השופטים אסרו הצגת תעודת כשרות שאיננה מטעם הרבנות.
השופטים אסרו הצגת תעודת כשרות שאיננה מטעם הרבנות.צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90

ברבנות הראשית חזרו השבוע לאכוף במלוא הכוח את "חוק איסור הונאה בכשרות".

פחות מיממה לאחר פסיקת בג"ץ, אשר קבעה כי על פי חוק חל איסור על בתי עסק להציג עצמם ככשרים בלי תעודת כשרות של הרבנות, החלו ברבנות הראשית ביישום הפסיקה.

ביום שלישי יצאו פקחים מטעם הרבנות הראשית לבתי עסק אשר מוצגים ככשרים, אך אינם מחזיקים בתעודת כשרות מטעם הרבנות אלא מטעם גופי השגחה פרטיים-אלטרנטיביים. הפקחים חילקו מסמך שהוגדר "התראה אחרונה", ובו הוצגה אזהרה לבתי העסק וקריאה להסדיר את ענייני הכשרות מול הרבנות. בהתראה נאמר כי בעל עסק שלא ינהג על פי דרישת הרבנות, ייקנס בהתאם לחוק איסור ההונאה בכשרות. בנוסף לכך, הרבנות גם הבטיחה אכיפה מוגברת בימים הקרובים נגד בתי העסק שיציגו את התעודות האלטרנטיביות.

האכיפה מתבססת כאמור על פסיקת שופטי בג"ץ השבוע, לפיה החוק אוסר על הצגת תעודות השגחה פרטיות ועל הצגת עסק ככשר בכל צורה שהיא, אם הוא אינו מחזיק בתעודת כשרות מטעם הרשות המוסמכת, כלומר הרבנות המקומית. מדובר בפסיקה שהתקבלה ברוב דעות, של השופט נועם סולברג והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט אליקים רובינשטיין, מול דעתו החולקת של השופט אורי שוהם. בצעד נדיר קבעו השופטים כי פרשנותו של היועץ המשפטי לממשלה לחוק, אשר נקבעה כעמדתה הרשמית של המדינה, איננה נכונה. השופטים סולברג ורובינשטיין אימצו את פרשנותה של הרבנות הראשית שהוצגה לבית המשפט על ידי היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, עו"ד הראל גולדברג.

"פרשנותה הנכונה של הוראת סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות היא זו שהציעה לפנינו הרבנות הראשית. מבַּלעדי תעודת הכשר מטעם אחד מן הגורמים המוסמכים לפי סעיף 2 לחוק, אזי כל מצג כשרותי בכתב, בין אם הוא כולל את המונח 'כשר' (על הטיותיו השונות), בין אם לאו – אסור", כתב השופט סולברג. השופט סולברג התייחס גם לטענתם השנייה של העותרים, לפיה החוק מנוגד לחוק יסוד חופש העיסוק. "הוראת סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות – חוקתית. אכן, הוראה זו פוגעת בזכות היסוד לחופש העיסוק. ברם, פגיעה זו מצומצמת ועומדת בתנאיה של 'פסקת ההגבלה'". עם זאת קבעו השופטים סולברג ורובינשטיין כי מאחר שמערכת הכשרות של הרבנות סובלת מבעיה של ניגוד עניינים מובנה בפעילות המשגיחים, תוקפה של הפסיקה יעמוד לשנתיים בלבד. אם תחלופנה שנתיים ובעיית ניגוד העניינים לא תיפתר, ייתכן שיוגדר כי החוק איננו עומד מבחינה חוקתית.

הרבנות הראשית: מברכים על ההחלטה

ברבנות הראשית מיהרו לברך על פסיקת בג"ץ. הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, אמר בעקבות הפסיקה: "ישנה מערכת כשרות ממלכתית שתפקידה להעניק את 'תו התקן' לכשרות המזון. כל החלטה שהייתה מאפשרת מתן תעודות הכשר אלטרנטיביות, שבחלקן אף פיקטיביות, הייתה מובילה להטעיה קשה כלפי הציבור הרחב ואני מברך על כך שהדבר נמנע".

הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, הצטרף לברכות על הפסיקה: "יש לברך על ההחלטה שנועדה למנוע הטעיית ציבור שומרי הכשרות. אני מזמין את כל בעלי העסקים והמסעדות לבוא ולהכיר מקרוב את הרבנות הראשית לישראל, שעושה מאמץ יומיומי כדי להקל עם הציבור ובעלי העסקים בכוחא דהיתרא, יחד עם שמירה על רמת כשרות כנדרש".

חידוש אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות כלפי בתי עסק המציגים תעודות השגחה אלטרנטיביות עורר מחאה בקרב בעלי העסקים ובקרב אנשי ארגון הכשרות האלטרנטיבי 'השגחה פרטית'. הרב אהרן ליבוביץ׳, מייסד הארגון וחבר מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת 'ירושלמים', תקף את חידוש האכיפה המיידי: "הדבר מוכיח שוב, כי הרבנות הראשית נוהגת בשיטות מאפיה ומתעמרת בבריונות ובאטימות לב בבעלי עסקים קטנים והגונים, שכל חטאם הוא שאינם מכפיפים עצמם להשגחתה הבלעדית, השגחה הלוקה, כידוע, בבעיות רבות ונגועה בשחיתות".

ברבנות דחו על הסף את ההאשמות ומסרו בתגובה: "אנו מציעים לגופי הכשרות הפיראטיים הפועלים בניגוד לחוק להפסיק עם הבכי והנהי על ההתראות (ולא קנסות) שנשלחו להם בגין עבירה על החוק. בג"ץ בפסיקתו נתן גושפנקא נוספת לחוק שעליו עוברים נותני תעודת הכשרות הללו, אשר מלבד לסמא את עיני הציבור אין מאחוריהן דבר".

ברבנות הוסיפו: "בג"ץ קבע בעצם כי כל תעודת כשרות אחרת מלבד תעודת הכשרות, היא בעצם תעודת כשרות מזויפת. זה כמו שמחר יקום גוף ויוציא תעודת זהות, תעודת בגרות או רישיון נהיגה חלופי וילין על כך שהחוק לא מתיר לו לעשות זאת".