עם קבלת פרס שר החינוך לתרבות יהודית שוחחנו עם אחד הזוכים, המוסיקאי והזמר אביהו מדינה שהביע את שמחתו בראש ובראשונה על עצם קבלת הפרס, אך גם על עצם קיומו של פרס הניתן לתחום התרבות היהודית.
"למעשה כל הווייתינו במדינה זה חידוש ימינו כקדם, וצריך לפעול בנושא של יהדות שורשים ומסורת ישראל ולהפוך אותה למוטו של חיינו כאן במדינת ישראל ולא לנסות להתערב בגויים וללמוד ממעשיהם. הנוער שלנו מומחה גדול מאוד בכוכבים בסרטים ובתרבות של חו"ל, ופחות ופחות בתרבות היהודית שבשם קיומה מחדש הגענו לכאן, למדינת ישראל".
הדרך להחדרת התרבות היהודית לנוער עוברת, אומר מדינה, בחינוך. "הכול עניין של חינוך. לא מחנכים אותם שחינוך יהודי הוא ברמת חשיבות עליונה לקיומינו כאן במדינת ישראל באזור הזה. מדינת ישראל לא הבטיחה את קיומה הפיזי, ואנשים צריכים להיות מחויבים למדינת ישראל לערכיה ומורשתה ואם לא נילחם על זכותנו להיות פה לא נהיה פה".
בדבריו מסכים מדינה לקביעה לפיה כל מי שמדבר על ערכים ושורשים מתוייג כלא שייך למילייה התרבותי אמנותי. "זה ברור", הוא אומר. "אפשר לבחון את התקשורת בנטייה הפוליטית שלה, ולראות שהיא בדיוק בכיוון ההפוך לעניין היהודי ישראלי שלנו במדינת ישראל.
"זו לדעתי פריקת עול, אבל עדיין לא הגענו לשלב שבו ניתן להזניח בצד את מורשתנו היהודית ישראלית, אבל להם אצה הדרך להיות ככל העמים".
"אנחנו עדיין צריכים להילחם על קיומינו הפיזי באזור הזה ורק דרך קיומינו הרוחני נוכל לחזק את קיומנו הפיזי באזור", קובע מדינה.
בהתייחסו למוסיקה היהודית שנראה כי היא מצויה בפריחה והתעוררות לנוכח החשיפה בתקשורת למוסיקה אישית העוסקת בקשר שבין אדם לבוראו. "אני ער לכך שבאחרונה יש תופעה של חזרה לשורשים. כבר אין בושה להשתמש במקורות, בשירי ראשונים, בתהילים, בפסוקי מקרא, בסידור, בגמרא. זה בא מתוך התעצמות של ביטחון עצמי יהודי שלנו. זה מאוד חשוב ואני מקווה שזו לא תופעה חולפת".
וללא הפרשה המסעירה מחדש את החברה הישראלית בימים אלה, פרשת חטיפת ילדי תימן, מסתבר שאי אפשר, וגם אביהו מדינה נשאל אודות הסוגיה, בעיקר לנוכח דבריו של שר החינוך, נפתלי בנט, אודות החובה לכלול במערכת החינוך את מורשת יהודי המזרח הכוללת בין השאר, לצד הציונות והפיוטים גם את הפרשה הכאובה הנפתחת כעת מחדש.
"חשוב מאוד שנהיה אמיתיים עם עצמנו. אם נצטבע ונצייר את עצמנו כבסדר כשמתחת לפני השטח אנחנו לא בסדר וכשאנחנו מדירים דברים, מחביאים דברים ומשמיטים עובדות, זה לא ייתן שלווה למרקם החברתי המאוד רב גוני בישראל", אומר מדינה ומוסיף: "לעדה התימנית יש צלקת מאוד עמוקה בנושא של הילדים שנחטפו. הממלכה בכל פעם מנסה לטאטא את זה מתחת לשטיח, אבל זה לא משנה את העובדה שעדה התימנית בטוחה ויודעת שהיו דברים. יש הרבה דברים בהרבה משפחות כולל המשפחה שלי".
על הקשר המשפחתי האישי שלו לפרשת ילדי תימן החטופים מספר מדינה ואומר כי "היה לי אח שקראו לו אלעזר ואמרו לנו שהוא מת", הוא מספר על האח שנעלם בהיותו בגיל שנה ורבע ללא כל רישום או מעקב. עוד הוא מספר כי בירור שערכה המשפחה העלה כי "לא קיים קבר של מישהו בשם אלעזר מדינה בשום מקום".
מדינה נשאל מה קרה כעת שלפתע העניין מתעורר ונדמה שאולי יש סיכוי שהאמת תתגלה עם הכרזותיו של ראש הממשלה על הצורך בחשיפת הפרטים, מאמציה של שרת המשפטים לפעול לחשיפה והכרזותיו של שר החינוך בעניין. להערכתו המענה טמון בהסתלקותו של הדור שהיה מעורב בעניין וניסה להסתיר את האמת.
"כל אותם אנשים שעשו כל שביכולתם להסתיר את העניין כבר מתו. הם אלה שמנעו את פתיחת המסמכים במשרד הפנים. היה להם כוח למנוע זאת. כולם פסו מהארץ ואין מי שילחם על זה בחירוף נפש כדי לא להוציא את האמת לאור".