''500 איש בישראל מתאבדים בכל שנה''

הוועדה לזכויות הילד דנה בהתאבדויות ילדים ובני נוער: "ככל שנקלף את התחושה של הסוד והבושה נוכל למנוע זאת".

אורלי הררי , כ"ט באייר תשע"ו

הוועדה לזכויות הילד, היום
הוועדה לזכויות הילד, היום
צילום: דוברות הכנסת

הוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימה היום (ב') דיון בנושא אובדנות בקרב בני נוער וילדים, בנוכחות אנשי מקצוע ומשפחות שאיבדו את יקיריהן.

בפתח הדיון ציינה יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), כי התאבדות היא אחת מסיבות המוות העיקריות בגילאים צעירים.

"יש יותר ניסיונות התאבדות מהצלחות, לא פעם מהסיבה שהניסיון לא הצליח אבל לעיתים רבות אלה אותות מצוקה וזעקה שאם לא נדע להתייחס אליהם נכון לא נוכל למנוע אותם, והכל מתחיל בזיהוי התופעה", הדגישה.

במהלך הדיון נשאה דברים מרגשים כרמל לעד, שחברתה הקרובה התאבדה לפני למעלה משנתיים, ובעקבות כך היא דחתה את שירותה הצבאי לטובת פעילות נגד התאבדות בני נוער בעמותת 'בשביל החיים'.

"חברתי הייתה יפיפייה מדהימה, כל אחת רצתה להיות כמוה", סיפרה לעד. ''ההידרדרות שלה הייתה מאוד מהירה, אני והסובבים לא הבנו זאת. לא הרפו ממני המחשבות שאם היינו יודעים מה זה דכאון וכיצד מטפלים בו, היא הייתה אתנו".

דבי צפתי שבתה התאבדה לפני 6 שנים סיפרה על צעדה שהיא מארגנת להעלאת המודעות לנושא. "אם הייתי יודעת את מה שאני יודעת היום בתי הייתה נשארת בחיים. אם הייתי שואלת אותה אם היא תפגע בעצמה היא הייתה אומרת כן. לא היה לה כוח לבוא ולומר משהו כזה, כי היא לא הייתה בריאה.

''היא חלתה בדיכאון, 90 אחוז ממי שמתאבדים הם במחלת הדיכאון, ויש למי שחולה בזה מחשבות התאבדויות. יש הרבה הורים אבודים שלא יודעים למי ולמה לפנות. צריך לבדוק איך אנחנו מנגישים את הכלים לעזרה", הוסיפה צפתי.

ד"ר אבשלום אדרת, יו"ר עמותת 'בשביל החיים' ששכל את בנו, הזהיר כי "בלי המודעות ימשיכו אנשים להתאבד, הם השאירו אותנו עם כאב מאוד גדול אבל מסר ברור: די לסטיגמה, לשתיקה ולחוסר האונים. צריך לאתר אותם ולעשות מעשים לגביהם.

"מה יותר חשוב, 5 יחידות מתמטיקה או להציל חיי ילדים? מחקר מקיף הראה שלימוד בן 5 שעות מוריד בחמישים אחוז את הניסיונות ההתאבדות. איזה הישג זה אם 1,500 בני נוער יגיעו לחדרי המיון במקום 3,000 שמנסים להתאבד".

פרופסור גיל זלצמן, מנהל ביה"ח גהה, העיד כי בישראל יש מגמה של שיפור. "מאז שנות ה-2000 הייתה עלייה וכעת יש ירידה. לפי נתוני משרד הבריאות השיעור בכלל האוכלוסייה הוא 6.3 התאבדויות למאה אלף איש, 500 איש במדינה כל שנה מתים מהתאבדות, אם מספר כזה היו מתים מוירוס אבולה היו כאן 120 חברי כנסת בחדר.

"בגילאים 15 עד 24 3.7 מתוך מאה אלף מוצאים את מותם בהתאבדות. ב-2013 התאבדו 7 בנים עד גיל 14, תופעה שלא הכרנו בעבר. קטינים ובגירים ילדי אתיופיה הם בסיכון הגבוה היותר - 41.9 התאבדויות למאה אלף, אחת האוכלוסיות המתאבדות ביותר בעולם".

במהלך הדיון עלה נושא התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והתאבדות שהוכרזה לפני כשלוש שנים למשך שלוש שנים, והחשש הגדול להמשך התקצוב.

שושי הרץ, מנהלת היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות ציינה "ככל שידוע לי התוכנית אכן שרירה וקיימת, אנחנו עובדים באופן כזה שהתוכנית אכן ממשיכה. הצרכים עלו, אנחנו צריכים לראות החלטה שהתוכנית הזו אכן ממשיכה".

יוכי סימנטוב, נציגת משרד החינוך, סיפרה "עשינו דרך ענקית בנושא של המודעות לנושא במערכת החינוך, אלפי מורים השנה עברו הכשרות. מה שנשאר לנו זו עבודה ישירה עם בני הנוער, זה נעשה באופן חלקי כי היינו זקוקים ללוות זאת במחקר, ומהשנה הבאה יעשה באופן מלא. אנו זקוקים להמשך התקצוב כדי להמשיך".

סימנטוב הצביעה על קושי בתורים לטיפול, "ילדים אובדניים הולכים לטיפול ומחכים 3 חודשים לתור שלהם, הקושי קיים בקופות החולים".

נציגי קופחות חולים מאוחדת וכללית טענו כי במסגרת פנייה לחשש אובדני מתקבל טיפול מיידי ורק במסגרת טיפול ממושך מתקיימת הארכת מצב בידי אנשי מקצוע מוסמכים.

ד"ר יעקב פולאקביץ מההסתדרות הרפואית בישראל אמר כי הבעיה היא "מחסור גדול מאוד של פסיכאטרים לילדים בארץ, מאוד קשה למצוא פסיכיאטר פנוי. יש גם עניין שגם ההורים לא פעם מתכחשים, וטוענים שהילד אמר שהוא רוצה להתאבד כי עיצבנו אותו".

יו"ר הוועדה שאשא-ביטון סיכמה את הדיון: "התוכנית הלאומית היא המפתח להמשיך ולהקטין את התופעה, אנחנו נפנה בפנייה רשמית למשרד הבריאות ולמשרד האוצר בשאלה איך הם נערכים לתקציב לפחות ל-3 השנים הבאות, בבקשה שידאגו להמשך התקצוב.

"לצד כך יש לומר בקול: די לשתיקה ודי לסטיגמה, חייבים שהמסר שייצא מכאן הוא כן לדבר וכן להעלות את זה למודעות. הורים תהיו שם, תשאלו, תבררו, אנחנו צריכים לשמור על הילדים שלנו. ככל שנקלף את התחושה של הסוד והבושה נוכל למנוע זאת".