לא עלינו המלאכה לגמור
לא עלינו המלאכה לגמורצילום: שאטרסטוק

חודש תמוז מתחלק כמעט לשניים: בתחילתו עונת החתונות והשמחות עד לצום י"ז בתמוז, ולאחר מכן תחילת שלושת השבועות - ימי הצער והאבל.

בכל שנה מחדש מתעוררת בנו ציפייה שהאבל לא יתקיים השנה, שהשמחה והגאולה יחליפו את ימי הצער. סבלנו והצטערנו מספיק, ה' הבט משמים וראה.

בשנים האחרונות גוברת התופעה המפליאה והמשמחת של ריבוי ימי לימוד תורה פומביים בימים אלה. כאילו שאנו אומרים לריבונו של עולם: האר לנו מתורתך ונפיג את צער החורבן, הרחב לבבנו בגילוי שמך ומתוך כך ייבנה ביתך.

להעצים את הטוב

במובן הארצי, מלאכת בניין בית ה' היא חזרה לארץ ומסירות הנפש עליה בכיבושה, בבניינה ובהרחבתה.

במובן הרוחני, מלאכת בניין בית ה' היא בהפצת תורה ודעת ה' לכל שכבות האוכלוסייה, מלאכה שדורנו עסוק בה. זכינו לחיות בדורות שכאלה, אך נדרשים לנו כוחות גדולים כדי לפעול עם א‑ל. נראה שהמאמץ העמוק והקשה ביותר שנתבע מאיתנו הוא המאמץ לראות ולהעצים את הטוב הפנימי שיש בכל אחד ואחד מישראל, לאהוב כל אחד, לחוש אחריות כלפי כל אחד, ולחתור לרומם וליצוק תוכן אלוקי באחדות שבינינו.

עלינו לזכור שאנחנו גוי קדוש שיש לו אלוקים קרובים אליו, ולפעול כך שהאור הזה יאיר בנו, ומתוכנו הוא יאיר בכל מרחבי ארצנו ובכל ריבוי וגיוון הנפשות של עמנו.

ימי הצער על החורבן, שבעזרת ה' לא יתקיימו יותר, באים כדי להעמיק בנו את הקשר לכל הקדוש והנשגב בעמנו. הם באים כדי לחדד בנו את הכמיהה לשוב לבית חיינו, בתוך ארץ חיינו, בקשר אמיץ וחי בתוך עמנו.

נראה לנו שהדרך ארוכה ורחוקה, שהפער בין הרצוי למצוי ענקי. אך יחד עם זאת, התהפוכות והשינויים שאנחנו רואים הם כל כך חזק ומאירים, שעלינו להניח כהנחת עבודה פרגמטית שהכול אפשרי. שעלינו לחלום וללחום, וה' הטוב יגמור בעדנו.

בענווה, בעוז ובשמחה

בימים אלה אנו צריכים לא להיחלש מהשברים שבדרך, אולם דווקא כאשר אנחנו יחסית קרובים כל כך למימושה השלם של הגאולה, קשה מאוד לשאת את האכזבות ולהבין לאן ה' מוביל אותנו.

כאן נראה שה' מלמד אותנו לחזור בענווה להבנה שלא עלינו המלאכה לגמור, אך אין אנו בני חורין להיבטל ממנה. קורא הדורות מראש מכין את הדרך לגאולת עמו בצורה עלומה ובלתי מובנת לעתים, אך הזכות שלנו היא לפעול בענווה, בעוז ובשמחה את מה שבידינו לפעול, לא יותר אך גם לא פחות. יהי רצון שנזכה.

פורסם ב''פנימה''

לרכישת מנוי