חסידי ואמיתי - ביקורת דיסק

עם הרבה נשמה ומוזיקאים מקצועיים, הדיסק של ישיבת רמת גן הוא הדבר הכי קרוב להתוועדות חסידית

חיים אקשטיין , א' בתמוז תשע"ו

הפקה מקצועית, אך לא תעשייתית. 'מבקשי פניך'
הפקה מקצועית, אך לא תעשייתית. 'מבקשי פניך'
בהוצאת: ישיבת ההסדר רמת גן

'מבקשי פניך',

ישיבת רמת גן

לפני כמה חודשים פנה אליי ידיד, ובידו דיסק עם שירי שבת שהוציאה הישיבה שלו.

הצלחתי לשמוע כמה שניות ברציפות (יותר מזה לא הייתי מסוגל, וגם השניות הללו היו כרוכות במאמץ רב), ואמרתי בתגובה שהייתי יכול להרעיף שבחים על הדיסק, אילו עניינו של מדור זה היה ביקורת ישיבות. אז הייתי יכול לשבח את הישיבה שלא השקיעה בעיבודים מוזיקליים, לא שכרה נגנים מקצועיים, אפילו לא ביטלה את התלמידים מבית המדרש בשביל לעשות חזרות לפני ההקלטה. אבל מה לעשות, המדור הזה מוקדש לביקורת מוזיקה, והדיסק ההוא לא עמד בשום סטנדרט מוזיקלי.

'מבקשי פניך', לעומת זאת, הוא אלבום שהוציאה ישיבה, ואין בו שום פשרה מקצועית. אחרי כמה רבנים, ישיבות ושאר מלמדי תורה שהחליטו לבטא את תורתם גם בדרך מוזיקלית (הרב גינזבורג, 'צמאה' מבית תורת חב"ד לבני הישיבות, הישיבה לצעירים ועוד), היה טבעי שגם ישיבת ההסדר ברמת גן תצטרף לרשימה. הישיבה ידועה בקו החסידי שלה, והוא בא לידי ביטוי באופן מובהק גם באלבומה, המורכב מניגונים חסידיים ונושא אופי של התוועדות חסידית.

כאמור, ישיבת רמת גן השקיעה בפן המקצועי של האלבום, ופנתה לשירותיהם של מוזיקאים מהשורה הראשונה: המעבד הוותיק ג'ף הורוויץ אחראי על עיבוד האלבום, הקלרינט הופקד בידי חיליק פרנק, ואת הגיטרה לא אוחז איזשהו בחור משיעור א' ש"מנגן נורא יפה" – אלא אמן הגיטרה אבי סינגולדה.

אבל ההשקעה הגדולה ביותר הייתה, כנראה, לדאוג ששום השקעה לא תפגע באותנטיות. האלבום לא נשמע כמו הפקה תעשייתית באולפן, אלא כמו עונג שבת בישיבה שמישהו שתל בו מיקרופון על שעון שבת מבעוד יום. השירה והנגינה שומרות על פשטות, תמימות ושקט. אפשר לחוש גם את העומק שמאחורי הניגונים – ומי שלא ירגיש יוכל להיעזר בהסברים שבחוברת המצורפת לאלבום.

את האווירה הישיבתית מחזקת נוכחותו הבולטת של ראש הישיבה, הרב יהושע שפירא, הן בשירה עצמה והן בתהליך ההפקה. מי שמחפש ניגונים בעיבודים חדשים ומקוריים לא ימצא אותם כאן, אבל מי שמתגעגע לשירה באווירה ישיבתית כנה ועמוקה – סיכוי טוב שהאלבום הזה ייגע בו.