"מה, לא נשאר לך 'בשבע'?"

בעל הקיוסק הפופולרי בלב ירושלים חולש על נקודת חלוקה חמה של 'בשבע', שמשרתת גם כאלה שמגיעים מרחוק כדי להשיג גיליון

אפרת שטרן , כ"ג בסיון תשע"ו

'בשבע' הוא המבוקש ביותר. גדעון מגיד עם חבילת העיתונים בקיוסק
'בשבע' הוא המבוקש ביותר. גדעון מגיד עם חבילת העיתונים בקיוסק
צילום: מרים צחי

גדעון מגיד, 65, בעל קיוסק מגיד בירושלים, נשוי ואב לשלושה

כמעט כולנו מכירים את עיתון 'בשבע' מהצד של הקוראים. אבל איך זה נראה מהצד של בעלי הקיוסקים שבהם מחולק העיתון?

בשכונת קריית משה בירושלים ישנו קיוסק מיתולוגי בשם "מגיד". הוא ניצב במרכז השכונה, בכיכר סואנת, ורבים מכירים אותו בזכות הפלאפל הטעים שהוא מוכר. את הקיוסק הקים יוסף מגיד ז"ל, ומאז פטירתו מתפעלים את המקום אשתו עליזה ושני בניו - גדעון ודני.

גדעון (65) מכנה את חלוקת העיתון "מסע", שמתחיל ביום חמישי אחר הצהריים. אז מגיעה משאית גדולה ופורקת מאות עותקים של העיתון. גיליונות 'בשבע' מונחים על שולחן לא גבוה מחוץ לקיוסק, לצד עיתונים אחרים, בערמה גבוהה ובולטת. "המסע" כהגדרתו של גדעון נמשך עד יום שישי לפני שבת, אז נלקחים הגיליונות האחרונים. כל שבוע מחדש מגיעים אנשים שמחפשים את העיתון, אבל לא נשאר אף עותק. אם מתפתחים במקום דיונים שקשורים ל'בשבע', מסתבר שהם אינם נוגעים לדברים שנכתבו בו, אלא פשוט סביב העובדה שהוא נגמר.

גדעון מסרב להגיד כמה עותקים של 'בשבע' משאירה המשאית בקיוסק השכונתי. אבל שמועה עקשנית טוענת שככל הנראה זה המקום שבו מחולקים הכי הרבה גיליונות של העיתון בעיר הבירה, ואולי אפילו בכל הארץ.

גדעון, נשוי ואב לשלושה, מעיד כי 'בשבע' הוא העיתון המבוקש ביותר מכל העיתונים שמחולקים בקיוסק המשפחתי: "זה העיתון הכי חזק, כולם רוצים אותו. הכי פופולרי. בשכונה כאן אין עליו. הוא מעניין, הוא ענייני, הוא גם של קהל טוב, אנחנו אוהבים את הקהל הזה".

מתברר שמשכונות רבות בירושלים מגיעים לקיוסק כדי לאסוף את העיתון, וגם מחוצה לה: "מכל המקומות באים, אפילו מהיישובים, מיש"ע, כי הם לא מקבלים שם, אז הם באים לפה ולוקחים". גם אופי ה"לוקחים-קוראים" מגוון: "חילונים, דתיים, צעירים, מבוגרים, כולם מגיעים לפה". יש כאלה שלוקחים כמה גיליונות ואפילו יותר: "יש כאלה שלוקחים לבניין שלם, ליישוב שלם, לבתי אבות ולישיבות ולכוללים, לכל מיני מקומות".

אל תגלו, אבל גדעון שומר גיליונות לאנשים מסוימים: "אני חייב. יש אנשים שמגיעים ביום שישי, בעונה הזאת בשעה שש, ואוי ואבוי אם לא יהיה להם. יש הרבה מתאכזבים שלא משיגים, כל שבוע".

גדעון עצמו, יהודי חם שאיננו חובש כיפה, מספר כי הוא קורא חלקים מהעיתון, ולדבריו הוא מאוד נהנה: "הוא מעניין, אני אוהב אותו". גדעון מסכם: "כשיצא העיתון - הגיליון הראשון הגיע לפה, וככה זה ממשיך. זה כבר חלק מאיתנו".