מאיר ליוש: הישראלים בשעתם היפה

ההתרמה למען הפצוע מ'צוק איתן': עם ישראל במיטבו, או הסרת אחריות מרשויות המדינה?

תגיות: בשבע 697
נעמה בן חיים , ג' בסיון תשע"ו

סיפורו של יהודה הישראלי הוא סיפורם של לוחמי ישראל הגדולים לאורך הדורות.

הוא סיפור שנותן הצצה לחומר שהעם הזה קורץ ממנו.

יהודה הישראלי הלך למלחמה, השאיר מאחור אישה בהיריון ועם ילד נוסף, נכנס לשדה הקרב ורץ לחלץ את חברו הדר גולדין שנחטף, ונפצע קשה מאוד בראשו באירועי "יום שישי הסגול" (אני נמנע מלקרוא לו "השחור". היום הזה הוא יום הגבורה של חטיבת גבעתי).

הישראלי הוא סיפורו של עם, שמתאחד לא רק במלחמות. הוא מתאחד סביב מי שמסר את נפשו למענו. "הוא מתעורר כשהוא מריח סכנה", כתב המשורר, והעם באמת הריח סכנה. הוא הריח שמי שאמור להיות אמון על ביטחונו, שאמור לדאוג ללוחמים שחוזרים משדה הקרב, מתרשל בתפקידו, מפנה עורף למי שמסר את גופו. מנהיגינו צריכים לעשות חשבון נפש עצום: איך קורה שלוחם חוזר מהקרב, אבל לא יכול לחזור לביתו.

והעם התגייס. לא צו שמונה. לא טילים שנוחתים מסביב. חייל אחד. משפחה אחת. עם אחד.

אני אישית, האמנתי. אבל המציאות הוכיחה לי שהאמונה שלי הייתה כנראה קטנה מדי. כשבבוקר יום שישי הבטתי במסך המחשב, וראיתי את ה‑200 אלף באתר הדסטארט, חשבתי שנגיע עד 400 אלף לפני שבת. באחת וחצי בצהריים נחצה קו ה‑600 אלף, והאסימון נפל לי בקול רעש גדול, שאני חוזה פה באירוע היסטורי. לא בגלל שהעם הזה עושה זאת בפעם הראשונה, אלא שהוא עושה את זה מימין ומשמאל. ושותפים לזה יהודים, דרוזים, ערבים, נוצרים, שתרמו וממשיכים לתרום.

1,500 איש מבין אלה שתרמו להדסטארט בחרו באופציה "לתת מבלי לקבל תמורה". אשריי שזכיתי להיות חלק מהעם הזה. אני כל כך אוהב אותו.

מאיר ליוש

מיוזמי קמפיין ההדסטארט למען יהודה הישראלי