"עם ישראל דחף אותנו להתחיל בעבודות"

הוריו של יהודה הישראלי נרגשים מההתגייסות הציבורית, שהניבה בתוך ימים ספורים כ-1.5 מיליון ש"ח לטובת בניית יח' דיור בעפרה לבנם

אפרת שטרן , ג' בסיון תשע"ו

גם אישים מהשמאל תרמו למענו. יהודה הישראלי באירוע משפחתי
גם אישים מהשמאל תרמו למענו. יהודה הישראלי באירוע משפחתי
צילום: בניה הישראלי

קריקטורה טובה היא אחת כזאת שלא רק מעלה חיוך, אלא גם מעבירה מסר עמוק.

כזה היה האיור של יוסי שחר, אחד המאיירים של עיתון זה, שהיטיב לבטא את שהתרחש השבוע בנוגע לחייל הפצוע יהודה יצחק הישראלי.

בקריקטורה נראים המוני בית ישראל לגווניהם השונים, נושאים על כתפיהם את יהודה יצחק היישוב בכיסא גלגלים, לביתו שנמצא במעלה גבעה קטנה ביישוב עפרה.

זאת בעקבות ההצלחה האדירה של פרויקט גיוס התרומות לצורך בניית יחידת דיור מותאמת לחייל הפצוע. בקשת המשפחה בעניין נדחתה על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון, רק בשל העובדה שליישוב עפרה אין תב"ע מאושרת, ולכן מבחינתם אין אפשרות לדון בבקשה.

התגייסות ההמונים הביאה כנראה גם את ראש הממשלה ואת שר הביטחון החדש לפעול בנושא. ראש הממשלה מינה את ראש לשכתו לטפל בעניין, והנחה את שר הביטחון "לוודא שיהודה יקבל את כל הסיוע האפשרי במסגרת החוק". שר הביטחון ביקש מיחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים לדון שוב בבקשת המשפחה, והצהיר כי בכוונתו למצוא פתרון לעניין.

רק ביום רביעי השבוע יצרה לשכת שר הביטחון קשר עם משפחת הישראלי, ונקבעה פגישה עם מנכ"ל המשרד, אודי אדם, ליום רביעי הבא. על ההצהרות והפעולות של ראש הממשלה ושר הביטחון שמעה המשפחה רק מהתקשורת. איריס הישראלי, אמו של יהודה יצחק, אומרת ל'בשבע' כי הם עדיין מצפים מממשלת ישראל לקחת אחריות, אך לא רוצים לעסוק בהתנגחויות אלא לשמר את רוח האחדות שנשבה כאן לכמה ימים: "אנחנו כל כך שמחים שיהיה אפשר להתחיל בעבודות, בזכות זה שעם ישראל דחף אותנו לזה. המסר שקיבלנו מהעם היה 'תתחילו, זה לוקח זמן, אל תבזבזו אותו'. כרגע מה שמעניין אותנו זה להחזיר את יהודה יצחק הביתה, ושכל עם ישראל חושב ככה ועוזר ותומך. כל העניין של הפרויקט היה שאי אפשר להמשיך להתבחבש בביורוקרטיה, וחייבים להחזיר אותו הביתה".

בנוגע להתגייסות ההמונים אומרת איריס: "אנחנו עומדים משתאים. זה באמת משהו אדיר ואנחנו מאוד נרגשים ומודים. הייתה פה אמירה אחדותית גדולה מכל הקצוות, שאנחנו מתרגשים להיות חלק ממנה. אנחנו כמובן לא שמחים שיהודה יצחק נפצע, אבל אנחנו שמחים שלפחות המסר שעלה בעקבות המצב שלו זה משהו אחדותי ומחבר".

עד כה גויסו יותר ממיליון וחצי שקלים בתוך כחמישה ימים בלבד, מתוכם 1.2 מיליון שקלים בעשרים וארבע השעות הראשונות. בזמן הקרוב יסתיים פרויקט המימון, שהצליח מעל ומעבר. העבודות בבית משפחת הישראלי כבר החלו, אך הן רק בתחילתן ועדיין לא ידוע כמה זמן יארכו העבודות המורכבות, הכוללות גם שבירה של קיר חיצוני בבית המשפחה.

המטרה: יצירת לחץ ציבורי

מי שיזם את פרויקט גיוס ההמונים הוא תנועת 'ישראל שלי', בעקבות חשיפת הפרשה בחדשות ערוץ 10. יושבת ראש התנועה, שרה העצני, מספרת כי הם הופתעו מההיענות הגדולה ומהעובדה שהתרומות הגיעו מכל שכבות האוכלוסייה, כולל אנשי שמאל רבים ואפילו נוצרים מחו"ל: "זה ממש הצליח לחצות מחנות". בין היתר פורסם כי יו"ר המחנה הציוני, ח"כ יצחק בוז'י הרצוג, תרם לפרויקט. העצני מגלה כי ח"כ נוסף מהשמאל תרם סכום כסף גדול מאוד, אך כרגע אין אפשרות לחשוף מי הוא.

בנוגע לסירוב אגף השיקום במשרד הביטחון לטפל בבקשת משפחת הישראלי בגלל מיקום ביתם ביישוב עפרה שבבנימין, אומרת העצני: "זה אבסורד. אני לא מדברת על עניין אידיאולוגי של התיישבות ותב"ע. יש פה מקרה חריג, ועצם זה שהמדינה לא יכולה למצוא מענה משפטי-ביורוקרטי-פוליטי לחריג הזה - זו תעודת עניות למדינה ולממשלה. כמו שהמדינה ידעה לשחרר יותר מאלף מחבלים כדי להחזיר חייל הביתה, היא גם צריכה לדעת לבנות רמפה ולהסדיר חנייה ויחידת דיור".

לדברי העצני, בתנועתה החליטו לפנות לציבור ולא פעלו במישור העקרוני, כי מטרתם הייתה שיקומו של יהודה: "הדבר הכי חשוב שראינו לנגד עינינו זה להביא את יהודה הביתה, כי השיקום שלו נעצר. הוא תקוע בבית החולים. רוב השיקום המשמעותי נעשה בבית. הוא הפצוע האחרון מ'צוק איתן' שעדיין מאושפז בבית חולים. המשפחה כבר עשרה חודשים בביורוקרטיה מול משרדי הממשלה. צריך להביא אותו הביתה, ואנחנו לא מנהלים מאבק אידיאולוגי על הגב של החייל".

העצני מסבירה כי לגיוס הכספים היו שתי מטרות: "הראשונה זה כסף, והשנייה זה לחץ ציבורי. כי ידענו וקיווינו שקמפיין כזה יקבל תהודה תקשורתית וייצור לחץ ציבורי". העצני מציינת כי שתי המטרות הושגו, והם מקווים שהדבר יוביל גם לפתרון עקרוני: "אנחנו לא נלך על הקטע העקרוני. כרגע אנחנו ממשיכים ללוות את המשפחה כדי לראות איך מביאים את יהודה כמה שיותר מהר הביתה. אני מאוד מקווה שגם גורמים פוליטיים וגם גורמים התיישבותיים ייקחו את זה הלאה. אנחנו היינו עושים את זה גם אם זה היה חייל בדואי מכפר בנגב. יש פה עיקרון שמדינת ישראל לא מפקירה פצועים בשטח".