סוגיית הפרת הסטטוס-קוו בנושא התחבורה הציבורית בשבת חזרה לסדר היום בשבועות האחרונים, לאחר החלטה של עיריית הרצליה על הקמת פיילוט של מערך היסעים במימון עירוני שיפעל בשבתות ובחגי ישראל.
עיריית הרצליה לא לבד. מתחת לרדאר פועלים כמה פיילוטים במקומות אחרים, ועיריות נוספות שוקלות לאמץ את העניין.
הסיעות החרדיות בהרצליה אינן מעוניינות בינתיים לפתח את העניין למשבר גדול פרט לפרסומים בתקשורת. הן קיבלו הבטחה שהנהגים במערך הניסיוני לא יהיו יהודים, וגודלו של הציבור הדתי והחרדי בעיר הוא פחות מעשרים אחוזים.
הערכה: הוועדה תתיר פתיחת חנויות בשבת
אבל המצב בעיר הזאת ובערים אחרות מעורר דאגה, שהתבטאה קודם כול בסיעות החרדיות. ביום שני השבוע קיימו השרים אריה דרעי ויעקב ליצמן ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, דיון משותף במטרה לגבש קו אחיד למאבק נגד הפעלת התחבורה הציבורית בשבת.
בתום הישיבה נמסר כי ראשי הסיעות החרדיות יבדקו כיצד אפשר לבלום את התופעה באפיק המשפטי. השלושה הטילו על היועצים המשפטיים של הסיעות לבדוק כיצד ניתן למנוע את פתיחת הפרצה לתחבורה בשבת, הן בהליכים מנהליים והן בתיקוני חקיקה. עוד סוכם כי שלושת ראשי הסיעות ידרשו מראש הממשלה את התערבותו בקידום החלטות אלו.
עם זאת, נראה שמבחינה ממשלתית אין הרבה פתרונות. בעיריית הרצליה פועלים בצורה שאינה מצריכה אישורים חיצוניים להחלטה. כשבכל זאת עולה הצעת חוק בנושא, כמו זו שדנה בה השבוע ועדת השרים לענייני חקיקה, שקראה להסמיך רשויות מקומיות להחליט על שינוי הסטטוס-קוו ולהפעיל תחבורה ציבורית בשבת – היא מסוכלת באופן מיידי, גם בגלל שבליכוד לא מעוניינים להיגרר לעניין.
גם עניין פתיחת החנויות בשבת שהחל בעיר בתל אביב, נמצא בנקודת ההכרעה. בקרוב יעבור הזמן שהוקצב לצוות מנכ"לים בראשות אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובו חברים מנהלי משרדים נוספים, לנסח מתווה שיהיה מוסכם על כל סיעות הקואליציה בנוגע לשמירה על אופייה של השבת, לא רק בתל אביב אלא בכל רחבי הארץ.
גורמים שהיו מעורבים בדיונים סיפרו ל'בשבע' כי הוועדה תתיר ככל הנראה פתיחת עסקים מסוימים בשבת, ולטענתם בצורה שתהווה כרסום נוסף בסטטוס-קוו הקיים.
מרכז ליב"ה פרסם השבוע מסמך מפורט בנושא ובו הצעות בתחום החקיקה שנועדו לשמור על הקיים ולמנוע פגיעה בו. במרכז מציעים לתקן את חוק שעות עבודה ומנוחה, באופן שיבטל את כל ההגבלות המונעות מעובד שאינו מעוניין לעבוד בשבת לעשות זאת בניגוד לרצונו, וכן מצבי אפליה. בנוסף לכך מוצע לעגן בחוק סנקציות ברורות נגד עברייני החוק.
עוד מוצע לחוקק גם חוק הנוגע לשביתת מוסדות לאומיים ונבחרי ציבור. "מטרתו של חוק זה היא לעגן ולייחד את יום השבת, יום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל, ברשות הרבים של המרחב הציבורי, תוך מתן דוגמה אישית מאישי ציבור המבטאים בפעילותם ממד ציבורי", מסבירים במרכז ל'בשבע'.
"הכנסת קובעת את הצביון, לא הרשויות"
במפלגת הבית היהודי נראה שמשאירים את הבמה למחוקקים החרדיים בנושא, למעט ח"כ בצלאל סמוטריץ', שעולה להתקפה למען השבת.
"אין מצב שיהפכו את הסטטוס-קוו ואת הדיון הציבורי באמצעות מסלול עוקף דרך הרשויות", אומר סמוטריץ' בריאיון ל'בשבע'. "האמירה שכאילו הרשויות הן לא המדינה והן יעשו מה שהן רוצות – מבחינתי אין דבר כזה. הרשויות המקומיות הן חלק ממדינת ישראל ולא אקס טריטוריה. ומה שלא קורה במדינה – לא קורה גם אצלן. אם יש פרצה חוקית שמאפשרת להן לעשות את זה – אנחנו צריכים לראות איך מתמודדים איתה, ובעניין הזה אני עם החרדים במאה אחוזים. לא ניתן שהרשויות יקבעו את הצביון, שאותו קובעת רק הכנסת".
זה עלול להתפתח למאבק משמעותי?
"שום דבר לא יכול להיות חד-צדדי. זה נושא שבהחלט נמצא במחלוקת בחברה הישראלית וצריך לנהל עליו דיאלוג ומותר לחשוב אחרת אחד מהשני. חוץ מהניסיון לעקוף את הכנסת ולהעביר את הדיון לרשויות. עצם ההעברה הופכת אותו לחד-צדדי וזה כמובן לא לגיטימי. זו עילה בתוך הקואליציה להרים דגל אדום, כי אחד הסעיפים בהסכם הקואליציוני מדבר על שמירת הסטטוס-קוו. נשאר מעט מאוד מהסטטוס-קוו שנשחק לאורך השנים שוב ושוב – בדרך כלל בצורה מתוחכמת כמו עכשיו".
סמוטריץ' עושה צעד קדימה. הוא מצהיר שהגיע הזמן להפסיק לאפשר כרסום בסטטוס-קוו וליצור הצעות חוק הפוכות. "זה משהו שצריך לחשוב באופן כללי איך מתמודדים איתו. מכיוון שעובדתית יש שחיקה בסטטוס-קוו, אנחנו חייבים לייצר מגמה הפוכה. לא יכול להיות מצב שצד אחד כל הזמן פועל בצורה שיטתית לשחוק את הסטטוס-קוו, לא רק בתחום השבת אלא בכל נושאי הדת והמדינה. במאבק הטקטי אנחנו עסוקים בקרבות בלימה. כל היום אנחנו מנסים לבלום ניסיונות לפגוע בסטטוס-קוו. אנחנו צריכים לפעול הפוך ולשים על השולחן הצעות הפוכות ולהתחיל לריב עליהן ולייצר משברים קואליציוניים. לייצר תנועה הפוכה – שאם לא תצליח לשפר, לפחות תעצור את הנסיגה בנושאים האלה".
סמוטריץ' גם סבור שהמפלגה שלו צריכה להיות ברורה יותר בנושאים מעין אלה. "אנחנו בבית היהודי נכנסים לדיאלוג עמוק בשאלות של דת ומדינה. אנחנו רוצים שעוד אנשים יבואו לחשוב יחד איתנו. לא יכול להיות שלמפלגה ציונית דתית, ואנחנו חייבים להישאר מפלגה שכזו, לא תהיה אג'נדה חד משמעית בנושאי דת ומדינה. זה דיון שהוא גם הלכתי-תורני וגם פרקטי – מה המחיר של כל דבר. לפעמים אתה מנסה להיאחז בכל הכוח במצב הנוכחי – ואתה מאבד יותר, בבג"ץ או בדברים דומים. דברים השתנו עם השנים וצריך לדון על כך", הוא מסכם.