הלל, הגענו לחבק אותך מאוחר מדיאלירן אהרון

הלל, לא היית צריכה להיות פה היום. היית צריכה להיות עם החברות, מכינה ריקוד או בהתנדבות או בכיף בחדר שלך, נהנית מהחופש הגדול.

במקום זה החברות כאן איתך, ואבא ואמא, ועם שלם שמחבק אותך - ובוכה. כל העם - מתישבים ועירוניים, דתיים חילונים וחרדים, כולנו מאוחדים, כולנו כואבים.

הלל, הגענו לחבק אותך מאוחר מדי. רגע אחד היית שם לבדך, בטוחה ושלווה, במיטה שלך.

יש מי שהתמונה הזאת, השלווה הזאת, היופי הזה - מוציא ממנו תאוות רצח שאנחנו פשוט לא מצליחים להבין. החינוך שקיבלנו לא יודע להבין רצח כזה. החינוך של האויבים שלנו - מהלל אותו.

יותר ממאה שנה אנחנו נאבקים על המקום שלנו בארץ הזאת. באנו לכאן עם טוריות ומעדרים - ופגשנו רובים וסכינים. באנו מלאי תקווה - ופגשנו שנאה ויאוש. הלל, את חוליה בשרשרת דורות של גבורה יהודית מול שנאת יהודים.

כאן, באדמת חברון טמונים אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה ולאה. כאן באדמה חברון וקרית ארבע טמונים נרצחי פרעות תרפ"ט. כאן נפלו דרור וינברג, נתנאל עוזרי, הרב אלי והרבנית דינה הורוביץ. כאן באדמת חברון, טמונה שלהבת פס, תינוקת בת תשעה חודשים, שנרצחה בזרועות אביה.

אויבינו חושבים שהם יכולים לקטוע את שרשרת הדורות בת 3800 שנה של עם היהודי בעיר אבותיו.

הם טועים. אנחנו כאן לנצח. מי שמוותר על קרית ארבע-חברון מוותר על ישראל. לכן, אנחנו כאן. לתמיד.
אסור לנו לטעות. המלחמה הזאת תימשך. היא תימשך עד שאויבינו יתייאשו מלסלק אותנו. היא תימשך עד שנציב בפניהם את הברירה: לבחור בחיים, או לא לחיות.

וכל עוד המערכה נמשכת, מדינת ישראל חייבת להישאר עירנית ודרוכה, כדי שילדינו יוכלו לחיות בשקט.

אנחנו ניאחז באדמתנו, נחיה ונבנה בה: בשרונה בתל אביב ובחברון, בירושלים וביפו, באיתמר ובבאר שבע.

בלב מרוסק, ובדמעות, ניאחז בדברי יהושע וכלב על הארץ, שקראנו בפרשת השבוע "הארץ אשר עברנו בה לתור אותה - טובה הארץ מאד מאד."

רבותיי, העולם נמצא בצומת דרכים.

הטרור שהיה נחלת ישראל הופך להיות טרור עולמי. פיגוע רודף פיגוע, אבל שנאת ישראל עמוקה ומושרשת מעבר לים - כמו לא קרה דבר.

נהר של טרור איסלמי רצחני זורם מאיסטנבול, דרך בריסל, אורלנדו ופריז.

והעולם - עוצם עיניים וממשיך להאשים את ישראל.

מי שיפריד בין רוצחים טרוריסטים בקרית ארבע ופריז, בתל אביב ובבריסל - יביא על עצמו את הפיגוע הבא.

רינה ועמיחי, שירה וכנה עם ישראל מחבק אתכם. רואה את האהבה שלכם להלל, והלב נקרע.

שם, בעפר ותכלת,

חלקת שלום ישנה,

נומי פרח, נומי

נומי ילדה קטנה.

נומי, הלל, ילדה יפה ואהובה, הרוגת מלכות,

תהא נשמתך צרורה בצרור החיים, אמן