כך נראה מתווה הרצוג-עבאס

אפרים סנה, הנושא והנותן מטעמו של הרצוג, מספר לערוץ 7 על עקירת היישובים וחלוקת ירושלים. "אם נתניהו מאמין בשתי מדינות- זה הכיוון"

שמעון כהן , י"ד בסיון תשע"ו

"החלוקה הכרחית". סנה
"החלוקה הכרחית". סנה
פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מתאר ד"ר אפרים סנה את ההסכמות אותן קידם כמי שנשא ונתן מול אנשיו של אבו מאזן בשמו של יו"ר מפלגת 'העבודה', ח"כ הרצוג.

עיקרי ההסכמות אליהן הגיע סנה עם בני שיחו הפלשתינים נוגעים לארבעה סעיפים מרכזיים – ירושלים, הפליטים, גבולות וביטחון.

נייר ההבנות בין הצדדים נחשף אמש בערוץ 10, והוא כולל בין היתר וויתור על יהודה, שומרון ובקעת הירדן, חלוקת ירושלים והקמת בירה למדינת ''פלסטין'' בחלקה המזרחי של העיר.

על ירושלים אומר ד"ר סנה כי "הדבר החשוב ביותר הוא שהכותל בריבונות ישראל". זאת כאשר "ירושלים המזרחית מחולקת בין השכונות הישראליות לערביות שאיננו רואים בהן חלק מבירת ישראל", הוא אומר ומזכיר כי הדברים מעוגנים כבר במתווה קלינטון הקובע כי השכונות היהודיות תהיינה חלק ממדינת ישראל בעוד הערביות תשתייכנה למדינה הפלשתינית.

"צריך לשנות את אורח החיים בירושלים. עדיף שתהיינה שתי בירות נפרדות מאשר עיר אחת מסוכסכת", השיב סנה לשאלה כיצד הוא רואה מציאות בה לשכונות כמו נווה יעקב ופסגת זאב יוביל כביש צר המוקף מכל עבריו בשכונות המדינה הפלשתינית שתוקם על פי חזונו.

לזאת הוא מוסיף ואומר כי התכנית הייתה הקמתה של מעטפת מוניציפאלית אחת שתכלול תחתיה את שתי ערי הבירה, הישראלית והפלשתינית כאשר ראש העיר ייקבע על פי הרוב ותקציבים יגיעו מהעירייה עצמה ותגבור של שתי המדינות.

יצחק הרצוג
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

כשנשאל סנה אם נכון לראות בהרחבת היקפיה הערביים של ירושלים והוספת כפרים נוספים לתחומה המוניציפאלי מהלך מפר איזון, כזה שיגרום לאיבוד הרוב היהודי המבטיח ראש עירייה יהודי, השיב וציין כי "כבר היום יש 37 אחוזים של ערבים.

''הרעיון הוא לא להרחיב אלא להפריד בין ירושלים הערבית לירושלים יהודית. האחדות בין ג'אבל מוכאבר לתלפיות היא אחדות מזויפת ולא אמיתית. מי שמדבר על אחדות בריבונות ישראל אומר לתת אזרחות ל-330 אלף פלשתינאים. מי רוצה את זה?".

עוד נשאל סנה אם רעיון העירייה המשותפת אינו סותר את יעדי תכניתו לייצר הפרדה בין שתי האוכלוסיות. סנה השיב: "אנחנו חיים במציאות מורכבת ואין לה פתרונות פשוטים. מה שעשיתי במהלך הדיונים הוא שציירתי את גבולות הפשרה. אנחנו שומרים על עקרון שתי הבירות לשתי מדינות אבל משאירים מעטפת מוניציפאלית משותפת".

באשר לסוגיית הפליטים תיאר ד"ר סנה את עיקרי השיח מול הפלשתינים והבהיר כי אמנם אין מדובר בעקרונות מפורטים, אך "העיקרון הוא שכל פתרון יהיה מוסכם על ישראל ולא יכפו על ישראל שום פתרון המנוגד לרצונה ולצורך שלה לשמור על צביונה היהודי. זה הרעיון המרכזי".

גם כאן, מציין סנה, העקרונות נקבעו כבר במתווה קלינטון. "גם יוזמת השלום הערבית מדברת על פתרון מוסכם. ממה אנחנו חוששים? אנחנו חוששים מהצפת ישראל בפליטים פלשתינאים – את האופציה הזו, החמורה למרות שסבירותה נמוכה, צריך למנוע והניסוח הזה מונע אותה. לא יהיה דבר שישראל לא תסכים לו".

האם הדברים אינם מותירים את נקודות המחלוקת הקריטיות הללו לאופק לא ברור? סנה מודה שהדברים מורכבים ואומר: "זה יוכרע במו"מ פרטני ומדוקדק, אבל צריך להגיע אליו, ולשם כך צריך להסכים על העקרונות. כאן מבינים על מה יהיה בנוי ההסכם וכשישבו הצוותים המקצועיים הם ינסחו את הדברים האלה, ברוח ההבנות האלה".

סוגיה נוספת שנידונה בין סנה לפלשתינים היא סוגיית הגבולות. על פי הפרסומים 96 אחוזים מיו"ש יהיו המדינה הפלשתינית, תוך עקירת התושבים היהודיים מהם, ואילו תמורת 4 האחוזים שנותרו יקבלו הפלשתינים שטח מקביל בתוך גבולות 67'.

סנה מדגיש בדבריו כי "הרעיון הוא להשאיר את מירב המתנחלים בתחום מדינת ישראל, לכן נקבע המספר של כארבעה אחוזים שמאפשר להשאיר בגבולות ישראל את רובם של המתנחלים. לגבי השאר, צריך לנהל מו"מ, אולי ירצו להישאר במקומם ולהיות אזרחי המדינה הפלשתינית. זו גם אפשרות".

על סירובו העקבי של אבו מאזן לקבל נוכחות אזרחית יהודית במדינה שאותה הוא רוצה להקים, אומר סנה כי גם על כך ידונו הצדדים במו"מ. "יש רעיון כזה וצריך לדון בו".

"אין פרטנר להמשך המצב הקיים. למי שאומר שתי מדינות לשני עמים יש פרטנר. לגבי גורל המתיישבים, יכול להיות שכמאה אלף מהם יצטרכו להתיישב מחדש, או בתוך הארבעה אחוז או בתוך מדינת ישראל, אבל אם יישאר המצב הקיים נהיה מדינה עם מיעוט יהודי ומבודדת".

"אני לא מסתיר את הצורך הלא נעים שמיעוט מהמתיישבים יצטרכו להיות מפונים מהמקום שבו הם כיום", אומר סנה וכשעולה המספר מאה אלף מתיישבים הוא מסכים שאכן מדובר במיעוט לא קטן, אך לטעמו על מי שיצר את המציאות הזו היה לחשוב על כך מראש, "רצו למנוע את חלוקת ארץ ישראל אבל החלוקה הזו בלתי נמנעת".

פרק נוסף במו"מ שניהל עם אנשי אבו מאזן נוגע לעקרונות הביטחון. "העקרונות הללו אמורים להבטיח את ביטחון הישראלי בזירה המזרחית ומניעת כניסת גורמי טרור לתוך יהודה ושומרון. כל זה ייעשה בצורה יעילה יותר מזו הקיימת תוך ניצול טכנולוגיות שפיתחנו והתבססות על האינטרס המשותף המשולש הירדני ישראלי פלשתינאי במניעת טרור. שלושת אלה לא רוצים חמאס, חיזבאללה ג'יהאד וכו' ויש בסיס לשיתוף פעולה".

אבו מאזן
צילום: פלאש 90

לנוכח כל אלה נשאל ד"ר סנה עד כמה הוא יכול להיות בטוח ביציבות שלטונו של הפרטנר הפלשתיני ושתקדים רצועת עזה לא יחזור על עצמו בעתיד גם ביהודה ושומרון. זאת בעיקר לנוכח הדיווחים על התגברות כוחו של חמאס ביו"ש.

סנה משיב ואומר כי הוא סבור ש"אם לא יהיה הסכם, בטוח שחמאס יתחזק. אם יהיה הסכם מוצלח החמאס ייחלש. אם רוצים למנוע את התחזקות חמאס צריך להגיע להסכם. במצב קטסטרופאלי של הפיכה לא יהיו חיים להם ולא יהיו חיים לנו, ואת זה צריך למנוע. אין קיום לישות חמאסית לצידה של מדינת ישראל".

כשהוא נשאל על הצלחתו לעומת ניסיונותיהם של ברק ואולמרט, אומר סנה: "הגלגל לא הומצא מחדש, אבל מצאנו נוסחאות שמאפשרות עוד קצת התקרבות".

ומה באשר לעצם המהלך שאותו קידם הרצוג כאשר אינו בעל סמכות? "אין לו סמכות לחתום מטעם מדינת ישראל על שום דבר, אבל כראש האופוזיציה הוא צריך להציג אלטרנטיבה, והאלטרנטיבה לחוסר המעש המדיני המוחלט היא חתירה להסכם. זה תפקידו של יו"ר אופוזיציה".

עוד נשאל סנה אם במידה והיה הרצוג חובר לממשלת נתניהו זה היה הכיוון אליו הייתה חותרת הממשלה. "אם מישהו מתכוון ברצינות לשתי מדינות כך זה ייראה", אומר סנה ומוסיף: "אני לא אומר את זה מתוך רצון להתפאר או עודף אגו – לא יהיה פתרון יותר טוב".

לדבריו "בהרכב הממשלה דהיום אין לכך סיכוי. אם האלמנט הלא ימני הוא חצי מהממשלה אפשר להתקרב לכיוון הזה. אבל להזכירך, היום יש 43 ח"כים מתוך 65 שמתנגדים לרעיונות הללו התנגדות נחרצת, אבל אם משנים את תמהיל המפלגות זה יכול להיות דבר אחר".