האם השכולה חגית ריין, אמו של רס"ן בנייה ריין שנפל במלחמת לבנון השנייה, עוקבת אחרי כל ההקלטות והסרטונים שמתפרסמים מהקרבות במלחמת לבנון השנייה.
"זו בחירה של כל משפחה אם לראות את הקרבות, אבל זה חשוב לעם ישראל שעשר שנים אחרי יזכרו שהייתה כאן מלחמה, שאנשים נלחמו כדי שנוכל היום לטייל בשקט בצפון.
''ברור שכל סרטון כזה מחזיר אותך אחורה, אבל זו בחירה שלי אם לראות או לא. שעם ישראל יזכור את הקרבות הנועזים, היו דברים טובים והיו טובים פחות, לא צריכים להתרכז בפאשלות אלא בלוחמים הנועזים שלנו".
ריין שוחחה עם אחד הלוחמים שחשף בפייסבוק חלקים קשים מהקרב של נפילת בנה, "הוא כתב פוסט קשה עם תיאור לא כל כך טוב, על זה שהיה שם בלאגן והם התלבטו אם להיכנס או לא, ועל הטיל שפגע בטנק של בנייה ועל זה שחלק פחדו לגשת וחשבו שאולי יש שם עדיין מישהו חי.
''הוא עצמו היה אמיץ ונכנס לטנק כדי לראות אם יש את מי להציל. אמרתי לו שאני שמחה שהוא היום מוציא את הכול החוצה, והוא צריך לדעת שאם הוא נשאר בחיים יש לו כנראה תפקיד חשוב".
האם סבורה שתיאור הקרבות יכול ללמד את הצעירים על מסירות נפשם של הלוחמים בשעת הקרב, "הבן שלי כשהיה בבה"ד 1, הוא קרא את 'מכתבי יוני' והוא כתב שזה גורם לו לשאוף גבוה כשהוא רואה מה אדם מסוגל לעשות. וכל אחד צריך להאמין שהוא יכול לעשות הרבה למען המדינה.
''זה ברור שלא כולם חוזרים ממלחמה, הקב"ה החליט שזה יהיה הבן שלי ולא הבן של השכנה, אבל מה לעשות כמו שיודעים לחיות בארץ צריכים להיות מוכנים גם למות בעבורה. אני בטוחה שבנייה לא מת כדי שאני אמרר בבכי כל היום ואבכה, לכן בחרתי לקום ולהמשיך".