"מקבלים כסף וקוראים להחרים"

דיון סוער התקיים אתמול בוועדת החינוך של הכנסת בנושא פוליטיזציה אקדמית ותמיכתם של אנשי סגל אקדמיים בחרם על ישראל.

הדיון התקיים ביוזמת ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) שהסביר, "אין מצב שמדינה תומכת ומתקצבת מרצים שקוראים להחרים את מדינת ישראל. תנועת החרם היא תנועה אנטישמית פר אקסלנס ושלא יסתתרו מאחורי חופש הביטוי".

ח"כ פורר הודיע כי בכוונתו להציע תיקון לחקיקה למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם. לפי החוק, ניתן יהיה למנוע מימון ממוסד מתוקצב בגובה שכרו של המרצה הקורא לחרם. כיום, אמר ח"כ פורר, ניתן לתבוע את מי שקורא לחרם בגין עוולה אזרחית בהתאם לפקודת הנזיקין.

פרופ' צבי ציגלר, ראש הפורום הבין אוניברסיטאי למאבק בחרם האקדמי הסביר כי חרם אקדמי הוא סכנה אסטרטגית והפורום הבין אוניברסיטאי עושה רבות במאבק נגדו. לדבריו, "מספר המרצים שתומכים בחרם האקדמי על מדינת ישראל הוא כל כך קטן ושולי, מזיק אך שולי, אבל לא שווה להתעסק איתם. הנזקים שהם גורמים הם הרבה פחות רציניים מאשר הנזקים שיגרמו לשמה של ישראל כמדינה נאורה ומתקדמת אם נאבק בהם. פעולה נגד אנשים שקוראים לחרם – שכרה יצא בהפסדה".

על כך העיר ח"כ גמאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)כ "אם כך, אין בעיה. 'אם תרצו' ממציאים בעיות".

עימות בין ערבים ליהודים בכנסת

היועמ"ש של המועצה להשכלה גבוהה, עו"ד נדב שמיר אמר לוועדה "קשה להפריז בחומרה של מרצים שקוראים לחרם אקדמי בישראל". המל"ג, לדבריו, קראה לתת את הדעת לנושא זה כבר בשנת 2010 ולגבש דרכי פעילות נגד המרצים, אך מאידך, חשוב מאוד שמערכת ההשכלה הגבוהה לא תהיה תלויה בשלטון, ולכן לדבריו "המוסדות להשכלה גבוהה הם אוטונומיים והמל"ג לא מנהלת אותם".

נציג ועד ראשי המכללות, ד"ר צחי מילגרום התייחס לדברי עו"ד שמיר ואמר: "נחמד מצד המל"ג שהוא מגלגל את האחריות עלינו. כולנו חושבים שחרם מכל צורה הוא כלי של שנאה ברוטלי שמנוגד לדעתנו לערכי האקדמיה".

מתן פלג, מנכ"ל תנועת "אם תרצו" אמר לוועדה "אכן מדובר במיעוט זניח שגדל וגדל, אך הוא חזק וקולני. התופעה חייבת להבלם לשם שמירה על עתיד האקדמיה הישראלית".

ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) תקפה את דברי אנשי האקדמיה, "כמה אפשר לדבר סרה במדינת ישראל ולעטוף במילות של חופש ביטוי? האם יכול להיות שחברי הכנסת הערבים עושים את אותו דבר שעושים פרופסורים במדינת ישראל – מקבלים כסף וקוראים להחרים את מדינת ישראל. אני שואלת את עצמי מי למד ממי?".

ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) תקף את אוזלת ידה של האקדמיה, "אני תומך בפתרון של שתי מדינות, אך החרם האקדמאי פוגע בסיכוי של חיים משותפים. אני אומר לראשי האקדמיה – כדאי שתעשו משהו, אחרת יהיה פה משהו שהוא חמור ממקארתיזם. תשתלטו על מה שקורה אצלכם במערכת תוך שמירה על החופש האקדמי. מרצה באוניברסיטה לא יכול להגיד כל מה שהוא רוצה, כמו שחברי כנסת לא יכולים להגיד כל מה שהם רוצים".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) תקף את חוסר המדיניות בנושא, "אני סבור שגם לישיבה הזאת המל"ג וור"ה הגיעו ללא תשובות. יש צורך ששר החינוך יו"ר המלג, יקיים דיון בתופעה הפסולה הזאת. שיהיה חופש אקדמאי מכבד ולא מסית".

פרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני): "אני מתנגד להחרמות ולBDS. חוסנה של דמוקרטיה היא ביכולת שלה להכיל דברי ביקורת. הניסיונות שנעים כאן הם להצר את החופש האקדמי. אם תהיה יוזמה להגביל את החופש האקדמי, הנזק יהיה גדול פי עשרת מונים".

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי, (שהחליפה את ח"כ יעקב מרגי מש"ס שנעדר יחד עם תנועתו מהכנסת במחאה על דברי רמי סדן) ביקשה לסיים את הדיון הטעון בשל תחילת הדיונים במליאת הכנסת, והודיעה כי יקבע דיון נוסף בהשתתפות שר החינוך שהוא גם יו"ר המל"ג. ד"ר יעל ברדא מרצה מהאוניברסיטה העברית קראה לעבר הח"כים: "אין לאף אחד כאן בעלות על הפטריוטיות ולכן אתם צריכים לשמוע גם אותנו. אם תרצו מסיתים ומסלפים". מנגד קראה סטודנטית, "קשה להיות סטודנט ימני באקדמיה. סותמים לנו את הפה ומורידים לנו את הראש".