מלכודת הדבש המצרית

בזמן שעסקנו בפרשת אורשר, הולכת ומתגבשת יוזמה ערבית ובינלאומית להקמת מדינה פלשתינית. דעה

דוד אלהרר , ח' בתמוז תשע"ו

נתניהו ושר החוץ המצרי סאמח שוקרי
נתניהו ושר החוץ המצרי סאמח שוקרי
צילום: חיים צח, לע"מ

בצִלה של פרשת גידי אורשר ונחשוליה, חמק מבלי משים אירוע שמאיים להיות מכונן בהתנהלותה המדינית של ישראל.

שר החוץ המצרי סאמח שוקרי נפגש עם ראש הממשלה בירושלים עשרה ימים לאחר פגישתו עם אבו-מאזן ברמאללה. היחסים בין מצרים לישראל מתחממים ועולים מדרגה. יש למצרים אינטרסים ביטחוניים וכלכליים שישראל יכולה ליצוק בהם תועלת, וישראל אינה יכולה להתעלם ממצוקתה של מצרים מול האחים המוסלמים ותומכיהם בארגוני הטרור השורצים בהמוניהם במדבר סיני.

בלי להיות זבוב על הקיר בשעה שנתניהו משוחח עם שר החוץ המצרי, ברור לחלוטין שהנושא המרכזי הנדון היה הקמת מדינה ערבית נוספת בחצר מדינת ישראל. יקראו לזה היוזמה הסעודית, יוזמת הליגה הערבית או היוזמה הצרפתית – בסופו של דבר מדובר בפינוי יישובים יהודיים וגירוש תושביהם למען מטרה הזויה ומטורפת בבחינת סוף מעשה בעיוות המחשבה תחילה. הפיתוי עצום! שר החוץ המצרי מגיש לנו "חבילת שלום ערבית כוללת", שלאחר יישומה יגור זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ. ממש כמו ברצועת עזה שהייתה לריביירה.

ראש הממשלה דורש משא ומתן ישיר כשהכול יודעים שמשא ומתן כזה יוביל למבוי סתום. גם שר החוץ המצרי. אין ספק שזו הנקודה הנלחצת ביותר והמותקפת ביותר – מדינת ישראל נדחקת לעבר משא ומתן עם כל מדינות ערב ובראשן מצרים. האם ראש ממשלה בישראל יכול לעמוד בפרץ הזה מול הערבים בגיבוי של האו"ם והמדינות החברות בו? דומה כי זו הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שאין למדינה כל מוצא אחר מלבד לצעוד מעדנות אל מעמקי לוע הארי.

היענות לקיומו של משא ומתן עם אבו-מאזן בתיווך מצרי, סעודי או צרפתי לא תקשה על ראש הממשלה לקושש תמיכה בממשלה ובכנסת. מה יהא כוחה של מפלגת הבית היהודי מול התמיכה של המחנה הציוני, ש"ס, יהדות התורה, יש עתיד, הרשימה הערבית המאוחדת, מפלגת כולנו ואפילו חלק נכבד מהליכוד? האפשרות היחידה לטרפד זאת תהיה דרישה של הבית היהודי לערוך משאל-עם או פיזור הממשלה והכנסת והליכה לבחירות. אך גם משאל העם וגם הבחירות יכולים לטרוף את כל הקלפים ולברוא מציאות של זוועה שאי אפשר יהיה לסגת ממנה.

גזענות נוסח הפוסט שפרסם גידי אורשר היא צרה גדולה הפוגעת במרקם החברה הישראלית, שאפשר לטפל בה. אך אסור לתת לגזענות עדתית שכזו לסוכך על צרה צרורה גדולה הימנה, טיפוח מדינת טרור – שספק אם תהיה זו בכלל מדינה – על בטנה הרכה של מדינת היהודים.