"החור בלב אף פעם לא ייגמר"

הוריה של הלל אריאל הי"ד ממשיכים לקבל את זרם המנחמים ולשאוב מהם כוחות. "צריך פחות להכיל ויותר לדרוש. אחרת עוד אמא תהיה אם שכולה"

אלירן אהרון , כ"ז בסיון תשע"ו

רינה אריאל
רינה אריאל
צילום: אלירן אהרון

"החור בלב אף פעם לא ייגמר"

המבקרים והמנחמים בבית הוריה של הלל אריאל הי"ד בקרית ארבע אינם פוסקים מלהגיע. ההורים רינה ועמיחי שואבים נחמה גדולה מעם ישראל שבא בהמוניו להביע הזדהות עם המשפחה.

"אין מילים", אומרת האם השכולה לערוץ 7, "ביום חמישי הגיע פרופ' צבי מרק (אחיו של הרב מרק הי"ד שנרצח למחרת) לנחם את עמיחי והוא הציג לו אותו בתור חבר שלו. יום אחרי זה אנחנו מבינים שאנחנו צריכים עכשיו ללכת לנחם אותו. שהוא הפך להיות אח שכול".

"אנחנו צעקנו די, שנהיה הרצח האחרון - אבל כנראה זה לא הולך להיות כל כך מהר. מצד אחד אנחנו חזקים - מצד שני צריך עזרה וצריך לדאוג שיהיה פה ביטחון ולא יהיה עוד פיגוע. אם יש פיגוע יום אחרי יום - יש פה מחדל", היא אומרת.

ראש הממשלה הגיע לכאן לביקור. מה הוא אמר לכם?

"לנו היה חשוב שראש הממשלה ישמע אותנו. לא ציפיתי שהוא יוכל להגיד משהו. לשמוע את הקול של הצמיחה והבנייה שלנו ואת הקול של הנחישות שלנו כי קרית ארבע זה לא פסיק שהולך להיעלם מחר. להיפך, לצערי כל אירוע כזה מחזק אותנו יותר".

"היה לנו גם חשוב שהוא ישמע את הקול שלנו שעושה קשר ברור בין מה שקורה היום בהר הבית לבין מה שקורה בבית הפרטי שלנו. כי היהודים שהם מגורשים מההר - נותנים פרס לאיסלאם.

"הלל לא נרצחה בטעות. היא נטבחה. לקחו אותה ודקרו אותה שוב ושוב - ולא היה לה סיכוי. זה איזשהו רשע שאנחנו לא יכולים לתת לו פרס. היה חשוב שראש הממשלה ישמע את זה".

אתם מוצאים איזו נחמה בימים אלה?

"עם ישראל הוא עם מדהים. אמרנו לאנשים לבוא - ואנשים באים. אומרים לנו 'אנחנו אתכם'. יש פה חוט שדרה בריא של העם. אמרנו לרמטכ"ל - אנחנו לא נלמד אותו ביטחון, אבל הוא צריך לדאוג לזה".

"יכול להיות שצריך פחות להכיל ויותר לדרוש. אנחנו בלי כעס. ריבונו של עולם בחר את דרכו - אבל אנחנו עם תביעה ודרישה מאוד ברורה לביטחון, להגברת היישוב, לפתיחת הר הבית ולחיזוק. בלי זה - עוד אמא תהיה אם שכולה ואף אחד לא יוכל לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה'", מסכמת רינה אריאל.

בעלה, עמיחי, מספר על הרגשות עימם הוא מתמודד. "כשאני נפגש בכאב אז אני כואב. הילדה הזו פגשתי אותה במשך לא מעט שנים רק בשמחה, רק באהבה, בנתינה וחיבוק - ופתאום אני מגלה אותה טבוחה, זה קשה מאוד. אני מתאר לעצמי שהחור בלב אף פעם לא ייגמר. ילדה מקסימה ונהדרת".

"אנחנו בוכים בלילות. כשאנחנו לבד יש לנו הרבה זמן לבכות וזה קשה. זה לא קשור לזה שצריך להמשיך לעשות. אנחנו לא הראשונים - וכנראה לא האחרונים שמשלמים מחיר ומקריבים עולה תמימה ומדהימה. כנראה שבמחיר הזה אם אנחנו נדרשים לשלם אותו - נצטרך לעמוד בקושי הזה".

הביקור של ראש הממשלה היה טעון מבחינתך?

"אני יודע בקלות להגיע לטונים גבוהים. אבל כשאני מדבר עם מישהו שאני רוצה איכשהו להשפיע עליו - אז אני יכול רק להגיד משהו שיישמע. הוא שמע אותנו. אתה שואל אם הוא שמע לנו ויעשה מה שאנחנו רוצים? הוא מבין יפה מאוד כל מה שאמרנו. להגיד לך שאני מצפה שישתנה משהו בעקבות זה? לא".

"השינוי צריך לבוא מהעם. אם העם ישנה את עצמו ואם העם יגיע למצב שהוא כולו מאוחד סביב הדרישה לעלות להר בית ה' - לבנות אותו ולהקריב עולה תמיד בוקר וערב - באותו יום כל העולם יגיע. הוא מחכה לאור הזה. אז יבוא לציון גואל", מסכם האב השכול.