סנקציות סרבני הגט – חשוב אך לא מספיק

הרב דוד סתיו מברך על הצעת החוק המקשה את תנאי כליאת סרבני גט, אך קובע: לא די בכך. לרוב נמנעים בתי הדין מהגדרת סרבן ככזה.

שמעון כהן , י' בסיון תשע"ו

הרב סתיו. ארכיון
הרב סתיו. ארכיון
יוני קמפינסקי



טוען....

ראש רבני 'צהר', הרב דוד סתיו, מברך על הצעת החוק של חברת הכנסת שולי מועלם, הצעה שאושרה השבוע בוועדת שרים ואף עברה הצבעה טרומית אתמול (רביעי) ולפיה יוקשו תנאי כליאתם של סרבני גט. "הכיוון שלה מאוד נכון ומאוד חשוב", אומר הרב סתיו בראיון לערוץ 7.

בדבריו מזכיר הרב סתיו כי על פי הגישה ההלכתית ניתן היה להכות את הסרבן עד שיסכים ויגרש את אשתו או עד שתהיה רעייתו אלמנה, אבל בחברה דמוקרטית מעשה שכזה אינו ניתן לביצוע ולכן "יפה עשתה הממשלה ויפה עשתה חברת הכנסת מועלם שהובילה הטלת סנקציות נוספות על אותם שבית הדין החליט שהם סרבני גט".

עם זאת מציין הרב סתיו כי עצם ההגדרה של אדם כסרבן על ידי בית הדין היא מהלך מורכב ולכן הסנקציות המדוברות נוגעות רק למיעוט המקרים. "רוב המקרים הם מקרים אפורים שבהם בית הדין לא רוצה או לא יכול מטעמים הלכתיים להגדיר אדם כסרבן גט, ולכן הסנקציות יהיו בלתי רלוונטיות לגביהם".

"כדי שיהיה סרבן גט נדרשת אחת מהעילות המוסכמות על כל הפוסקים שהאדם הזה מוגדר כמחוייב לגרש את אשתו עד רמת כפיית גירושין. דוגמא לכך הוא מצב שבו אישה לא רוצה לחיות עם בעלה כי הוא מהמר או מעשן או צורך סמים ואלכוהול, זו לא עילה לכפיית גט אבל מבחינת האישה זה בהחלט בלתי נסבל לחיות עם הבעל הזה. במקרה כזה בית הדין לא יוכל לזרוק אותו לבית הסוהר והכללים לא יחולו עליו".

משום כך, ממשיך ומסביר הרב סתיו, "לצד הדברים החשובים שהכנסת והממשלה מקדמים דרוש פתרון מערכתי שיגרום לזוגות לחשוש מלהינשא שלא יהיו כשבויי חרב כהגדרת הרמב"ם".

הרב סתיו מציין כי כיום כארבעים אחוז מהזוגות מתגרשים, "ואדם שקול חושב למה לי להסתבך ולפרנס מערכת שלמה ובה גם עורכי דין שיתקעו אותי. בני זוג רבים מדי, אלפי זוגות, מעדיפים לוותר על כל המערכת הדתית ולהינשא בקפריסין או לחיות ללא נישואין עם או בלי הסכם. את הבעיה הזו אנחנו רוצים לפתור ולומר שלא יחששו להינשא כדת משה וישראל ושלא יפסידו את עולם הקדושה של נישואין כדת משה וישראל".

על מנת לאפשר את הדבר ללא חשש מוצע אותו הסכם קדם נישואין שאותו ממנף ארגון רבני צוהר בשנים האחרונות. "אם יש חשש להינשא לסרבן או סרבנית ניצור מנגנון כשר ולגיטימי הלכתית לגמרי ובו כשירצו להיפרד לא יהיה משתלם לעכב את בן הזוג, ועל ידי כך יוכלו להיות רגועים וידעו שאם יגיעו למצב שבו צריך להיפרד ניתן יהיה להיפרד".

מוסיף הרב סתיו ומסביר את עיקרי ההסכם: "ההסכם בנוי על העיקרון שהאיש והאישה מחייבים את עצמם בתשלום מזונות בגובה של 6000 שקלים או מחצית המשכורת, הגבוה מביניהם, מהרגע הראשון שבו הם מתחתנים. מותר לאדם על פי השולחן ערוך לחייב את עצמו בחיובי ממון. כל עוד הם בהרמוניה ובשלום זה עם זה הם מוחלים אחד לשני על המזונות הללו, אבל כאשר נצרכים להיפרד ועברו ייעוץ זוגי והיועץ הגיע למסקנה שאכן מדובר במצב חסר תקנה, ואז אחרי כמה חודשים חוזר המצב לחיוב המזונות או מחצית המשכורת".

"ההיגיון אומר שאדם סביר זקוק למזונות ברמה כזו כשהוא חי בנפרד, ומעבר לכך ההיגיון אומר שאדם נורמאלי לא ירצה לזון אישה בגובה כזה כשהוא יודע שהיא לא רוצה לחיות אתו. כך נזרז את הצדדים לרוץ לבית הדין לסיים את העניין מהר ככל הניתן וכמה שפחות כואב ועם כמה שפחות השקעת משאבים ונשיאת צלקות על הבית".

בהמשך הדברים נשאל הרב סתיו אודות ההתנגדות העולה מכמה וכמה רבנים או מגזרים בציבור הדתי. הרב סתיו עורך חלוקה במתנגדים: "יש התנגדות הלכתית בעלת שורשים אמיתיים, ויש התנגדות שקשורה לשמרנות או חוסר קבלת אחריות על המתרחש בחברה הישראלית".

"דיברנו עם עשרות רבות של דיינים שנועצנו איתם והם גמרו את ההלל על ההסכם הזה. הסכמים הרבה פחות מהוקצעים הלכתית כבר קיבלו חתימות של דיינים גדולים הגומרים עליהם את ההלל. יש שטוענים שאמנם נכון שהגדרנו את זה כמזונות, אבל בעקיפין אנחנו יוצרים קנס על הבעל שיתחייב לגרש כשאינו מחויב הלכתית, ולכן זו כפיית גירושין. אנחנו מנגד טוענים שאין כאן איזכור של גירושים או כפיית גירושין. אמנם יש מחלוקת אם מותר לאדם לקבל על עצמו קנסות אם לא יגרש, אבל כאן אפילו לא נגיע למחלוקת הזו כי מותר לאדם לחייב את עצמו במזונות מהרגע הראשון ומותר לו למחול על החיוב ולהחיל אותו מחדש בהמשך. אז יש טוענים שמדובר בסוג של הערמה. מותר להם לטעון זאת אבל כל מי שבוחן את הדבר בעיניים הלכתיות רואה שגדולי עולם סמכו את ידיהם על ההסכם הזה".

מוסיף הרב סתיו ומציין את אפיק ההתנגדות הנוסף: "לגבי הטיעון המהותי-רוחני יותר – מה פתאום לדבר עם זוג שמתחתן על גירושין – יכול להיות שבחוגים מסוימים אין צורך בזה, כי כאשר מגיעים למצב של צורך להתגרש הקהילה יודעת להטיל סנקציות כשצריך, אבל מי שרוצה להיות אחראי על כלל ישראל ולדאוג לעם ישראל צריך להבין את המשמעויות – בחברה החילונית אם אישה מעוכבת גט שלוש ארבע או חמש שנים המשמעות היא שאנחנו מרבים ממזרות וניאוף בישראל. מי יקח על עצמו את האחריות על זה?".

"אנחנו אומרים שבשם קדושת הבית היהודי, בשם הרצון שאנשים יינשאו כדת משה וישראל ואם צריכים להתגרש יעשו זאת מהר ככל הניתן ולא נרבה אנחנו, הרבנים, ניאוף בישראל, מי נתן לנו את הרשות לעכב אותם ולענות את הנשים הסובלות כל כך. לכן על הטיעון שלא נכון לדבר על זה כבר בזמן הנישואין אנחנו אומרים שרבותינו לאורך כל הדורות דאגו לבנות ישראל שלא תהיינה שבויות, ובוודאי לא להתעלם מהחשש שמא הקפדה על כל חומרת גט מעושה תביא לריבוי זנות וניאוף".

ממשיך הרב סתיו ומתריע: "אפשר לבוא ולהגיד שלא ניתן קידושין לחילוניים, שיעשו מה שהם רוצים, אבל מצד אחד אנחנו מחייבים אותם בחקיקה להתחתן כדת משה וישראל, ומצד שני אנחנו לא לוקחים על זה אחריות בזמן הגירושין? זו שערורייה וזו הפקרות. אנחנו נישא באחריות על כל זוג שמעוכב בגירושין ובעקבות כך מתרבים זנות וניאוף בישראל. לכן חובה קדושה עלינו לזרז את ההסכם הזה כדי שכמה שיותר זוגות יחתמו עליו".