'נכנסנו לצבא לוורידים? ההיפך"

הרב רונצקי משיב לטענות כאילו הפך את הרבנות ליחידה קרבית והמאיס אותה על בכירי הצבא ומתייחס גם לפרשת הרב קרים והמתקפות עליו.

שמעון כהן , ז' בתמוז תשע"ו

בימיו כרב צבאי ראשי. הרב רונצקי
בימיו כרב צבאי ראשי. הרב רונצקי
פלאש 90

הרב הצבאי הראשי לשעבר, הרב אביחי רונצקי, דוחה את ההאשמות שהטיח בו קודמו בתפקיד, הרב ישראל וייס, כשטען כי מעורבות היתר של הרב רונצקי בזירה המבצעית קרבית והפיכתו את הרבנות הצבאית לחלק מהמערך הלוחם הובילה לכך שצמרת הצבא מאסה במעורבות זה ופנתה למידור הרבנות הצבאית ומזעור כוחה כפי שהדברים נראים בשנתיים האחרונות.

בראיון לערוץ 7 אומר הרב רונצקי כי הוא שומע את הדברים בחיוך עצוב, כלשונו, והמציאות אותה הכיר בתקופת כהונתו כרב צבאי ראשי שונה לחלוטין. בדבריו מעדיף הרב רונצקי לעסוק בתפקידה של הרבנות הצבאית על פי תפיסתו ולא בהתנצחות ישירה עם הרב וייס, והוא מבהיר כי תפקידה של זו הוא חלק מתפקידיו של הצבא, קרי קידום הצבא לניצחון במערכה.

על תפקודו שלו הוא מספר כי פגש אז את אגף התודעה היהודית כשהוא מינורי ושולי, ועל דעת הרצון והשאיפה להרחבתו נכנס לצבא. לדבריו כוח רב ניתן לחיילים כאשר העיסוק בתודעה יהודית אינו אידישקטיי בלבד, כהגדרתו אלא עיסוק בערכי צה"ל, בשליחות מסירות ונחישות. "ראיתי את זה בעיניים", הוא אומר ומספר כי בשם גישה זו הביא עמו לצבא גם את הרב אייל קרים וגם רבנים נוספים.

"פעלנו כך שרבני הבסיסים החטיבתיים יהיו קצינים קרביים. הכול מוכוון ליעד שהוא חיזוק רוח הצבא", אומר הרב רונצקי ושב אל מבצע 'עופרת יצוקה' אותו הוא רואה כמבחן מעשי ליעדיה של הרבנות, מבצע בו הוא ואנשיו יצאו אל השטח והיו עם החיילים במבצעים ובאימונים.

"מפקדים התקשרו אליי שאהיה עם החיילים ואדבר איתם אחרי שנהרגו ונפצעו להם לוחמים. שבת שלמה הייתי בפלוגה של אהרון קרוב בעקבות בקשה של המג"ד", הוא אומר וקובע הטענה שהעלה הרב וייס כאילו אנשי הרבנות הצבאית נכנסו לוורידים של המפקדים בשטח משוללת יסוד. "ההפך הוא הנכון"

"תפקידו של הרב הוא להיות עם הקמב"ץ, המ"פ, הפלחו"ד, ופחות עם אנשי המפקדה, שתפקידם חשוב מאוד אבל לא שם הוא מקומו האמיתי של הרב הצבאי. דרשתי מהרבנים שיהיו גם חלק מהמסעות, ולשם כך הם צריכים להיות מוכשרים לכך ולא להסתפק בהכשרה של שלב ב' כפי שהיו קודמיי".

עוד מוסיף הרב רונצקי גם את הפן ההלכתי וקובע כי פסיקת הלכה ללא היכרות עם המציאות המורכבת והקשה בשטח, מציאות של שלושה שבועות ללא יציאה הבייתה וכיוצא באלה, היא הכרחית לפסיקת ההלכה.

מניסיונו שלו הוא מספר על השתלבותו כאיש צוות חמישי בטנק או כמי שיצא להפלגות, בעידוד מפקד חיל הים, בצוללות, והשתלבויות שכאלה מחייבות הכשרה קרבית.

על כל אלה נשאל הרב רונצקי אם יתכן שעל אף הנימוקים וההסברים שהוא נותן לראייתו את הרבנות הצבאית, אולי בכל זאת בדרגי הפיקוד הגבוהים לא אהבו את המעורבות הזו וראו בה אלמנט מפריע, ואולי אכן כסברת הרב וייס גישתם זו של הרמטכ"ל וסובביו, בין אם היא מוצדקת ובין אם לאו, היא שגרמה להחלטות על הדרת הרבנות מהמערכות הצבאיות ומיזעור כוחה ומעמדה.

הרב רונצקי אינו מקבל את הטיעון וקובע כי "מה שקרה בשנה או שנתיים האחרונות זו הפעלת לחץ גדול מאוד, אולי בגלל חולשה של הרבנות הצבאית, לחץ של מכוני מחקר כמו מכון כנרת שהמציא את המונח 'הדתה' וארגונים נוספים מחוץ לצבא שלחצו עליו והצליח ומול חולשת הרבנות והגיעו להישגים".

בדבריו הוא שב וקובע כי הרחבת והגדלת כוחה של הרבנות נעשה על דעת המפקדים ומרצונם, וראיות מעשיות יש לו לכך לרוב. הרב רונצקי מוסיף דוגמא נוספת לחשיבות גישתו שלו בביצור וחיזוק מעמדו של רב צבאי ביחידה בה הוא שותף מלא לפעילות המבצעית, כקצין יכול להעביר מטווח ולהכשיר את הלוחמים לתעסוקה מבצעית, מוקפץ בכל הקפצה יחד איתם. כל אלה לטעמו מחזקים את מעמדו בעיני החיילים ואת שייכותו ליחידה בה הוא משרת.

לקראת סוף הדברים התייחס הרב רונצקי גם לפרשת הרב קרים והמתקפה עליו. לדבריו נראה שכל מי שניצב לפני מינוי לתפקיד בכיר צריך לעבור מתקפה מסוג שכזה. "עברתי משהו דומה כשהעלו מהאוב פסק הלכה על טיפול במחבל פצוע", הוא נזכר ולצד דברי השבח שלו על אישיותו של הרב קרים, רמתו התורנית הלכתית לצד מקצועיותו הצבאית כמי שפיקד בסיירת מטכ"ל ועל סיירת צנחנים, הרי שלטעמו של הרב רונצקי לא כל מה שנאמר בבית המדרש ראוי שייצא לציבור שאינו מכיר את הדברים ואת השיח.

הרב רונצקי מציין את עדינותו האישית של הרב קרים, "איש טוב כל כך, אדם שמעולם לא הקרין התנהגות שלילית כלפי נשים", ועם זאת לדבריו גם אנשים שומרי מצוות עלולים להבין דברים תורניים הנכתבים בקיצור באופן לא נכון. "היום הכול חשוף ולא ניתן לענות על נושא של אשת יפת תואר בכמה שורות".