פעוטות בני שנה, המרותקים לעמוד עירוי, היו חלק מהמשתתפים היום (רביעי) בוועדה לביקורת המדינה, שדנה במצבם של מעונות-יום שיקומיים ובהתפתחות ילדים שאינם יכולים לשהות בהם.
יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הדגישה כי "היכולת של אנשים עם מוגבלויות להשתלב בחברה, היא פרי התחלת התהליך, כאשר ילד עם בעיות התפתחות מקבל מענה הולם במעונות-יום, המעודד את יכולותיהם''.
לדבריה ''הורים רבים פנו על חוסר מסגרת מתאימה, חוסר השתתפות בסיוע ועוד. פחות מ-10% ממעונות אלו נמצאים בדרום הארץ, לעומת כ-30% בשאר אזורי הארץ, למשרד הרווחה אין מידע כמה ילדים באמת זקוקים למסגרות כאלו, החוק הקיים טוב, אך מעורבות משרדי הרווחה והחינוך, למרות שהיא הכרחית, גורמת לקשיי תיאום וסמכויות".
רננה גוטרייך-ליבזון, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, אמרה כי יש בישראל כ-113 מעונות יום שיקומיים, ובכוחם לתת מענה על צורכיהם של עד כ-2,594 פעוטות; כ-686 מקומות בהם מוקצים לפעוטות עם אוטיזם.
לדבריה מספר המעונות הגדול ביותר נמצא במחוז תל-אביב והמרכז (41), ואילו מספר המעונות הקטן ביותר הוא במחוז דרום (13). המחוז שבו מספר המקומות המועט ביותר הוא מחוז דרום; במחוז זה רק כ-10% מכלל המקומות במעונות-היום השיקומיים ברחבי הארץ, לעומת 32%-27% ביתר המחוזות.
מתוך 113 מעונות-היום השיקומיים, כ-18 מעונות (כ-16%) נמצאים ביישובים ערביים בישראל (לא כולל יישובים מעורבים). היא הדגישה כי יש צורך בפתיחת תשעה מעונות-יום שיקומיים חדשים לכ-160 פעוטות.
שישה מהמעונות הנדרשים הם מעונות רב-נכותיים, כולל מעונות ללקויי שמיעה ולקויי ראייה (לכ-100 פעוטות), ושלושה מהם הם מעונות לפעוטות עם אוטיזם (כ-60 פעוטות). כל תשעת המעונות מיועדים למחוז תל-אביב והמרכז.
גוטרייך-ליבזון פירטה כי עבור מימון שהייתו של כל פעוט מעבירים משרד הרווחה, הרשות המקומית ומשרד הבריאות סכום של כ-9,300 ש"ח בחודש. בנוסף יש צורך להגדיל את מספר התקנים במקצועות מסוימים ואף לקבוע תקנים לבעלי מקצוע נוספים.
ליליאן שפרן, מנהלת השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה, אמרה כי ישנם בדרום כיום 14 פעוטות שאין להם עדיין פתרון, והמשרד מפרסם כל העת מכרזים לפתיחת מעונות חדשים, ובשנים האחרונות נפתחו 14 כאלו, ואף הורחבו מעונות קיימים.
הורים התלוננו שהם מתקשים לקבל מסמכים אודות ילדיהם מרשויות הרווחה, נימוקים לדחיית השמה במעונות ועוד, ומיטל לוי, אם לשני ילדים עם מוגבלויות, הזכאים לאחות בבית במקום מעון-יום שיקומי – התריעה על מחסור חמור באחיות, וממילא על כורח של ההורים להיעדר מעבודה ולהישאר בבית.
הגר צקי-בינון, עובדת סוציאלית במרכז הרפואי "סורוקה", הדגישה כי רשויות מקומיות מסרבות להשתתף בחלקם במימון מעונות – וכך ילדים אוטיסטים הזכאים לסיוע בן 100 שעות – מקבלים רק כ-15 שעות. גיא סלומון, מעמותת "צעד קדימה", הדגיש כי מעונות רגילים מסרבים לקבל פעוט הזקוק לסייעת כל שעות היום – אם אין מימון לכל השעות אלו.
לדברי עו"ד טליה אגמון, יועצת משפטית במשרד הבריאות, המימון הניתן כיום לסייעת בבית, לילדים שאינם יכולים לשהות במעון מסיבות בריאותיות ואחרות, אינו מעוגן בחוק הקיים. הענקתו כיום מתאפשרת כתוצאה מפרשנות המשרד, אך קביעתו כחוק תאפשר הגדלת התקציב.
מתי כהן, הוא אב לילדה בת 8 חודשים עם צרכים מיוחדים הזקוקה לסייעת ולאחות בו-זמנית, ובהעדר אחת מהם – היא לא יכולה הייתה לשהות במעון. השהות בבית – עם מטפלת הממומנת ע"י המדינה – אינו מקדם אותה התפתחותית.
רועי שיין, אב לילד במצב דומה, אמר כי "אנחנו מופקרים, וזהו מצב בו שני הצדדים מפסידים, גם ההורים וגם הילד. דווקא במועד כזה של דיוני תקציב, הוא מתאים לשינוי המציאות".
ח"כ אילן גילאון (מרצ) קרא לקבוע בחוק הכללה גורפת, שתאפשר ותחייב סיוע ממשלתי לכל הילדים עם מוגבלות, ואילו ולרי זילכה, נציגת בית איזי שפירא, הדגישה כי חוק זכויות אנשים עם מוגבלויות מחייב את המדינה לגייס את משאביה לחינוך אותם ילדים. היא קראה לעגן בחוק שילוב במעונות רגילים, פעוטות בעלי מוגבלויות שאינם זקוקים למעון-שיקומי.
ליאורה שמעוני, סמנכ"לית מבקר המדינה, סיפרה בנוסף על דו"ח המתגבש במשרדה בנושא טיפולים פרא-רפואיים הניתנים לילדים עם בעיות התפתחות, ויתפרסם בעוד כחצי-שנה.
ח"כ אלהרר דרשה ממשרד הרווחה לדווח כמה מעונות יום חסרים כיום, וממשרד הבריאות להבין כמה ילדים לא מתקבלים למעון ונמצאים בבית וכמה ילדים זקוקים להשגחה בגלל מחלות כמו סכרת, רגישויות ואחרות - ועצם ההשגחה מונעת מהם מסגרת.
כמו כן ח"כ אלהרר הבהירה כי תפעל לעלות את ה-DQ ל-65, אותו רף שמונע ממספר רב של ילדים להיקלט במעונות יום שיקומיים. ח"כ אלהרר הבהירה שזהו מאבק שהיא תלחם עליו בכל הכוח, שינוי אחרי שינוי.