למה העיתונות שותקת?

יו"ר תנועת המשפחה, גיל רונן, הסביר בכנס רמלה איך תנועת המגדר שולטת בעיתונאיות, ומדוע פשעי המסתננים נגד נשים מושתקים.

ערוץ 7 , כ"ה בסיון תשע"ו

מסתננים מאפריקה, אילוסטרציה
מסתננים מאפריקה, אילוסטרציה
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

כנס רמלה ה-9 של תנועת קוממיות, פורום חותם ועיריית רמלה עסק השנה בנושא התא המשפחתי.

הפאנל הראשון בכנס הפגיש את העתונאיות יפעת ארליך וגלית דיסטל אטבריאן עם עו"ד בתיה כהנא-דרור, יו"ר ארגון מבוי סתום, וגיל רונן, יו"ר תנועת המשפחה.

רונן בחר לעסוק בקשר בין קומוניזם לפמיניזם. לדבריו, ארגוני המגדר עוסקים בייצור תעמולה שלילית על גברים, תוך שימוש מוקצן במונחים כמו הטרדה מינית, אונס, פערי שכר, ואלימות.

מפיצות התעמולה, הסביר, הן העתונאיות. מכיוון שהן נשלטות ע"י ארגוני הנשים של השמאל הקיצוני, התקשורת ממעטת לעסוק במקרים כמו האונס מזעזע של אישה ישראלית בראשון לציון ע"י חמישה מסתננים אריתראים בקיץ שעבר.

דיסטל-אטבריאן הסכימה כי התקשורת אכן נמנעת מלסקר סוגים מסויימים של עבירות מין שהשמאל אינו רוצה לעסוק בהם, ועוסקת באופן אינטנסיבי במקרים מינוריים יחסית כמו פרשת ינון מגל.

בין רונן לכהנא-דרור היו חילופי דברים עוקצניים לגבי העובדה שהעמותה שלה נתמכת ע"י הקרן החדשה לישראל.

כהנא-דרור מצידה דיברה על המונח "תודעה כוזבת" והסבירה את משמעותו בתורה המרקסיסטית.