בשבע מהדורה דיגיטלית

דניאלה וייס: חיזוק משמאל

בעקבות הסרט 'המתנחלים': האם נכון להצטלם לסרטים על ההתיישבות שמופקים על ידי בעלי עמדות שמאלניות?

נעמה בן-חיים , י"ז בסיון תשע"ו

דניאלה וייס
דניאלה וייס
צילום: ניסים לב

טענה נפוצה של מרואיינים היא ״לא נתנו לי מספיק זמן״. גם כאן יש לדרוש מהמרואיין לא פחות מאשר מהמפיק.

בעולם התקשורת הקצב קובע. תמצת מסריך. נסח את דבריך מראש. אמור את העיקר כבר בהתחלה! עשה סימולציה עם חברים וגם עם אנשי מקצוע לפני שאתה מתראיין. כן, זה דורש מאמץ מצדך. אל תצפה שאיש התקשורת, בין אם הוא איש ימין או שמאל, יעשה את העבודה במקומך.

ועוד תובנה אנושית קטנה. מי שמוצג כאיש מעשה, היה מאוד רוצה שיגלו בו גם צד פילוסופי; ואילו איש הרוח אפילו קצת נעלב כאשר הוא מוצג כאדם שמנותק מהמציאות.

ובהתייחס לסרט 'המתנחלים', אציב כאן שאלה: לא נראה לכם שטוב יותר שהמתנחלים מעשיים והתיאורטיקנים הדגולים ממשיכים ללהג סמולנית? שרה נחשון אחת עולה בעוצמתה ובעשייתה על אין סוף אמירות שמאל חסרות שחר.

למי שסבור כי דעות ״קיצוניות״ גורמות נזק, אשמח להרחיב את הדיון בשאלה: מה קשה יותר לעיכול על ידי מתנגדי ההתנחלות לסוגיהם, נשות קידה הנאות שחובקות את ילדיהן בחגיגות העשור מול נאומו המעודד של בנט, או מתנחלים שמתעמתים עם ערבים? בפתח הדיון אביע דעתי: הנורמליות של דמותן ״מאיימת״ יותר מחידוד המושג עם סגולה.

איציק לרנר הפיק סרט מעולה ששיקף את עוצמת חוות גלעד ושבט זר לדורותיו; שמעון דותן בסרטו 'המתנחלים' תרם תרומה חשובה למחיקת הקו הירוק, ואדם זרטל במחקריו ובספרו 'עם נולד' העז להתייצב מול חבריו בקהיליית הארכיאולוגים השמאלנית ולהוכיח שבשכם, בהר עיבל נהיינו לעם. לשמאל יש יתרון ארטיסטי (זמני!) על הימין. סופסוף הוא עושה משהו טוב. באמת שזה לא חכם לוותר על זה.

דניאלה וייס

חברת הנהלת תנועת נחלה להתיישבות