שקד וסמוטריץ'. יוזמי חוק השקיפות
שקד וסמוטריץ'. יוזמי חוק השקיפותצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

יריב אופנהיימר, לשעבר מזכ''ל תנועת השמאל הקיצוני "שלום עכשיו", תוקף בראיון לערוץ 7 את "חוק השקיפות" שיעלה הערב (שני) להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

''לחוק השקיפות ולשקיפות אין דבר וחצי דבר", טוען אופנהיימר. ''כל המידע שקיים כיום על מימון של עמותות יישאר גם אחרי החוק הזה ולא יתווסף לו שום מידע חדש. החוק הזה לא יגלה לנו ולו שקל אחד שלא היה ידוע היום''.

לדבריו, גם היום כל תרומה שמתקבלת לעמותה ממדינה זרה מדווחת באופן כמעט מיידי לרשם העמותות וכל אדם שרוצה יכול להזמין את תיק העמותה ולראות את פירוט התרומות.

על פי החוק החדש שיזמו שרת המשפטים איילת שקד וח"כ בצלאל סמוטריץ', נציגי העמותות יחויבו להצהיר במודעות שיפרסמו בעיתונים או בהופעותיהם בפני ועדות הכנסת על העובדה שרוב התרומות שלהן מגיעות ממדינות זרות.

''משול הדבר לכך שכל פוליטיקאי יצטרך להקריא את רשימת התורמים שלו לפריימריז האחרונים. ברור שזה לא לעניין", אומר אופנהיימר. "אני לא יודע מי מממן את ערוץ 7, זה חשוב ומעניין אבל אני לא מחייב את ערוץ 7 לדווח בכל כמה דקות מי מממן אותו.

''ההיגיון של החוק הוא לא שקיפות אלא הרצון לעשות דה לגיטימציה נגד ארגוני השמאל וליצור מצג שווא כאילו הם אינם מדברים בשם אדיאולוגיה, ערכים ועקרונות אלא מדברים בשמן של אותן מדינות שתורמות להם''.

יריב אופנהיימר
יריב אופנהיימרצילום: פלאש 90

אופנהיימר מסביר כי החוק "בושל" כך שהקריטריונים שנקבעו יחייבו רק את עמותות וארגוני השמאל. ''לקחו את המציאות, בדקו מי מקבל ממדינות וכדי שהפגיעה תהיה בארגוני שמאל החליטו שהחוק יחול רק על עמותות שמקבלות למעלה מחמישים אחוז מימון ממדינות וקבעו שהחוק יפעל רק עליהן.

''הקריטריונים לסלקציה לא הגיעו במקרה אלא כוונו ובושלו כדי שהפגיעה תהיה מקסימלית בארגוני שמאל ומינימלית בארגוני ימין. למעשה, אותם ארגונים כשיפרסמו מודעה בעיתון או קמפיינים יצטרכו לציין את שמות המדינות שתורמות לאותם ארגונים והם יוגדרו כעמותה שמקבלת את מרבית תמיכתה ממדינות זרות''.

"בנוסף בהופעות בכנסת הם יצטרכו להודיע על כך ליו"ר הוועדה שבה הם מופיעים ואם הם יישאלו על ידי חברי הוועדה הם יחויבו לפרט את רשימת המדינות''.

אופנהיימר מזהיר גם מפגיעה בחופש הביטוי, היות והחוק יחייב ארגונים לפרט במודעות או בקמפיינים מידע שעד היום הם לא חויבו לפרסם. "אדם קונה מודעה בעיתון והמדינה למעשה מחייבת אותו לרשום במודעה דברים, המדינה נכנסת אליך לשיקול הדעת''.

''זה לא לגיטימי להתערב בתוכן המודעה ולהכריח את אותו ארגון לתת אינפורמציה מבלי לתת לו שיקול דעת. זה צריך להטריד את כולם - התערבות בוטה של המדינה בחופש הביטוי''.