעשה שימוש בסמים והיה תחת השפעת סמים מסוכנים.

כך, אם אדם נוהג תחת השפעת סמים, לא יחול הכיסוי הביטוחי גם אם השימוש בסמים אושר על ידי רופא. מבוטחים שצרכו קנאביס רפואי והיו מעורבים בתאונת דרכים עלולים שלא לקבל את תגמולי הביטוח מחברות הביטוח אם היו מעורבים בתאונה, גם אם פעלו בהתאם להנחיות הרפואיות שקיבלו ונהגו בחלוף 6 שעות מנטילת הסם ונמצאו שרידי סם בגופם.

הסחבת הננקטת על ידי משרד הבריאות, אשר כבר בשנת 2011 הבטיח למשרדנו, כי ועדה בינמשרדית שהקים תפעל לחקיקה מתאימה – גורמת נזקים עצומים הן לציבור הנהגים והן לציבור המשתמשים בדרך. נדרשת חקיקה מתאימה לאלתר, ויפה שעה אחת קודם.