חזקת הגיל הרך: ישראל מהאחרונים במערב

יו"ר 'הורים שווים': בתי משפט פוסקים בשמרנות מיושנת ובתי הדין הרבניים פוסקים באופן מתקדם. דווקא השמאל מתנגד לחקיקה מתקדמת.

שמעון כהן , כ"א בסיון תשע"ו

גירושין. אילוסטרציה
גירושין. אילוסטרציה
צילום: istock



טוען....

ועדת שרים החליטה לקבל להצבעה טרומית את ביטול חוק חזקת הגיל הרך המעניק לאם זכויות אוטומאטיות להחזקת ילד עד גיל 6 במקרה של גירושין. לאחר הצבעה בקריאה הטרומית יצטרך החוק החדש לשוב לאישורה של ועדת שרים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ליאור גאלו, יו"ר תנועת 'הורים שווים', על מאבקה של התנועה להסדרת מעמדם של אבות גרושים, מאבק בו בין השאר הוקם מאהל מחאה והידברות בגן הוורדים שמול הכנסת בירושלים.

"במדינת ישראל ובכל מדינה מתוקנת הדברים האלה הם תהליכים לא זבנג וגמרנו", הוא אומר ומבהיר כי תנועתו קמה "כדי להישאר כאן ולפתור מספר בעיות". באשר לחוק שעבר בועדת השרים הוא אומר כי מדובר ב"צעד בדרך לפתרון".

"באופן כללי נושא הגירושין בישראל מאוד לא מוסדר. אין חוק שקובע את חלוקת המזונות ומי ישלם למי", מסביר גאלו ומציין כי בהיעדר חקיקה מסודרת בתי המשפט ניתלים בחקיקה קדומה שבין השאר אינה מתאימה לשינויים שהתחוללו בחברה המערבית של השנים האחרונות.

לדבריו בסוגיית חזקת הגיל הרך "בתי המשפט אימצו חוק ישן ולא רלוונטי לתקופה שלנו, חוק שלפיו שרק האב אחראי למזונות ילדיו ובת זוגו לא אחראית בכלל. זה יוצר מצב אבסורדי שבו גם כאשר אישה מרוויחה הרבה יותר מהאב והילדים מחלקים את זמנם בשווה בין האב והאם, בכל זאת האב משלם לאם מזונות".

גאלו מציין כי בסיסו של החוק הקיים הוא אמירתו של הרמב"ם ולפיה עד גיל שש ילד יהיה אצל אמו, ומגיל שש בנים יהיו אצל האבות ובנות אצל האמהות. "זה היה רלוונטי לתקופה מסוימת, אבל היום אבות לוקחים חלק פעיל בגידול של הילדים", הוא אומר ומציין כי למרות דבריו של הרמב"ם מסתבר שדווקא בתי הדין הרבניים מנפיקים פסקי דין מתקדמים וליבראליים יותר מאלה של בתי המשפט לענייני משפחה.

"יש בישראל שתי ערכאות לדיונים בסוגיות הללו – בתי המשפט והרבנות. אם היה לזה בסיס ורלוונטיות הלכתית היית מצפה שבתי הדין הרבניים יעמדו מנגד אבל הם מתבררים כהרבה יותר ליבראליים ודווקא בתי המשפט נעמדים על רגלים אחוריות נגד".

בדבריו מתאר גאלו את המציאות בה נוצל החוק ככלי לאיום על האבות שישלמו מזונות גבוהים יותר. "נשים אמרו שאבות לא יראו את הילדים עד שהוא לא ייענה לתביעות המזונות המופרכים שלהן. אבות התרסקו כלכלית, הם איבדו בנוסף גם את הקשר לילדים שלהן ונוצר ניכור הורי.

''יש אצלנו במאהל אנשים שתומכים בנו, ילדים של הורים גרושים שנקרעו מהאבות שלהם בעקבות החוק הזה. החוק הזה נחקק לפני 62 שנים ואולי התאים לתקופה ההיא כשהאמהות היו המטפלות בילדים שלהם, אבל זה השתנה. אנחנו בתקופה שגם אבות קשורים לילדים שלהם וילדים קשורים לאבות שלהם".

ממשיך גאלו ומציין כי חוק חזקת הגיל הרך בוטל בכל המדינות מערב, למעט בישראל ובארגנטינה שגם בה מתקיים דיון מחודש בחוק זה. למעשה כעת נותר ישראל לבדה יחד עם העולם הערבי בצידודה בחוק זה.

ממשיך גאלו ומתאר את מאבקי התנועה שלו ומציין גם את המאבק בתלונות השווא. "זוג שמחליט להתגרש, יש אמצעי לחץ לבת הזוג על האב כדי שיסכים לתנאים שלה. היא יכולה פשוט להתקשר למשטרה ולטעון שהוא הכה אותה והוא ייכנס לתופת של חקירות.

''הרבה פעמים אנשים נורמטיביים מתרסקים נפשית כי הם לא רגילים לחקירות. אם יתברר שבת הזוג שיקרה, גם אם היא תודה או שיתברר שהוא היה בחו"ל כשהוא תקף אותה לא יעשו לה כלום".

כזכור, היעדר היכולת לתבוע מתלוננת שווא שונה באחרונה, אולם לדברי גאלו הדברים נותרו ברמת החקיקה ולא ירדו לרמת השטח. "ניסוח התקנה שונה, אבל כדי לשנות מדיניות צריך לעשות מערך פעולות, צריך לשנות ניסוח של החוק ולהוציא הוראות פעולה לגורמים הרלוונטיים, לפרקליטות המדינה שתאפשר הגשת כתבי אישום נגד נשים שיתברר שהן מתלוננות שווא, דרושות הנחיות למשטרה ולמשרד הרווחה. כל ההנחיות הללו לא באו לידי ביטוי. התיאוריה שונתה והפרקטיקה נותרה כפי שהיא".

מחדד גאלו ומציין כי אם לא היה די בכך שההנחיות לא ירדו לרמת השטח הרי ש"פרקליטות המדינה הגדילה ועשתה כשהודיעה באופן רשמי שהיא לא מתכוונת לשנות את המדיניות שלה. נשאלת השאלה אם יש לה זכות לומר זאת כשהמחוקק משנה תקנה מסוימת".

פעילותם של אנשי התנועה, מספר גאלו, מחולקת לשלושה אפיקים – אפיק מאהל המחאה, אפיק המפגשים עם חברי כנסת ואפיק העבודה מול מומחים המסייעים לתנועה לפעול ולקדם את מטרותיה.

על המאבק בזירה הפרלמנטארית הוא מספר: "יש הרבה מתנגדים לחוק הזה. למרות שהחוק הזה מודרני ועל פניו מעצים נשים כי הוא אומר שאישה היא בעלת תפקידים נוספים ולאבות יש זכות לגדל את ילדיהם, למרות זאת דווקא ארגונים המכנים את עצמם כפמיניסטיים הם שנאבקים נגדו, אלו ארגונים שלצערינו משויכים למפלגות השמאל.

''זה מפתיע, כי מפלגות השמאל אומרות שהן בעד שוויון, אבל כשמגיעים לשוויון מגדרי בפני החוק, הם תוקעים את החוק". עוד הוא מוסיף ואומר כי "למרבה הצער על הדיון הזה הקולות שהשתלטו הם זרמים רדיקאליים בעלי שיקולים זרים, שיקולים שמבקשים לשמר את המצב כפי שהוא כי הם ניזונים מהמצב. יש בעיות של מגדר בחברה הישראלית ואם הבעיות הללו תיפתרנה הארגונים הללו יאבדו את הפרה החולבת שלהם".