מייקל אורן
מייקל אורןצילום: מרים אלסטר, פלאד 90

ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ מייקל אורן (כולנו), קיימה היום (רביעי) דיון על בחינת המימדים המדיניים של סיוע הומניטרי באירועי אסון, בחלוף שנה מרעידת האדמה בנפאל.

ח"כ אורן פתח את הדיון ואמר, "אני רואה בפעילות הסיוע ההומניטרי של ישראל לאזורי אסון בעולם כפעילות חיונית, וראינו את העבודה מעוררת ההשראה של המשלחת הישראלית ושל המתנדבים בנפאל. אך יחד עם זאת, חובה עלינו גם לבחון את הדברים. מה השיקולים להוצאת משלחת? מה עלויותיה? מי מחליט על הרכבה ואורכה? האם אנו מצפים לתמורה? האם יש גוף המתכלל את כל פעילויות הגורמים השונים? האם יש קריטריונים ומי שבודק מה היו המטרות והאם הושגו?".

שרון קבלו, מנהלת מחלקת תכנון וקשרי חוץ, משרד החוץ ענתה כי "מבחינתנו, תיקון עולם זה ערך שאנו כמדינה חייבים לפעול על פיו - לסייע ולתרום ידע בזמן שגרה, ובטח לעזור בזמן חירום. יש שלוש רמות של פעילות סיוע: קטנה, בהיקף של 10-50 אלף דולרים כמו שיגור שמיכות, אוהלים תרופות וכו'. בינונית, שזה 50-100 אלף דולרים, והיא יותר רחבה ויכולה לכולל שיגור מטוסים. וגדולה שזה כל דבר מעל לסכומים אלה".

לדבריה, "שתי הראשונות בדרך כלל מופעלות על פי שיקול דעת האגף ומתוך תקציבו, שהוא 10 מיליון דולרים בשנה, ומתוכם 2 מיליון שקלים מוקצים לסיוע. פעולות בסדר גודל הגדול כבר נעשות לאחר כינוס פורום בראשות מנכ"ל המשרד בחדר המצב, בו משתתפים כלל הגורמים הרלוונטיים".

אמנון קלמר, מנהל חדר המצב של משרד החוץ ציין, "אנו מתאמים עם כל המשרדים הרלוונטיים, וכולם שומעים ומתאמים עם השגריר באותה מדינה, שהוא זה המקבל ממדינת היעד את הצרכים והבקשות שלה".

לשאלת הוועדה האם משלחת החילוץ של פיקוד העורף לנפאל יצאה לאור בקשת הנפאלים, השיב סגנו של קלמר, רועי אנדה, כי לא ידוע להם על דרישה שכזו. ראש מדור קשרי חוץ בפיקוד העורף, רס"ן מקס גולנדברג אמר, "יש סנסור של צוות מצומצם שיוצא אוטומטית על הטיסה הראשונה ויודע לאפיין את הצרכים. בנפאל לא היו את כל הנתונים לפני שיצאה המשלחת המלאה, ו-20% ממנה היו אנשי חילוץ. יחד עם זאת, צוותי החילוץ יודעים לשנות ייעוד ולעסוק גם באיתור נעדרים, או בסיוע הנדסי לבדוק אם מבנים בטוחים לשימוש".

ד"ר יוסי ברץ, מומחה בריאות באגף לשיתוף פעולה בינ"ל במשרד החוץ אמר כי "אין כיום, ויהיה קשה מאוד ליצור פק"ל משותף למשרד החוץ, צה"ל והארגונים החברתיים. אנו פועלים באירועי חירום כנוהל קרב ובונים את הפתרון לאור מה שאנו יכולים לעשות ולא לפי הצרכים בשטח. ריבוי המדינות והיותנו שחקן קטן בשטח, מקשה מאוד על גזירות קופון".

שרון קבלו הוסיפה כי "בשנה שעברה, מתוך המצוקה התקציבית המתמשכת, התחלנו לעשות עבודה אל מול משרד האוצר, להראות מה יוצא למדינת ישראל מפעילות הפיתוח המתמשך והסיוע ההומניטרי הוא חלק קטן מהפעילות. ברור שתועלת מדינית היא אחד הדברים".

ח"כ אורן סיכם את הדיון ואמר, "חייבים להקים גוף מסודר , שיחבר בין אותם גופים רשמיים ובין המגזר השלישי, ואף העסקי כפי שהוצע כאן. אבקש שתוך חודשיים תוגש לוועדה הצעה מסודרת של איך להקים גוף כזה. מי ייקח בו חלק, מי יחליט וינחה".

"נושא תקצוב הפעילות הזו הוא חלק מהבעיה הכללית של ישראל באי עמידה במחויבותה כלפי העולם. המחסור בתקציב נובע, בין השאר, מחוסר ההערכה הקיים בתוך הציבור בישראל ליחסי החוץ של המדינה. ההיכרות הציבורית של פעילותכם תביא את הממשלה להעניק לכם יותר תקציב".