"שיעור הלא יהודים בקרב העולים יגדל"

יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי היום בכנסת: "יש הרבה זכאי חוק השבות שעולים ואינם יהודים על פי ההלכה. המספר הזה רק יגדל".

שלמה פיוטרקובסקי , א' בסיון תשע"ו

מה אנחנו רוצים לעשות? שרנסקי
מה אנחנו רוצים לעשות? שרנסקי
פלאש 90

שדולת ‘עם, דת ומדינה’, בראשות ח"כ אלעזר שטרן ועליזה לביא (יש עתיד), קיימה היום (שלישי) דיון בנושא “אחדות העם היהודי - אלטרנטיבות לגיור הממסדי” כחלק מ"יום הגיור" שאורגן על ידי השדולה.

בדיון השדולה אמר יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, כי להערכתו שיעור הלא יהודים על פי ההלכה בין העולים לישראל ילך ויגדל עם הזמן וכי כבר היום שיעור זה גבוה מאוד.

"הדברים שאמרתי בקשר לגיור לפני 20 שנה, רלוונטיים גם היום. יש הרבה זכאי חוק השבות שעולים ואינם יהודים על פי ההלכה. המספר הזה רק יגדל. השאלה היא עד כמה אנחנו, כחברה בישראל, רוצים לעודד את התהליך, וליצור אווירה ידידותית. לא תמיד הקהילה יהודית הייתה עסוקה בשאלה איך לעודד את הגיור. אבל אנחנו בתקופה אחרת של קיבוץ גלויות", ציין שרנסקי.

"הרב עובדיה יוסף הגיע לוועדת הפנים של הכנסת בשנת 76', ואמר שיש לגייר את מי שאביו יהודי, מבלי לשאול הרבה שאלות. זה אינטרס של כולנו, עם ישראל ומדינת ישראל, ולא רק של המשפחה" אמר שרנסקי בדיון. יצויין כי שרנסקי והסוכנות היהודית הכריזו על שיתוף פעולה עם בתי הדין העצמאיים "גיור כהלכה" עם השקתם בקיץ שעבר.

אלי כהן, מנכ”ל בתי הדין העצמאיים של 'גיור כהלכה' ציין בדיון את הישגי בתי הדין. "ישנה ירידה במספר הפונים לגיור במערך הגיור הממלכתי. בגיור כהלכה גיירנו כ-200 אנשים מאז אוגוסט, ופנו אלינו כ-1,500 איש. כיום אנחנו בית הדין הפרטי הגדול ביותר, ואנחנו מקווים להמשיך לגדול כדי להשפיע וכדי שהמערכת תשתנה", ציין.

ח"כ לשעבר הרב חיים אמסלם אמר בדיון, "היציאה שלי מהכנסת קשורה לנושא הגיור, וזו הסיבה שהצטרפתי ל'גיור כהלכה'. בעיניי, כל מתגייר שנוסף לעם היהודי הוא חשוב. הלכת העל בגיור היא 'הכל כפי ראות עיני בית הדין'. כלומר, לאורך כל ההיסטוריה, מעבר לכל כללי ההלכה, הדיינים שקלו שיקולים מעבר לדיני ההלכה. המונח ההלכתי הזה אומר שאנחנו לא מחדשים דבר. אנחנו ערים ורגישים להשלכות של הרחקה או קירוב בגיור. היוזמה של 'גיור כהלכה' היא נפלאה, אבל היא זקוקה להגברה וסיוע. עד לשינוי המיוחל, עלינו להמשיך את העבודה של בתי הדין הפרטיים".

יורם אלבז, שאשתו התגיירה באחד מבתי הדין של 'גיור כהלכה', סיפר בשדולה את סיפורו. "אני בא ממשפחה מסורתית, אשתי ראתה איך מתנהל בית יהודי, שמרנו על כשרות מהרגע הראשון, ולא היה צריך להתאמץ בשביל כל זה" סיפר. עוד הוסיף אלבז, "תהליך הלימודים היה מעניין וארוך, פעמיים בשבוע. כשהגעתי לדיונים בבית הדין בקריית גת, הם הציבו לי שאלות שגם מי שלמד תורה במשך 20 שנה לא ידע. כשאמרתי להם שאני לא יכול לדעת הכל, הם אמרו שאני חייב לדעת הכל. הם שלחו אותי ללמוד עוד, וחזרתי שוב, והם ייאשו אותי. פשוט עשו ממני צחוק, ואני התביישתי בפני אשתי".

"קיוויתי שבחג הקרוב היא סופסוף תשב סביב השולחן כיהודיה וזה לא קרה. לא הייתי מוכן לחזור לבית הדין בקריית גת. הם העליבו אותי ודרשו ממני לחזור בתשובה כדי שאשתי תוכל להתגייר ושאוכל להתחתן איתה. האוזניים שלהם היו אטומות, ואני מתבייש לומר כאן את המילים ששמעתי מהם. הגענו לגיור כהלכה. זו הייתה חוויה טובה. עם חששות, אבל האמנתי שזו הדרך.

"אני מרגיש שלם עם עצמי, ואשתי מרגישה שלמה ובעז"ה גם את החופה נעשה בעזרתם. אני יכול לומר לכם שהיום במדינת ישראל מי שנולדו כאן ושירתו כאן בצבא, לא מתחתנים מהרבנות. הם מפחדים מהממסד הדתי וזה חבל. במלחמת העולם השנייה רצחו 6 מליון יהודים, ויש לנו הזדמנות לקבל לתוך העם כל כך הרבה אנשים שרוצים להיות יהודים, וחבל לפספס את זה", סיפר יורם בהתרגשות.

הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים' ומיוזמי 'יום הגיור', אמר בדיון, "אני לא רוצה לדבר עם אף אחד מהיושבים כאן, חוץ מאליס (הבת של יורם אלבז). היא מה שחשוב בחדר הזה. אני מחפש את העתיד. משום כך, הדבר הראשון שאני שמח עליו הוא החידוש של גיור כהלכה, שאני יכול להבטיח בפעם הראשונה מזה עשר שנים עתיד טוב יותר לאליס. הרעיון של גיור כהלכה הוא פשוט, מדובר במשהו שכולנו יכולים להתלכד מסביבו ומשום כך הוא חשוב".