למכירה: עותק מיוחד של התנ"ך

עותק של תנ"ך שהודפס באמסטרדם בשנת תס"א במהדורה מיוחדת ששימשה לביצוע גורל הגר"א, יעמוד למכירה פומבית בירושלים.

רעות הדר , כ"ג בסיון תשע"ו

שער הספר
שער הספר
צילום: בית המכירות הפומביות קדם

עותק של תנ"ך שהודפס באמסטרדם בשנת תס"א (1701), מהדורה מיוחדת ששימשה במספר הזדמנויות במשך הדורות לביצוע גורל הגר"א, יעמוד למכירה בעוד כשלושה שבועות בירושלים.

התנ"ך יימכר כחלק ממכירה פומבית שתיערך בבית המכירות הפומביות קדם ותכלול מאות כתבי יד וספרים מדפוסים נדירים.

תנ"ך זהה לזה שיימכר שימש את ר' אריה לוין זצ"ל במקרה המפורסם בו הוא עצמו ערך גורל הגר"א. ר' אריה עשה שימוש בגורל בשנת תש"י (1950) בכדי לקבוע את זהותם של הקבורים בשנים-עשר הקברים - בהם נקברו חללי שיירת הל"ה, שנרצחו בשנת תש"ח (1948).

ייחודו של התנ"ך בהוצאה זו, שהכשיר אותו במשך שנים לביצוע גורל הגר"א, היה נעוץ בצורת ההדפסה שלו. על כל עמוד בתנ"ך מודפס הכתוב בשני טורים, תנאי הנדרש לפי המסורת לביצוע הגורל.

על פי המסופר, ר' אריה לוין לא רצה בתחילה לערוך את הגורל, אותו נוהגים לעשות אך ורק במקרים נדירים, אך הכרעתו של רבה של ירושלים, הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל, שיכנעה אותו והוא נעתר לערוך את הגורל.

בספר "איש צדיק היה", אודות חיי ר' אריה לוין, הסופר שמחה רז מספר: "לשם עריכת הגורל משתמשים בתנ"ך שדפיו מחולקים לשני טורים. ספר תנ"ך עתיק, אשר נדפס באמסטרדם בשנת תס"א (...) דפיו הצהיבו אך הם עוד שלמים, ובמקום קרע כלשהו מודבק הוא בנייר שקוף השומר על שלמות הצורה".

רז הוסיף וציטט את העיתונאי יצחק דויטש שתיאר את עריכת הגורל: "בהיכל השרוי בחשיכה הודלקו י"ב נרות (...) הנוכחים היו: רבי אריה עצמו, חתנו, הרב אהרון יעקובוביץ ובנו הרב רפאל בנימין לוין. מבין ההורים השכולים נמצאו שניים: מר ראובן מס ומר יצחק דב הכהן פרסיץ (...) הם פתחו באמירת "תהילים".

''חדר זה כבר ידע שעות קשות ומרות (...) אלא שרטט שכזה, תחושת קודש וציפיה שיעלה האלוקים בידם לקבוע את האמת, אף הם טרם זכרו (...) פתחו את התנ"ך מבלי לדעת או לכוון דף ועמוד (...) רבה הייתה ההשתוממות, כאשר אחד הפסוקים שהופיעו לראשונה היה: "לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה". הרי בתחילת הפסוק ל"ה (...) כל דף דיבר בפסקנות ועניינו של כל פסוק ופסוק היה הולם (...) כאשר בכל פעם חוזר הדפדוף שבע פעמים שבע – נקבעה זהותם של החללים".

שיירת הל"ה יצאה ביום ג' בשבט תש"ח בכדי לסייע ליישובי גוש עציון הנצורים. השיירה התגלתה על ידי הערבים שטבחו בלוחמיה. בתחילה זוהו הנרצחים ונקברו בגוש עציון קבורה זמנית, אך לאחר נפילת גוש עציון אבדו פרטי הקבורה ולא היה ידוע מי קבור והיכן.

בשנת תש"י, כשהועברו הגופות לקבורה בירושלים, פנו הורי הלוחמים בשיירת הל"ה אל רבה של ירושלים הגרצ"פ פראנק ששלח את ההורים לר' אריה לוין בכדי שיבצע את גורל הגר"א לזיהוי הקברים.

את המסורת על הדרך בה מקיימים את הגורל קיבל ר' אריה לוין מרבותיו בוולוז'ין. ר' אריה היה תלמידו של הגאון רבי רפאל שפירא זצ"ל, ראש ישיבת וולוז'ין. הגר"פ שפירא היה תלמידו וחתנו של הנצי"ב זצ"ל.

הנצי"ב עצמו היה תלמידו וחתנו של הגאון ר' איצ'לה מוולוז'ין זצ"ל. ר' איצ'לה היה בנו של הגאון ר' חיים איצקוביץ' זצ"ל, מייסד הישיבה בוולוז'ין, הידוע יותר בכינוי "ר' חיים מוולוז'ין". ר' חיים היה אחד התלמידים הבולטים והידועים של הגר"א זצ"ל.

ר' חיים מוולוז'ין עצמו ערך את גורל הגר"א כשנדרש להכריע בשאלה האם להיכנע לדרישות הממשלה ולהכניס לימודי חול לישיבה בוולוז'ין. הפסוק שעלה בגורל היה: "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישה לה'" ומכאן הסיק ר' חיים שיש לסגור את הישיבה ולא להכניס לימודי חול.

צילום: בית המכירות הפומביות קדם

גורל נוסף ערך הרב אהרון קוטלר כאשר רצה לעלות מרוסיה לארץ ישראל, אך הרב משה פיינשטיין הפציר בו להגיע לארצות הברית כדי לחזק את היהדות שהייתה בתקופה זו כ"מדבר שממה".

הפסוק שעלה בגורל היה "ויאמר ה' אל אהרון לך לקראת משה המדברה" מכאן הבין ר' אהרון כי עליו להגיע לאמריקה.

מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים, מוסיף כי "אמנם נזהרים שלא לבצע גורל הגר"א ללא סיבה מספקת, אך דווקא בגלל זה מדובר בפריט בעל ערך היסטורי יוצא דופן. ספרי תנ"ך מהסוג הזה היו אלה שיהודים היו משתמשים בהם במהלך הדורות, בהתלבטויות קשות באמת והרות גורל, בכדי להכריע כיצד לנהוג ומה לעשות".