בשבע מהדורה דיגיטלית

נעליים לכבוד שבת - סיפור לשבת

דוד נולד במרוקו בעיר מרקש למשה וחנינה תורגמן.

עודד מזרחי , י"ז בסיון תשע"ו

סיפור לשבת אילוסטרציה
סיפור לשבת אילוסטרציה
(פנימה יח"צ)

אביו היה בעל מכולת במלאח. כשהיה עסוק עם לקוחותיו, עשה זאת במאור פנים, וכאשר לא פקדוהו, ספר התהילים לא מש מידיו.

משה היה גם חבר בחבורת הזוהר שהתארגנה בלילות החורף.

ערש ילדותו של דוד היה חיי קדושה יחד עם אהבת המלאכה, והכול לשם שמיים.

דוד למד בתלמוד תורה שהיה במלאח והמשיך את לימודיו בבתי הספר של 'אליאנס'. כאשר סיים את לימודי התיכון בהצטיינות, התקבל לעבודה כמורה לצרפתית בבית ספר כי"ח (כל ישראל חברים). למרות הצלחתו כמורה, החליט לעזוב. מנהל בית הספר, רוני קמחי, ניסה להניאו מהחלטתו המשונה, אך דוד היה נחוש בדעתו ללמוד בישיבת 'חכמי צרפת', שבראשה עמד הרב חיים חייקין, תלמיד החפץ חיים זצ"ל.

מר קמחי מאוד אהב את דוד, והבטיח לו שברגע שיחזור מהישיבה, מקומו בבית הספר מובטח.

וכך היה. כשהרב דוד חזר מהישיבה כתלמיד חכם, שב ללמד צרפתית בבית הספר, אך ניכר היה שחל אצלו שינוי. הוא לימד צרפתית עם כובע ברט לראשו, ולא רק צרפתית לימד, אלא גם עברית ולימודי קודש, דבר שלא היה מקובל ב'אליאנס'.

התחרות בין בתי הספר של 'אליאנס' לתלמודי התורה לא הייתה הוגנת, שכן ל'אליאנס' היו כיתות מרווחות ומטופחות, לעומת הצפיפות וההזנחה ששררו בתלמודי התורה.

באחד הסמינריונים שארגנו למורים, פנה אל הרב דוד משה לסרי, מנהל ארגון 'אוצר התורה' במרוקו: "אני תמה איך תלמיד חכם כמוך שלמד בישיבת 'חכמי צרפת', מלמד צרפתית ב'אליאנס' במקום ללמד תורה ולימודי קודש לבני ישראל?!", והוסיף, "דע לך שאנחנו עומדים לפתוח תלמוד תורה ענקי בן 40 כיתות, בו ילמדו התלמידים חצי יום לימודי קודש על ידי 'אוצר התורה', וחצי יום לימודי חול על ידי 'אליאנס', ואתה תלמד אצלנו לימודי קודש".

לימים התמנה הרב דוד תורגמן להיות מפקח מוסדות 'אוצר התורה'.

עם קבלת עצמאותה של מרוקו בשנת 1956, ביקש שר החינוך המרוקאי למנות מפקח על מוסדות החינוך היהודיים במדינה. אחד מרבני מרוקו הידועים, רבי דוד עובדיה, הכיר את הרב דוד תורגמן ואת עבודתו כמפקח ב'אוצר התורה', וביקש ממנו להתמודד על התפקיד. הרב דוד טען שהוא צעיר מדי, אבל רבי דוד עובדיה לחץ עליו בטענה שיהודי שאינו ירא שמיים מתמודד על התפקיד, וכך הרב דוד התרצה, והיה מפקח כעשר שנים עד שעלה ארצה.

תקופה זו הייתה מסוכנת ביותר ליהודים, היות שהמשטר במרוקו התנגד מאוד לציונות ואסרה באיסור חמור. הרב דוד אמר פעם שחנניה, מישאל ועזריה נכנסו לגוב האריות פעם אחת, ואילו הוא נכנס מדי יום לגוב האריות במשרד החינוך המרוקאי.

אחת ההתמודדויות הקשות שלו הייתה עם סטודנטים יהודיים מערי מרוקו, שמבחניהם נקבעו לשבתות וחגים. היהודים שבחרו ללמוד באקדמיה נאלצו לעמוד בדילמה קשה מאוד - האם לוותר על שמירת השבת או על הבחינות לאקדמיה?

לא כולם עמדו בניסיון, בייחוד בוגרי רשתות חינוך שאינן דתיות כמו 'אליאנס'.

הרב דוד, שניחן בחוש הומור ובחדות לשון, החליט לעשות מעשה. יום אחד היה במשרד החינוך המרוקאי וסיפר לפני שר החינוך ועוזריו סיפור משעשע: "לאחרונה נסעתי לבקר בית ספר יהודי בכפר נידח בהרים. לא היו דרכי גישה לכפר לכלי רכב ולכן שכרתי חמור. בתחילה התאמנתי ברכיבה על החמור, ואחר כך לקח לי יומיים לרכוב עד לכפר. בסיור בבית הספר שם גיליתי דבר מוזר - כל הילדים התהלכו יחפים! שאלתי אותם מדוע, והם אמרו שיש להם רק זוג נעליים אחד, וכדי שלא יתבלה הם שומרים אותו לשבת ולחג, ובשאר ימות השבוע נאלצים ללכת יחפים".

הסיפור על היהודים הפרימיטיביים שעשע את צמרת משרד החינוך המרוקאי. הרב דוד ניצל את בדיחות הדעת וביקש לשוחח עם השר ביחידות.

בשיחה אמר לו: "האם כבוד השר מעוניין שילדים אלה ימשיכו ללכת יחפים?!"

כאשר השר נענע בראשו לאות לאו, הסביר הרב דוד: "סיפורי מוכיח עד כמה השבת חשובה לילדים היהודים הללו. כאשר יגדלו הם לא יסכימו להיבחן לבגרות בשבת ובחגים, ולא יצאו ממעגל העוני..."

השר הבין את העניין וקבע מיד שמבחני הבגרות במרוקו לא יתקיימו בשבת ובחגי היהודים. הרב דוד שמח מאוד על החלטתו, ומאז בכל שנת לימודים נהג לשלוח לכל האוניברסיטאות הנחיה מטעם שר החינוך, שלא לקיים מבחנים בשבתות ובחגי היהודים, וצירף את רשימת כל החגים ותאריכיהם.

כמה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים, הרב דוד עלה עם משפחתו לישראל. לאחר כשנה מונה למנהל בית הספר הממ"ד 'עלומים' בדימונה, והיה גם רב בית כנסת בעיר במשך 20 שנה, עד שנפצע בתאונה קשה, שבה איבד את אשתו מרים ע"ה. לאחר כשלוש שנים התחתן עם סוניה ועלה להתגורר בירושלים. עד יומו האחרון עמל בלימוד תורה בעיר הקודש וכתב את ספריו - 'המליץ על התורה' ו'ממראכש לירושלים'.

בכ"ג בניסן תשע"ו הלך הרב דוד תורגמן זצ"ל לעולמו. במהלך השבעה סופרו עליו סיפורים רבים הרצופים באהבת תורה, אהבת ישראל וחכמת חיים, ובתוכם סיפור זה.

סופר על ידי תמיר פורשר

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: odedm@neto.net.il