המבחן המכריע של בנט ושקד

נושא מינוי הדיינים איננו עוד אינטרס מגזרי צר. על כף המאזניים מונח אלמנט משמעותי בדמותה היהודית של המדינה. דעה.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"א בסיון תשע"ו

שעת מבחן. הבית היהודי
שעת מבחן. הבית היהודי
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

1. לאחר שהתרגיל האחרון שניסו נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב יצחק יוסף ושרת המשפטים איילת שקד נכשל, הדד ליין ברור וידוע.

אם לא תתכנס הוועדה לבחירת דיינים עד ל-15 ביולי ותבחר דיינים חדשים, בית הדין הרבני הגדול כמעט יושבת. המינויים הזמניים יפקעו פעם שניה, והרכב אחד, ששני שליש ממנו הם הרבנים הראשיים לישראל, לא מסוגל לתפקד לבדו. המשמעות המעשית היא סגירת שערי בית הדין.

לכן ככל הנראה תיאלץ הוועדה להתכנס במהלך השבועיים הקרובים ולבחור דיינים חדשים, אין מנוס מכך, ובעצם טוב שכך.

2. העניין הוא בנושא שעליו חזרנו וכתבנו כאן, "שיטת הווטו החרדי". אם לתמצת את העניין, דיינים במדינת ישראל נבחרים מזה שנים ב"דיל" של שלושה שלישים. שליש מהדיינים חרדים אשכנזים, שליש חרדים ספרדים ושליש מחוגי הציונות הדתית.

אלא שבעוד שאצל החרדים, הספרדים והאשכנזים, כל קבוצה בוחרת את דייניה (לא פעם תוך מלחמות פנימיות קשות), אצל הדיינים הציונים דתיים מי שקובע מי יבחר הם דווקא החרדים. דיין שלא בא בטוב לחרדים מסיבות שונות, למרות שעל כישוריו ההלכתיים ורוחב דעתו אין חולק, פשוט לא נבחר. כך הדברים הללו מתרחשים כבר שנים, ואיש אינו פוצה פה ומצפצף.

התוצאה היא חסימתם של לא מעט דיינים שמסוגלים להביא רוח חדשה למערכת בתי הדין, למעט את הקטרוג הציבורי עליה שחלק ממנו מוצדק, ולהביא להרמת קרן היהדות הממלכתית במדינת ישראל. בתי הדין הם אחד מחלונות הראווה המרכזיים של היהדות בישראל, והמציאות הנוכחית היא פגיעה בדמותה היהודית של המדינה, לא פחות.

3. סיטואציה נדירה שנוצרה בימים האלו יכולה לשנות את המצב. הרכב הוועדה לבחירת דיינים הוא כזה שבו אין רוב חרדי, וניתן היה תוך הפעלת לחצים מספיק משמעותיים על ראש הממשלה להביא לידי ביטוי את המצב שנוצר.

אין שום סיבה שבהרכב הוועדה הנוכחי ישלטו החרדים במינויים. הדבר היחיד שמאפשר את השליטה הוא כניעת נתניהו ושליחו יו"ר הוועדה השר ד"ר יובל שטייניץ, ללחץ הפוליטי החרדי. יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, שרת המשפטים איילת שקד ויתר חברי המפלגה חייבים להבין שהנושא איננו מגזרי. על כף המאזניים מונחת דמותה היהודית של המדינה. הנושא הזה, במחילה, חשוב לא פחות ממינוי מזכיר צבאי לשרי הקבינט, בלי לזלזל כמובן בנושא של הקבינט.

העניין הוא שלמרבה הצער התחושה היא שהבית היהודי הרים דגל לבן. ביטול ישיבת הוועדה האחרונה במטרה "להגיע להסכמות" לא מבשר טובות. זה הזמן לקרוא לבית היהודי להתעשת ובמהירות, לפני שיהיה מאוחר.

4. כאן ישנה עוד הערה שצריך להעיר. יש בקרב המחנה הציוני דתי קבוצה שרואה בברכה את שיטת הווטו החרדי. חברי אותה קבוצה, שתרשו לי כרגע לא לכנות אותה בשם, משתפים פעולה ברצון עם השליטה חרדית בכל נושא מינוי הדיינים.

אם שיתוף הפעולה הזה היה רק עניין של אינטרס קר ומחושב, לטובת מינוי דיינים מקרב בוגרי ישיבה זו או אחרת - החרשתי. אולם לא ניתן להשתחרר מההרגשה ששיתוף הפעולה הזה הוא תוצאה של מדיניות של נמיכות קומה, של רצון להכפפת הציונות הדתית למנהיגות הרבנית החרדית. ועל זה יש למחות בכל התוקף.

אם פעולותיה של אותה קבוצה בשדה הפוליטי יכשילו את הסיכוי לשבירת שיטת הווטו החרדי יהיה הדבר אות קלון על מצחם של אנשיה.