הרב חיים נבון סבור שהתפיסה שפשטה בארצות המערב, לפיה מוסד נישואין אינו יותר מהסדר זמני, "לא מסוגלת להחזיק את החברה האנושית".

בהרצאתו בפני "כנס רמלה" בנושא המשפחה שנערך באחרונה הסביר נבון כי בעולם המערבי חל שינוי תפיסה כולל בנוגע לנישואין. "נישואין בעבר נחשבו לבניית בית", אמר, והראה תצלום של טבעת נישואין יהודית מימי הביניים, בה הורכבה על הטבעת צורת בית זעיר ומוזהב.

"ודאי שלא היינו רוצים שיחתנו אותנו בשידוך בניגוד לדעתנו ורצוננו, אני גם לא חושב שזה יעבוד מי יודע מה", המשיך. "אבל בתפיסה היהודית הקלאסית, האהבה שבין בני הזוג, שאנחנו חפצים בה, נתפסה כצידה חיונית לדרך לצורך בניית בית". זאת, לעומת התפיסה העכשווית, שבה "אני דואג לא לבית משותף שאנחנו בונים, אלא למימוש הרגשי שלי, שבכדי להביא אותו לידי מימוש אני צריך להסכים עם בת זוג שכנראה גם היא מרגישה מתוגמלת מבחינה רגשית באותה מידה.

"זה שינוי דרמטי. זה שינוי שקורה בכל הממדים של החברה, ולא רק בחברה הישראלית אלא בחברה המערבית בכלל," קבע.

ברית ולא חוזה

למרות הירידה בשיעור הנישואין והעלייה בשיעור הגירושין, אמר נבון, המחקרים מראים שגם היום, כשאתה שואל צעירים בכל מקום בעולם איך הם רואים את העתיד שלהם, 95% אומרים שהם שואפים לחיות בתוך נישואין יציבים וארוכים. אולם למרבה הצער, רק מיעוט לא גדול מתוכם יזכה שככה יראו החיים שלו.

"השינוי הדרמטי בתפיסת הנישואין גרם לכך שהמוסד הזה פשוט לא מספק את מה שאנחנו מצפים או רוצים לקבל ממנו", הסביר נבון. "אנחנו כבר לא רואים את המשפחה כמוסד קולקטיבי, כגוף אורגני, אלא רואים אותה יותר כאוסף של יחידים שביניהם יש הסכמים וחוזים ולא כיחידה אחת. ואז אנחנו מדברים על חוזה ככל חוזה וכמו שקורה כאשר אתה משכיר דירה, כאשר החוזה מסתיים אתה נפרד מהשוכר".

נבון הרבה לצטט ממשנתו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, שגרס כי בשונה מהתפיסה האזרחית הליברלית, הנישואים אינם רק מוסד אזרחי והמשפחה אינה חוזה – אלא מדובר בברית. "ברית היא טוטאלית, היא תובעת ממך את כל היבטי החיים והאישיות, וברית היא נצחית", אמר.

"אמנם לצערנו היהדות מכירה באפשרות של גירושין ופירוק התא המשפחתי", הסביר בהסתמך על הרב סולובייצ'יק, "אבל הגירושין אינם תמיד אופציה שקולה להמשך הנישואין. אבל זה לא שאתה כל בוקר שואל את עצמך 'האם להישאר נשוי או לא'. גירושין הם כיסא מפלט למקרה של קטסטרופה. לא מדובר רק בהסכם של תן וקח. בעצם, נישואין הם לנצח. כך צריך לראות את זה".

מי שאל את הילדים?

נבון עמד גם על הבעייתיות בכפיית הגירושין על הילדים. "על החוזה חותמים שניים. מה עם הילדים? את הילדים לא שאלו, הם נולדו לשם. גם כשמדגישים את זכויות הילד אנחנו מתעלמים מהשאלה היסודית, מי הרשה לך להביא אותם למשוואה הזו? אם אתה מתייחס לנישואין כחוזה, ומטבע הדברים גם כהסדר שניתן לפרק אותו, כמו חוזה שניתן לצאת ממנו, אז אתה מתעלם מהעובדה שאתה לא שאלת את הילדים, וכשאתה יוצא מהחוזה הזה אתה מתעלם ממה שעובר עליהם. הם לא חתמו על שום חוזה. אתה זימנת אותם לעולם בעל כורחם".

היום, אמר נבון, המשפחה המערבית היא אפילו פחות מחוזה. "כיום אנחנו אפילו לא מדברים על חוזה – שהרי אם חתמתי חוזה לשכירות דירה אני לא יכול אחרי שנה להחליט 'בעצם לא', לבטל רטרואקטיבית ולצאת מהבית. כלומר, אנחנו מדברים כיום על תפיסה של הנישואין כהסדר זמני. כל עוד טוב לנו נוח לנו נעים לנו ביחד, אנחנו ביחד. ברגע שלא נוח ולא נעים אז אנחנו מתפרקים. התפיסה הזו לא מסוגלת להחזיק את החברה האנושית".