אשנב לציבור החרדי

ד"ר דוד ברוור לקח על עצמו להפיץ את 'בשבע' בשכונות החרדיות של ירושלים, כדי "שיתבשמו מרוח העיתון"

אפרת שטרן , כ"ג בסיון תשע"ו

"רוח אחדותית שנושבת מהעיתון, ולא כמליצה". ד"ר דוד ברוור
"רוח אחדותית שנושבת מהעיתון, ולא כמליצה". ד"ר דוד ברוור
צילום: מרים צחי

ד"ר דוד ברוור, רופא ילדים, תושב ירושלים, נשוי ואב לשמונה

אם תשאלו את ד"ר דוד יוסף ברוור - עיתון 'בשבע' הוא לא רק חומר קריאה מהנה או אפילו מחכים לשבת בבוקר, עם או בלי גרעינים.

מבחינתו הוא ביטוי לתורה אחדותית וגשר בין מחנות שונים בעם. זו הסיבה שהוא טורח בכל שבוע לחלק את העיתון לחרדים, בעיקר בשכונת רמת שלמה בירושלים, בה הוא מתגורר.

הרוב המוחלט בשכונה הם חרדים, וד"ר ברוור, רופא ילדים חובש כיפה סרוגה, הוא במיעוט כמעט מבוטל. בתחילה היה אוסף גיליונות עזובים בחדרי מדרגות סמוך לאחת המרפאות שלו בשכונת קריית משה על גבול גבעת שאול, ומחלק אותם בתיבות דואר בבניינים ברחוב הראשי שבו הוא גר. עוד כמה גיליונות היה מחלק לאנשים ביד, שם בבית הכנסת ומניח בפתחי חנויות. לפני כמה שנים הצליח ברוור ליצור קשר עם מחלקת ההפצה של העיתון, וזו סידרה לו משלוח מיוחד של כמאה גיליונות, שמגיע אליו לשכונה החרדית בכל יום חמישי.

ברוור מפיץ את העיתון בציבור החרדי כי הוא רוצה להראות את פניה היפות והאמיתיות של היהדות: "חשוב לי לקרב את היהודים ליהדות. חשב לי שיתבשמו מרוח העיתון, לראות את ה'מקרבן לתורה', אבל לא מקרב את התורה אליהם. לראות את התקיפות איפה שצריך, אבל לא תוקפנות. לראות את הכבוד ללומדי התורה וראשי הציבור מכל עדה שלא תהיה ומכל גוון שלא יהיה. אין להוריד תואר של רב. לראות את הענווה אבל בלי השתופפות. לראות את המכלול שיהודי ויהדות עוסקים בהכול, לא מתגדרים באיזה מגדל שן - 'אני את נפשי הצלתי'. לראות התייחסות לכל נושא ואיך הכול נובע מהתורה - פוליטיקה, מדינאות, חינוך, ביטחון, ארץ ישראל, תורת ישראל, עם ישראל, קודשא בריך הוא, וכולא חד. זו אחדות אחת ואין להפריד".

ברוור משוכנע שקהל היעד שאליו הוא פונה אכן קורא את העיתון: "יש כאלה שאם מאחרים להביא לי את העיתון, הם אומרים: 'מה עם העיתון החרדי האמיתי?'. יש כאלה שנותנים לי פידבקים על כתבות. יש למשל אחד שמעביר דף יומי, ואומר לי: 'תשמע, היו כתבות פגז'. אני רואה את הביקוש, הוא עולה. העיתונים נגמרים לי".

גם לחרדים בשכונות אחרות בעיר דואג ברוור. יש יהודי חרדי משכונת בית ישראל שמגיע אליו באופן קבוע ולוקח כמה גיליונות לשכונה שלו. גם מחוץ למרפאה נוספת של ברוור בשכונה החרדית גוש שמונים, הוא מניח גיליונות שנגמרים: "רק פעם אחת זה נזרק. יש כאלה שלא לוקחים הביתה, עומדים במקום וקוראים. אין ספק שזה משפיע".

ד"ר ברוור, אב לשמונה וסב לנכדים, קורא את העיתון מיומו הראשון. הוא אוהב את הטורים והכתבות, אבל בעיקר את רוח העיתון: "את הרוח האחדותית הזאת שנושבת, לא כמליצה, אלא באמת. האחדות של תורת ישראל, עם ישראל, ארץ ישראל וקודשא בריך הוא. ומצד שני את האחדות בין גוני החברה היהודית, יש כבוד לכולם. חובשי כיפות, לא חובשי כיפות, בגדים כאלה, בגדים אחרים. באמיתות, בענווה, ממש לא בהשתופפות, ובאמיתיות רבה. זו דרכה של התורה".