ניסים מור
ניסים מורצילום: פלאש 90

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע, על דעת פרקליט המדינה, כתב אישום נגד ניצב בדימוס ניסים מור בגין מרמה והפרת אמונים והטרדה מינית. כתב האישום הוגש במסגרת הסדר.

על פי כתב האישום, מעשיו השונים של מור, בתפקידו כסמפכ"ל, עלו כדי התנהלות כוללת שהיא בגדר מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור.

בנוסף להפרת האמונים ולפגיעה בציבור הכרוכה בהתנהלותו של מור בשלוש פרשיות המתוארות בכתב האישום, במעשיו המתוארים בפרשה הראשונה מור הטריד מינית את המתלוננת בכך שהציע לה הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחס התייחסויות חוזרות המופנות כלפיה והתמקד במיניותה, וזאת תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות וכן תוך ניצול מצוקתה ותלותה בו.

על פי כתב האישום, במהלך התקופה הרלוונטית, יצר מור קשרים אינטימיים עם שוטרות צעירות ממנו, בדרגות נמוכות, בתפקידים זוטרים ובשניים מהמקרים בפער גילאים משמעותי ממנו.

מדובר בקשרים חריגים שמור יצר, בניגוד לחובות ולכללים החלים עליו כעובד ציבור וקצין משטרה בכיר, תוך ניצול מעמדו ותלותן המובנית של השוטרות הזוטרות בקצין במעמדו, תוך יצירת מרחב תמרון מוגבל לשוטרות, שחששו לדחות אותו שמא רגשותיו ייפגעו, כפועל יוצא חסותו המקצועית תאבד להן, ומצבן בארגון יורע בהווה או בעתיד.

מור עשה כן למרות שידע כבר בעת יצירת הקשר כי מתוקף תפקידו כסמפכ"ל הוא צפוי לקבל פניות מטעמן של השוטרות הזוטרות לעזרה וכי מתוקף מעמדו הרם, יש בכוחו לסייע בידן – ושהן יודעות זאת ומבינות זאת היטב.

הקשר החריג בין מור לשוטרות הזוטרות כלל, בין היתר, התכתבויות טלפוניות בעלות אופי מיני וניסיונות לקיום קשרים מיניים. הקשר החריג התקיים הן במהלך שגרת עבודתם של מור ושל השוטרות הזוטרות והן מחוצה לה - במקומות מפגש שונים בארץ.

את חלק מהשוטרות הזוטרות, הכיר מור לאחר שבתוקף תפקידו הרם ובמסגרת סמכויותיו, בעודו משמש כממונה עקיף עליהן, באו בפניו, מעת לעת, בקשות שונות שלהן.

מור הציג מצגים משתמעים בפני השוטרות הזוטרות בדבר כוחו לסייע, וזאת עשה על מנת לקדם את עניינו האישי בשוטרות, לרבות יצירת תנאים שאפשרו קשר אינטימי עמן.

על פי כתב האישום מור פעל ממעמד רם ונישא של קצין בכיר ביותר, בתפקיד שהינו השני בשרשרת הפיקוד במשטרה, החולש על אלפי שוטרים. במסגרת תפקידיו ובכירות דרגתו במשטרה, נתונים היו בידי מור סמכויות רבות, שיקול דעת רחב ויכולת השפעה משמעותית במגוון נושאים.

בחלק מהמקרים פעל מור בעניינן של השוטרות הזוטרות והיה עמן בקשר אינטימי, עת בקשותיהן היו תלויות ועומדות ונדונות בפני הגורמים הפיקודיים הרלוונטיים – שהיו כפופים אף הם למור.

כפועל יוצא מהתנהלותו, נאלץ מור, מטבע הדברים, להסתיר מפני גורמי מקצוע אחרים במשטרה – כמו גם מפני הממונה עליו, את מצב ניגוד העניינים בו הוא מצוי בקשר עם אותן שוטרות זוטרות, שבעניינן התערב וניסה להשפיע.

עוד נכתב כי "הרמת מסך" מעל ההתנהלות הכוללת של מור וחשיפתה לציבור כלל השוטרים והשוטרות, המפקדים והפקודים, על רקע בכירות תפקידו של מור וניגוד העניינים בו היה נתון, יצרו מתכון לפגיעה קשה באמון השוטרים במפקדיהם, של מראית עין לפיה שיקולים זרים, ניצול מרות לרעה ומשוא פנים משמשים בתהליכי קבלת החלטות, ולהעכרת יחסי העבודה בשירות המשטרתי, תוך שיגור מסר מסוכן למפקדים זוטרים: "אם מותר לקצין כה בכיר – מותר גם לנו"; וכל זאת תוך השפעה הרסנית על אמון הציבור במשטרה כארגון מקצועי.

בנוסף מור הטריד מינית שוטרת זוטרה, במספר הזדמנויות, תוך ניצול יחסי מרות ומצוקה שנקלעה אליה עקב שירותה.

מעשיו אלה, מעבר לפגיעה הקונקרטית בשוטרת הכפופה לו על רקע מיני, הצטרפו להתנהלותו הכוללת של מור כחלק ממסכת הפרת האמונים שלו אל מול הציבור הרחב, שכן הוא השתמש בתפקידו הממלכתי רם המעמד על מנת לקדם את ענייניו האישיים, לרבות יצירת התנאים שאפשרו קשר עם השוטרת, כלפיה בוצעה עבירת ההטרדה המינית.

יצוין כי הסמפכ"ל לשעבר ניסים מור, קיבל עוד בשלב החקירה אחריות על מעשיו והביע עליהם חרטה, כאשר ביסוד ההסדר, בין היתר, הרצון לחסוך מהשוטרות שנפגעו עקב התנהלותו של מור, את הפגיעה המשנית הקשה, הכרוכה בזימונן ועלייתן לדוכן העדים בבית המשפט.

על פי הסדר הטיעון עליו הסכימו הצדדים, מור יודה בכתב האישום המתוקן, המחלקה לחקירות שוטרים תעתור לעונש של מספר חודשי מאסר בפועל (לריצוי בעבודות שירות), כאשר מור יוכל לעתור לכל עונש אחר ובית המשפט יכריע.