פרופ' ורמן: יש חוקרים, חסרים תלמידים

המלצות ועדת ביטון – מתקנות עוול היסטורי או מרחיקות לכת?

נעמה בן-חיים , ח' בתמוז תשע"ו

פרופ' דרור ורמן
פרופ' דרור ורמן
צילום: עצמי

בתחום ההשכלה הגבוהה, מסקנות ועדת ביטון הן בו-זמנית חשובות ולא מדויקות.

באוניברסיטה יש להבחין בין פעילות המחקר להוראה. בתחום המחקר של יהדות המזרח ישנה כיום פעילות מגוונת ועשירה. באוניברסיטה העברית, למשל, ישנם חוקרים וחוקרות רבים - ולצדם מרכזי מחקר וכתבי עת - העוסקים בהיסטוריה של יהודי המזרח, במורשתם התרבותית, במוזיקה של יהודי המזרח ובאמנויותיהם, ובכמה וכמה לשונות השגורות בפיהם (למשל ערבית יהודית, לדינו, פרסית יהודית וארמית יהודית חדשה המדוברת בכורדיסטן). מרכז המחקר ללשונות היהודים, הפועל אצלנו מ‑1985, נעל לפני כמה ימים את הכינוס השישי הבינלאומי ללשונות היהודים וספרויותיהם עם כארבעים הרצאות שייצגו מחקרים על תריסר שפות, מרביתן המכרעת מדוברות בקרב יהודי המזרח.

גם עתיד הידע בתחום, על אף האמור בדו"ח ועדת ביטון, אינו בסכנה. במרכז 'קדמתה' במכון בן צבי שבניהול האוניברסיטה העברית, שבו מתרכזים תלמידי מחקר מכל הארץ בתחום יהדות המזרח, פועלים היום לא פחות משמונים (!) חוקרים וחוקרות העוסקים בתחום מזוויות מגוונות ביותר. זהו הדור הבא, ואלו מהם שהזדמן לי לפגוש, נוסכים בי ביטחון שעתיד המחקר של יהדות המזרח בידיים מצוינות.

אלא מאי? ישנו קושי אמיתי, שממצאי ועדת ביטון מסייעים בזיהויו: ירידה משמעותית במספרי התלמידים לתואר ראשון. בעבר, 'המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח' במשרד החינוך העמיד באוניברסיטה עשרות קורסים. ועדת ביטון מלינה ובצדק על הסתתמות מקור התמיכה הזה. אולם היום, לו היה המרכז קיים, והיה מאפשר מספר דומה של קורסים, הם היו נסגרים בשל מיעוט תלמידים. הבעיה בחלקה רחבה יותר, וקשורה לירידת העניין בתחומי מדעי היהדות בכללם.

ייתכן מאוד שהאמצעים שוועדת ביטון ממליצה עליהם להרחבת תוכניות הלימוד אודות יהודי המזרח בחינוך היסודי והתיכוני יכולים להדליק את הניצוץ אצל צעירים נוספים. מערכת ההשכלה הגבוהה ניזונה ממערכת החינוך ונבנית ממנה, וככל שימעט חלקם של מדעי הרוח בכלל ומדעי היהדות ויהדות המזרח בפרט במערכת החינוך, כן ילך ויתערער כוח המשיכה של תחומים אלו באוניברסיטאות.

פרופ' דרור ורמן

דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית