ד"ר אוחיון: להפסיק את שכתוב ההסטוריה

המלצות ועדת ביטון – מתקנות עוול היסטורי או מרחיקות לכת?

נעמה בן-חיים , ח' בתמוז תשע"ו

ד"ר שמעון אוחיון
ד"ר שמעון אוחיון
צילום: עצמי

הפער החברתי-תרבותי הולך ומעמיק, ועל כן הוא מחייב התייחסות רב מערכתית ומרחיקת לכת.

היעדר הנוכחות המתמשך של מורשת יהדות המזרח והעלמת תרומתם של בני עדות המזרח בבניית הארץ ובתקומתה של המדינה, מחייבים התייחסות מרחיקת לכת. בכל מקום ניתן לחוש בהעלמה זו, במוסדות חינוך, בתוכניות הלימודים, ובחברה הישראלית בייצוג בתרבות, באירועים ובטקסים. נוסף על כך, קיים הדימוי הנמוך שנתקבע בחברה לגבי המורשת הספרדית-מזרחית. החברה מלאה דעות קדומות וסטריאוטיפים לגבי מורשת זו וקשה לשרש ולעקור אותם.

על כן, הדבר חייב התייחסות מקיפה, שכן לא כל יום נקים ועדת ביטון חדשה. צריך פעם אחת ולתמיד לקבוע תוכנית מקיפה עם מעקב אחראי לביצוע ההמלצות.

אתן שתי דוגמאות: ראשית, משכתבי ההיסטוריה התעלמו לחלוטין מן האקסודוס השני של יוצאי ארצות ערב, ואף אחד לא יודע על המחיר הכבד ששילמו כמיליון יהודים עקב תקומת המדינה, שהביאה לפוגרומים, הלאמת רכוש פרטי וציבורי, לגירוש וליציאתם של כמיליון יהודים. בני נוער מדברים על נכבה פלשתינית ולא יודעים על הטרגדיה והמחיר של היציאה והגירוש מארצות ערב.

הגילדה השלטת בחלק מן האקדמיה במחקר ובהוראה מונעת שילובם של יוצרים ומשוררים כדוגמת שבזי, שכתב כאלף שירים, ועליו אומר איש האקדמיה הבכיר פרופ' פרי, שללמד שיר אחד של שבזי בבית ספר תיכון יהיה לא יותר מבדיחה.

שנית, אף אחד לא מכיר את הסיפור של הקמת חגורת הביטחון ההתיישבותית במקומות שבהם איש לא רצה להתיישב על ידי יוצאי צפון אפריקה. החל משלומי, מעלות, קריית שמונה בגליל, המשך באזור תענך, לכיש והנגב עד ירוחם, דימונה ואילת.

רק נוכחות באקדמיה, במחקר ובהוראה תחשוף את כל התרומה והיצירה והעשייה של בני ספרד והמזרח ותביא אותם ליישום בתוכניות הלימודים, בייצוג במוסדות ובאירועים, ובטקסים ממלכתיים.

ד"ר שמעון אוחיון

מנהל מרכז דהאן למורשת יהדות ספרד